בדיקות דם ככל הנראה יוכלו להחליף יום אחד את בדיקות האולטרסאונד, ולהוות חלופה זולה ויעילה יותר לקבוע את גילו המדוייק של העובר המתפתח בזמן ההריון. התחקות אחר פעילות גנטית בדמה של האם ההרה תוכל בעתיד הקרוב לאפשר לרופאים לקבוע לא רק את תאריך הלידה הצפוי במדוייק, אלא גם לדעת האם העובר נמצא בסיכון ללידה מוקדמת.
צוות חוקרים מכל העולם הצליחו להדגים לאחרונה שניתן לאתר ולזהות מקטעי RNA שמעידים על התפתחות התינוק בעודו ברחם, וכל זאת באמצעות בדיקה זולה ולא פולשנית. בשלב זה, הבדיקה אמנם עדיין נמצאת במרחק מה מיישום קליני, אך הניסויים הראשוניים מעודדים מאוד ומצביעים על כך שישנו סיכוי טוב שעתיד הקרוב יוכלו בדיקות מסוג זה להחליף את בדיקות האולטרסאונד היקרות יותר לצורך מטרות רפואיות כמו הערכת גיל ההריון ובנוסף לספק סימני אזהרה למקרים שבהם יש סיכון ללידה לפני המועד.
עוד בנושא:
נבדקת בשביל שניים: מדריך בדיקות ההריון המלא
הגורם המפתיע שעלול להגדיל את הסיכון ללידה מוקדמת
אוכלת בשביל שניים: המשפט שיכול לסכן את בריאות האם והתינוק
"גילינו שישנו קומץ של גנים שיכול לחזות בוודאות גבוהה למדי אילו נשים נמצאות בסיכון ללידה מוקדמת", אמר מאדס מלביי, נשיא מכון סטטנס סרום בקופנהגן והחוקר שעמד בראש צוות המחקר הבינלאומי. "ביליתי הרבה מזמני לאורך השנים בניסיון להבין את הגורמים ללידות מוקדמות וזאת ההתקדמות המדעית המשמעותית הראשונה שקשורה בבעיה הזאת מזה הרבה זמן", הוסיף.
1 מכל עשר תינוקות נולד לפני המועד
במדינות מערביות כמו ארה"ב, קרוב ל-1 מכל עשר לידות מתרחשת לפני המועד, ומובילה ללידת פג - דבר שמעלה מאוד את הסיכון לסיבוכים ומהווה גורם מוביל לתמותת תינוקות. האפשרות של בדיקה שתזהיר רופאים שאישה מסויימת נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת עשויה באופן פוטנציאלי להציל חיים של תינוקות רבים.
במסגרת מחקרם ערכו המדענים ניסוי פיילוט ב-31 נשים הרות בריאות. הם השתמשו ב-21 מהן כדי ליצור מודל סטטיסטי בהתבסס על 9 עותקים של RNA שנלקחו ממערכת החיסון של האם, מהכבד של העובר ומהשליה. בעזרת הנתונים הסטטיסטיים הללו הצליחו החוקרים לנבא את מועד הלידה של 10 הנשים האחרות בניסוי בשיעור של 45 אחוזי דיוק.
שיעור ההצלחה הזה אולי לא נראה לכם כל כך מרשים במבט ראשון, אבל זה כבר שם את יעילות הבדיקה בשורה אחת עם יעילותה של בדיקת האולטרסאונד, למשל. כלומר, היא לא פחות יעילה ממנה, אף על פי שהיא זולה ופשוטה יותר.
ניסוי נוסף שבוצע במסגרת המחקר כלל מתנדבות שכבר הוגדרו כבעלות סיכון ללדת לפני המועד, ובו חיפשו החוקרים מכנה משותף גנטי וצירופי גנים שעשויים להיות קשורים בלידה מוקדמת. "זה בעיקר קשור לגנים של האם. אנחנו חושבים שזה קשור לאיזשהו אות גנטי שהאם שולחת שאומר שהיא 'מוכנה להוציא את התקע מהשקע'", הסבירה החוקרת מירה מופארג' מאוניברסיטת סטנפורד, שלקחה גם היא חלק במחקר.
לאחר שניתחו את בדיקות הדם של 8 נשים שאכן ילדו מוקדם בסופו של דבר, הבדיקה הצליחה לזהות סימנים גנטיים לכך ב-6 מהמקרים וטעתה בסיווג של לידה אחת בלבד מבין ה-26 שאירעו במועד תקין.
ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Science כוללים נתונים הצלחה מרשימים למדי, אך לפני שניתן יהיה לקבוע כי הם מהווים גורם מנבא עוצמתי של ממש, יש צורך במחקרים נרחבים יותר על מדגמי אוכלוסייה מגוונים יותר.
אולטרסאונד פחות מדייק לאחר השליש הראשון
נכון להיום, בדיקות אולטרסאונד שנעשות במהלך השליש הראשון להריון יכולות לספק מידע יחסית נרחב ומגוון על גיל ההריון וגורמי סיכון. אולם, לא כל הנשים מודעות לדבר ההריון בשלבים מוקדמים, ובדיקות אולטרסאונד בשליש השני כבר נותנות תמונה פחות מדוייקת לרופאים. ייתכן שבעתיד בדיקת דם שתסתכל על מקטעי RNA בדמה של האם תוכל לתת מענה טוב יותר מאשר אולטרסאונד, במקרים שבהם יש צורך להעריך במדוייק את גיל ההריון או את קצב התפתחות העובר לאחר תום השליש הראשון.