פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על הקצה: 7 סימנים שאתם באזור המסוכן של הסטרס

      זה נכון - קשה מאוד לא להיות בלחץ ובמתח בתקופה האחרונה, אבל לצערנו עלולות להיות לזה השפעות הרסניות על הבריאות ועל מצב הרוח. הנה כמה נורות אזהרה שאתם צריכים להכיר

      איש מוחץ כדור לחץ (ShutterStock)
      קודם כל, תירגעו (אילוסטרציה: shutterstock)

      אם אתם לא מוקפים בנזירים טיבטיים, רוב הסיכויים שלא תמצאו מישהו בחיים שלכם – כן כן, גם אתם – שלא יגיד שהוא מתוח בגלל משהו. בעוד שמתח עשוי להיות טוב לפעמים – הוא יכול לעזור לכם להתגבר על פחדים ולעורר בכם מוטיבציה להשיג דברים – כשאתם במצב של מתח וחרדה כל הזמן, יכולות להיות לזה השפעות הרסניות על הבריאות ועל מצב הרוח שלכם. אז הנה כמה דגלים אדומים שיעזרו לכם לזהות אם אתם מתוחים מדי:

      עוד בנושא:
      לוקחים ללב: איך סטרס משפיע על הלב?
      המעבדה: המיתוסים הבריאותיים שהמדע ניפץ
      סטרס כרוני מאיץ את התפשטות הסרטן בגוף

      1. יש לכם פתיל קצר ואתם "על הקצה" – מתח קשור לפחד, וכשאנחנו מפחדים, המוח שלנו עובד ל"מצב הישרדות". האמיגדלה, "מרכז הפחד" המוחי, מפעילה את תגובת fight, flight or freeze, שהופכת אותנו לאגרסיביים, כועסים או מתגוננים, והאבולוציה הוכיחה שעמדה תוקפנית היא אסטרטגיה הישרדותית טובה יותר במקרה של איום. בעוד שזו תגובה טובה אם אתם נתקלים בדוב, מעטים מאיתנו נקלעו למצב הזה. הצלילה שלנו למצב רגשי "אדג'י" היא תוצאה של מתח אודות איום שלרוב הוא לא אמיתי.

      2. אתם אוכלים יותר או שאין לכם תאבון – שני שליש מהאנשים אוכלים יותר מהרגיל כשהם במצב של לחץ, השליש האחר אוכל פחות. הורמון הלחץ גלוקוקורטיקואיד הוא זה שמעורר את התיאבון, ויכולות לעבור שעות עד שהוא יוצא מהדם. בזמן הזה הוא מעורר אכילה רגשית מוגברת.

      אישה אוכלת ליד המקרר (ShutterStock)
      שני שליש מהאנשים אוכלים יותר מהרגיל כשהם במצב של לחץ (צילום: shutterstock)

      3. אתם ביקורתיים יותר כלפי בן/בת הזוג ומתמקדים בפגמים במערכת היחסים שלכם – 15 שנות מחקר של בנג'מין קרני מאוניברסיטת קליפורניה הראו שככל שאנחנו מתוחים יותר, כך אנחנו מגיבים יותר לעליות וירידות במערכות היחסים שלנו. אנחנו נוטים יותר להתווכח, להאשים, לבקר ולהימנע מגילויי חיבה. יש סיכוי גבוה יותר שנראה את מערכת היחסים כשלילית ונאשים את הפרטנר בבעיה, מבלי להבין שהמתח למעשה מעוות את החשיבה שלנו. אם זה לא מספיק, הורמוני מתח גם פוגעים ברמות החשק המיני.

      4. אתם לא ממוקדים ושוכחים יותר דברים – שמתם לב שפתאום אתם לא זוכרים איפה שמתם את המפתחות? מצאת את המשקפיים במקרר? שכחתם את יום ההולדת של הילד? יכול להיות שזה בגלל שאתם לחוצים. לחץ משפיע על האיזורים במוח שאחראיים על עיבוד מידע וזיכרון באופן שלילי, ומעסיק את המוח שלכם בדאגות. התוצאה של זה היא שאתם שוכחים יותר דברים ולא ממוקדים בדברים שעליכם לעשות בחיי היומיום.

      5. אתם תשושים רוב הזמן – ימים לחוצים משאירים את מערכת הלחץ שלכם פועלת כמעט כל הזמן. היא מציפה את מערכת הדם בהורמוני לחץ, שבתורה מאיצה את הדופק ואת הנשימה. היא גם מפעילה את מערכת העצבים הסימפטתית שצורכת המון אנרגיה, מה שגורם להרגיש תשושים בסוף היום, גם אם לא עשיתם הרבה יותר מלשבת במשרד.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה מפהק, 2012 (AP)
      כל הלחץ הזה משפיע על רמת העירנות שלכם. הנשיא אובמה בפיהוק מרשים (צילום: AP)

      6. אתם לא יכולים להירדם או לא רוצים לצאת מהמיטה – מחקרים מראים שלאלו שסובלים משינה קלה יש יותר הורמוני לחץ בדם. אלה גורמים לא רק לכך שנישן פחות שעות, אלא גם פוגמים באיכות השינה כשזו כבר מגיעה. התוצאה היא שאנחנו מתעוררים עייפים יותר מיום ליום, ורוצים לצאת מהמיטה פחות ופחות.

      7. יש לכם חלומות מוזרים, כאלה שבדרך כלל אין לכם - אם כבר הצלחתם לישון וחשבתם ש"לישון על זה" היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מתח, בטח תהיו מאוכזבים לשמוע שהוא עלול לעקוב אחריכם גם לשם. חלמתם על זה שאתם מפספסים טיסה? מאבדים את המכונית? לא מתעוררים לבחינה הכי חשובה של התואר שלכם? אלה חלומות שמצביעים על מתח.

      סטרס הוא הנורמלי החדש

      בעוד שאין ויכוח על כך שמתח מוגבר פוגע בבריאות שלנו והופך אותנו לפחות פרודוקטיביים, מחקרים מראים שהרוב המוחלט של האנשים לא עושה עם זה שום דבר ונראה שפשוט השלימו עם זה שמתוח הוא הנורמלי החדש.

      זיהוי הסימנים שאתם מתוחים - אולי אפילו בלי ששמתם לב – והאופן שבו הם משפיעים על כל תחום בחיים שלכם יכול לעזור לנקוט בגישה אחרת ולהפחית את המתח. יש לא מעט טכניקות לתרגול עצמי, ואם אלה לא עוזרות והמתח ממשיך – שקלו לפנות לאיש מקצוע ולטיפול וייעוץ.

      אור יניר הוא פסיכותרפיסט ודוקטורנט לפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית