איך שומרים על גבולות בחופש הגדול?

מה ילדים רוצים לעשות בחופש הגדול? ליהנות כמה שיותר. תכלס, מגיע להם. מה שמסבך את העניין, הוא שבהעדר מסגרת חלופית, נוצר המון פנאי לא מנוהל שצריך למלא. כשדור הילדים היום, מתאפיין במיצוי מהיר מדי של פעילויות ודרישה לעוד ועוד גיוון, מן הסתם, נשמע יותר תלונות "משעמם לי", יותר חריגה מהתקציב, יותר מריבות, יותר טלוויזיה, מחשב וגלישה לא מבוקרת, יותר אכילה, פחות שינה ויאללה בלאגן.

זה שילדים רוצים לעשות בחופש מה שבא להם, לפרוק עול, קצת לשבור את הכלים ואת הכללים - זה נורמלי לגמרי. ועדיין, חשוב לשמור על מסגרת, להתאים את הגבולות ולהגמיש בהתאם לעניין.

עוד בנושא:
איך מדברים עם מתבגרים על מיניות בחופשת הקיץ?
12 עצות לשיפור הכישורים החברתיים של ילדים בחופש הגדול
חופשה פעילה: איך להכין את הילד לכיתה א' במהלך החופש?

גבשו בינכם מה המסגרת, מה המשאבים ומהם הקווים האדומים שלכם. שיתוף פעולה הורי ותכנון הוא מודל מופת לילדים שלכם. הנושאים שכדאי לחשוב עליהם:

המסגרת והמשאבים - איך נראה החופש הגדול, אילו מסגרות חלופיות יש לכם, מתי אתם לוקחים חופש מהעובדה, איך אתם מתחלקים ומתאמים ביניכם, מתי אתם יוצאים לחופשה משפחתית, מה התקציב, מי מקורות התמיכה שלכם (סבתא, בייביסיטר וכו').

סדר יום - על מה קריטי לכם לשמור ועל מה אתם מוכנים להתגמש: שעות שינה, שעות מסכים, אירוח חברים, ארוחות, ממתקים ועוד. כבדו גם את מה שחשוב לצד השני.

קווים אדומים - ענייני בטיחות, והתנהגויות פוגעניות כמו אלימות, פגיעה ברכוש, כבוד לאחים ולהורים וכדומה ישמרו גם בימי שגרה וגם בימי חגיגה, כאן אין שינוי! השתדלו שהרשימה הזו תהיה ברורה וקצרה, אחרת תהפכו לשוטרים ופקחים של החופש הגדול.

בררו ביניכם מה הכי חשוב לכם ואיפה אפשר לוותר או להתגמש, ובואו עם בשורה מגובשת לילדים. קחו בחשבון שהם יבדקו גבולות וינסו אתכם.

כדאי שהשיחה הזו תהיה חוויה של שיתוף, התייעצות, שאיפות ותוכניות ולא רק הודעות חד צדדיות. צרו תחושה של צוות שבו כולם מגויסים למשימה: איך ליצור חופש נעים יותר ובטוח.

הרעיון הכללי הוא "רמזור" (אפשר להעזר בדפים ובטושים צבעוניים להמחשה):

אדום: הקווים האדומים והמסגרת הכללית שרק ההורים קובעים. זה הזמן גם לרענן כללי בטיחות.

צהוב: נושאים שנדון ביחד ובשיתוף. ההורים יחליטו כמה לשחרר ומתי הם מטילים וטו.

ירוק: נושאים שבהם לילדים יש חופש להחליט בעצמם. דברים שביומיום אולי לא איפשרתם, ובחופש מרשים.

פתחו לדיון את אותם כללים, בעיקר התחום הירוק והצהוב, למשל:
• שינה - הגדירו שעות המתאימות לחופש (הולכים לישון לא יאוחר משעה X). תנו להם ליהנות מהפריבילגיה של החופש, מבלי להתפשר על מינימום שעות שינה החיוני לתפקוד מיטבי.

• ארוחות - מה חשוב לכם בארוחות: זמנים, תזונה, זמן משפחתי? גם ממתקים וארטיקים נכללים בסעיף, מה אוכלים בחוץ וכו'. תנסו לשמור על מסגרת של שלוש ארוחות ביום, כשאחת מהן משותפת.

• חברים - מפגשים עם חברים: באיזו תדירות, מתי, לינה עם חברים באילו תנאים וכו'.

• מסכים - במה מותר ובמה אסור לצפות ולשחק, באילו שעות ועוד. כאן יהיה לכם קשה להקפיד ולפקח, אז כדאי מאוד להגביל את האיסורים לגבי תכנים ולגבי שעות מסך למינימום. יש יותר סיכוי שזה יצליח אם תציעו אלטרנטיבות ותדאגו לשבץ במהלך היום פעילויות אחרות.

• מריבות בין אחים - אחים רבים ביניהם יותר בחופש הגדול. זה נורמלי וסביר, ואין סיבה שתיבהלו מזה. העלו מראש את הנושא ונסו למצוא איתם ביחד פיתרונות לבילויים משותפים, לניהול תורים ולפיתרון משברים. בעניין זה חשוב להדגים להם גם תקשורת מכבדת ביניכם ההורים, הדוגמה הזוגית שלכם לניהול עימוים היא ההשראה שלהם לאיך לריב נכון.

• חופשות ובילויים - שתפו והתייעצו עם הילדים על היעדים והבילויים המועדפים, כשאתם אלה שמגדירים את מסגרת התקציב ומאפשרים חופש בתוך הגבולות. סביר להניח שיהיו רצונות והעדפות בהתאם לאופי ולגיל אבל זו הזדמנות ללמד אותם לנהל רצונות סותרים במקום לריב עליהם.

• תקציב - החופש כואב בכיס כי כל אוורור בחוץ כרוך בהוצאות. כאן חשוב תיאום ציפיות לפני כל יציאה ותיאום ציפיות כללי לגבי ארוחות בחוץ, קניות ובילויים. כדאי לתת דמי כיס לתקופה של שבוע, להודיע מראש על מה הוא יכול להוציא ועל מה אסור.

• תפקידים - לצד כל הטוב הזה, חלק מזמן החופש יוקדש למשימות בית. תאפשרו ככל האפשר בחירה לפי העדפה של הילד או רוטציה בתפקידים בין הילדים.

לא כל משפחה צריכה את השלב הזה, אבל עם ילדים שיש להם יותר קושי בוויסות ונוטים "להתפזר" כדאי ליישם. אתם יכולים לרשום את הכללים העיקריים על בריסטול/ לוח. אפשר לייצר יחד מדי שבוע טבלה שבועית של זמנים, מטלות ובילויים בכל יום (לרבות שעות שינה, מסך, ארוחות, חברים, פנאי פרטי, פנאי משפחתי). או שאפשר לקצר ולרשום על לוח שנה את המועדים החשובים של סיום קייטנה, חופשה משפחתית ואירועים מיוחדים.

ככל שהילדים מעורבים יותר בהכנת הטבלאות והרשימות, כך המודעות שלהם לסדר היום מתחזקת. חשוב גם לעבור עם הילדים בכל ערב על סדר היום המתוכנן למחר. סדר יום ברור וידוע מראש מרגיע ועוזר לילד לווסת את עצמו.

סיימנו את החלק החגיגי ועברנו ליישומי. עכשיו החלק שלכם להודיע מה תעשו אם יש חריגה מהכללים. אפשר וכדאי לשמוע מהילדים רעיונות לתוצאות במקרה של הפרת כללים. אתם יכולים לאמץ או לא לאמץ את הרעיונות, ובכל מקרה, תודיעו להם מראש מה תהיה התוצאה שתנקטו.
למשל: מה עושים אם מישהו חורג משעות הצפייה שקבענו? התוצאה - קיצור זמן צפייה ביום הבא.

יישום בזמן אמת:
עידוד - עודדו אותם כשהם עומדים בכללים (זה לא תמיד מובן מאליו), כשהם מסתדרים ביניהם, כשהם מוצאים פתרונות לשעמום שלהם ובכל פעם שהם מגלים יוזמה חיובית, עצמאות ואחריות.

מימוש התוצאה במקרה של הפרת כללים - בשקט, בלי כעס, ישמו בעקביות את מה שהגדרתם מראש שתעשו. ילדים יתרשמו מאוד ממעשים והרבה פחות מאיומים הלא ממומשים. גבולות לא מציבים באמצעות חפירה, איומים, צעקות, הרצאות והטפות. גבולות מסומנים בעזרת יישום קצר וענייני. החלטתם מראש על תוצאה מידתית, ואף הודעתם עליה מראש. מה שנשאר זה לפעול בלי לשטוף אותו בתגובות רגשיות. זה נותן לילד מודל משובח למנהיגות ולשליטה עצמית. אם נראה לכם שהתוצאה לא מתאימה, שבו בינכם, תחליטו ותודיעו לילדים שחשבתם מחדש.

הדרך המתוארת פה היא ארוכה יותר מלהקריא להם איזה "תקנון" שהחלטתם עליו בלעדיהם. אבל זו הדרך השווה והנכונה לגדל בני אדם אחראים ומכבדים.

הכותבת היא מנחת הורים במכון אדלר