מדעי ההתנהגות

מסע לתוך הראש

למה ליל הסדר מעורר בנו כזו חרדה, ומה עושים עם זה?

אם ארוחת החג היא לא יותר מאחת המכות עבורכם וכשאתם מנסים לדמיין אותה מה שאתם רואים הוא לא פחות ממלחמת עולם, דעו שאתם לא לבד ושיש מה לעשות כדי למנוע מהמשפחה שלכם לשקוע כמו המצרים בים

אור יניר
אוכל, יין טוב ופצעים ישנים. כיף! ארוחה משפחתית (אילוסטרציה: shutterstock)

הקומיקאי האמריקאי ג'ורג' ברנס אמר פעם ש"אושר הוא משפחה גדולה, קרובה, דואגת ואוהבת, בעיר אחרת". זה יכול להסביר למה ליל הסדר - מפגש פסגה משפחתי - יכול להיות בעל פוטנציאל הרסני שעלול לפגוע באושר שלנו.

פתאום הדודים מכפר סבא שלא ראיתם בדיוק מאז ליל הסדר הקודם שהיה אצל ההורים בחיפה, עומדים מול המקרר שלכם בבאר שבע בזמן שאתם עדיין מנסים להבין איך לערוך את השולחן ואת סידור הישיבה בדרך מקובלת חברתית שלא תפגע באף אחד מהאורחים. שלא לדבר על האוכל שצריך להתאים לאחיין הרגיש לגלוטן, לאחות הרגישה ללקטוז, לדודה הטבעונית ולסבא, שבשבילו אושר הוא סטייק מדיום רייר. בנוסף לזה, בזמן שאתם מנסים לפצח את שאלת הפסיכומטרי הזו, אולי אתם גם מתנגדים לדחף לפתוח מחדש פצעים ישנים שלמדתם לחיות איתם מצוין, כל זמן שמה שמחבר בינכם לבין האחרים הוא לא יותר מטלפון.

עוד במדעי ההתנהגות:
צאו מזה: 5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הסטרס
מה זה מיינדפולנס, ולמה כולם מדברים על זה?
האם אתם פאסיב אגרסיב? יש 4 דרכים לזהות

כמו מפגש פסגה בין אנשים בעלי דעות וערכים שונים שיכול להסתיים בשלום עולמי, ליל הסדר הוא גם בעל פוטנציאל להוביל למלחמת עולם. אם ארוחת החג היא לא יותר מאחת המכות עבורכם וכשאתם מנסים לדמיין אותה מה שאתם רואים הוא לא פחות ממלחמת עולם, דעו שאתם לא לבד ושיש מה לעשות כדי למנוע מהמשפחה שלכם לשקוע כמו המצרים בים.

עוד באותו נושא

על הקצה: 7 סימנים שאתם באזור המסוכן של הסטרס

לכתבה המלאה
לבלות ערב עם אנשים שיש להם מלא שאלות על החיים שלכם? בהחלט מלחיץ. אישה שותה יין (אילוסטרציה: shutterstock)

אחד הדברים הראשונים שכדאי לכם לעשות הוא לשאול למה ליל הסדר מעורר בכם כזו חרדה. ברגע שנעבור דרך חומת האימה שמציב מולנו המפגש המשפחתי ונבודד בעיות ספציפיות, נוכל להתמודד איתן טוב יותר. יש כמה דברים שחוזרים על עצמם במקרים רבים ומהווים את המקור לקושי:

זיכרונות לא נעימים
מפגש משפחתי כזה הרבה פעמים נערך בבית שבו גדלנו, וגם אם לא, הוא מעלה זיכרונות מזמנים שעברו וממפגשים משפחתיים אחרים. בעוד שהזיכרונות האלה יכולים להיות נעימים ומצחיקים עבור אחדים, לחלק מהאנשים מדובר בדברים שהיו מעדיפים לשכוח. אולי בכל פעם אחד הדודים פשוט חייב לספר שוב שוב את אותו הסיפור על איך נשך אתכם כלב פודל כשהייתם בני חמש והיום זה נורא מצחיק אותו, אבל עבורכם מדובר בזיכרון שגורם לכם לרצות להיעלם ואתם מתחננים שלא לשמוע אותו יותר. בכל פעם שמישהו מספר את זה, אתם מתכווצים בכיסא ומרגישים ששוב מתייחסים אליכם כמו אל ילדים.

קרובי משפחה
באופן כמעט בלתי נמנע, בליל הסדר תפגשו קרובי משפחה שלא ראיתם כבר הרבה מאוד זמן (בינינו, מתי בפעם האחרונה ראיתם את הדודה מדרגה שלישית?), וסיכוי סביר שיש סיבה טובה לכך שאתם מעדיפים להימנע ממפגש איתם. אולי הם אלה שמספרים תמיד את הדברים שאתם מעדיפים לשכוח, אולי הם אלה שמציקים לכם עם שאלות אינסופיות על החיים שלכם, אולי הם אלה שמעבירים ביקורת על כל מחשבה שעוברת לכם בראש, אולי הם חושבים שאתם עצלנים ואולי הם חושבים שאתם סתם מעמידים פנים. בכל מקרה, הם לא הבחירה הראשונה שלכם לחופשה, או אפילו לסתם ארוחת ערב.

לפעמים זה פשוט משעמם, ולא מספיק טעים. ארוחת פסח (צילום: gettyimagebank)

דברים שהשתנו
כבני אדם, אנחנו נוטים לא לאהוב שינויים, ומפגש כזה יכול להדגיש ולהבליט את הדברים שהשתנו. גירושין, מוות של בן משפחה, פרידה מבן/בת זוג, בן או בת שבדיוק יצאו לטיול הגדול ועוד. גם אם אלה לא דברים שלא ידעתם, המפגש המשפחתי הגדול מעלה אותם למודעות והם יכולים לעורר אי נוחות.

דברים שלא השתנו
גם אם לא השתנה דבר והכל בדיוק כפי שהיה, זה דבר שיכול לעורר אי נוחות בעצמו. המונוטוניות של המפגש, אותם פרצופים כל שנה, אותן בדיחות, אותו אוכל שאולי אתם לא ממש אוהבים ואותה קריאה מפרכת בהגדה שיכולה להרגיש ארוכה לפחות כמו תקופת העבדות, זה יכול פשוט להיות משעמם ורק המחשבה על כך שתצטרכו לעבור את זה יכולה לגרום לכם לרצות להישאר בבית.

זו הדרך להקטין את האכזבה הידועה מראש

"אם אתם בכל זאת חושבים שמדובר בניסיון שיגמר במרור והקרב אבוד מראש, יש כמובן אופציה נוספת – אתם לא חייבים להגיע"

המשותף לכל הדברים האלו הוא ציפיות ופנטזיות המבוססות על אירועי עבר. יש לנו ציפיות שהדברים יהיו בצורה מסוימת, ופנטזיות שיהיו בצורה אחרת, והן מעוררות בנו מגוון רחב של רגשות שכולם לגיטימיים. המפגש בין הפנטזיות שלנו על איך יהיו הדברים לבין המציאות יכול להיות כואב ולהוביל לחוויה לא נעימה (שבתורה תשפיע על המפגש המשפחתי הבא) אם הציפיות שלנו לא ריאליות.

כדי למנוע את זה ולצמצם את אי הנוחות והמתח היו ערים לציפיות שלכם ונהלו אותן. נסו להבחין בין הדברים שאתם רוצים וחושבים שיקרו לבין האופן שבו בני המשפחה שלכם (כולל אתכם) יכולים לתפקד כשאתם סגורים לכמה שעות באותו החלל. תשומת לב לדברים שישנם (גפילטע פיש) ולדברים שחסרים (עוד יין), בנוסף למודעות לפער שביניהם, יכולות לרכך את המפגש בין הציפיות לבין המציאות וכך להפוך את שולחן החג שלכם למאיים פחות. דעו למה לצפות ולמה לא, וכך האכזבה שלכם תקטן ויכולת ההתמודדות שלכם תגדל.

דבר נוסף - וחשוב לא פחות - שאתם יכולים לעשות עוד לפני האירוע הגדול הוא פשוט לדבר. תקשורת היא כלי מרכזי ביכולת שלכם להשפיע על התנהלות המפגש. אם למשל חלק ממה שמפריע לכם הוא השאלות החודרניות והבלתי פוסקות של אמא בקשר לאורח החיים שלכם והסדר דווקא אצלה השנה, דברו איתה עוד לפני. תסבירו לה שזה לא שאתם לא סובלים אותה, אלא את השאלות שלה - אתם רוצים לבוא אבל זה מעורר בכם אי נחת ואתם מבקשים שהיא תמנע מהמנהג המגונה כדי שכולם יוכלו ליהנות.

אם אתם בכל זאת חושבים שמדובר בניסיון שיגמר במרור והקרב אבוד מראש, יש כמובן אופציה נוספת - אתם לא חייבים להגיע. אם באמת אין סיכוי שהמפגש המשפחתי יעבור בשלום ויגרום רק לאכזבות ותסכול גדולים יותר, עדיף למנוע אותו ולשמר (לפחות) את המצב הקיים - אין טעם להחמיר את הדברים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully