המילים הראשונות של התינוק הן אחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר בהתפתחות שלו. לכן, הורים רבים משקיעים מאמצים בעידוד השפה והדיבור של תינוקם באמצעות משחקים, מלמולים ודיבור תינוקי. אך מחקר חדש מדגיש דווקא את חשיבותה של השינה לתהליך רכישת השפה של תינוקות.
אם להיות יותר ספציפיים, שינה מסייעת לתהליך החשוב של קישור בין מילים ומשמעותן, להבדיל מהתפיסה הפונטית שלהן. כך לפחות טוענים מדענים מהמכון למדעי המוח והקוגניציה האנושית על שם מקס פלאנק בלייפציג, גרמניה. החוקרים שם גילו שתינוקות בני 6-8 חודשים כבר מסוגלים לבצע את הקישור בין מילים ומשמעותן תהליך שיוחס עד כה לגילאים מאוחרים יותר. לדבריהם, התהליך הזה התרחש כתוצאה ישירה לכך שהתינוקות שנבדקו ישנו באמצע היום.
עוד בנושא:
שפת התינוקות: כך תהפכו את התינוק שלכם לחכם יותר
האם הילד שלכם מדבר מספיק ברור?
חמש טעויות שהורים עושים לגבי שינה של תינוקות
"התוצאות שלנו מדגימות שתינוקות מחזיקים בהבנה אמיתית של משמעותן של מילים בזיכרון לטווח ארוך שלהם בגיל הרבה יותר מוקדם מכפי שהנחנו", אמרה אנג'לה פרידריצ'י, שעמדה בראש המחקר. "אף על פי שמבני המוח הרלוונטיים לסוג כזה של זיכרון עדיין לא בשלים לחלוטין בגיל הזה, הם כבר שימושיים במידה ראויה לציון", הוסיפה.
במסגרת מחקרם, הציגו החוקרים לתינוקות בגילאי שישה עד שמונה חודשים חפצים דימיוניים שלהם העניקו שמות מומצאים, כמו "בופל" ו"זוסר". זאת, על מנת לוודא שתהליך הלמידה שנבדק בניסוי לא יתבסס על שום ידע מוקדם שעשוי להיות לתינוקות. חפצים מאותו סוג, שנבדלו זה מזה רק בצבע או בצורה, נקראו באותו שם.
מתגובותיהם של התינוקות ניתן היה להסיק בבירור שהם אינם מסוגלים ליצור את הקישור בין החפצים המעט שונים ובין השם המוכר להם. כלומר, הם לא זיהו את ה"בופל" החדש שהוצג להם כ"בופל", למרות שהוא היה מאוד דומה ל"בופל" שהם ראו בעבר.
ביצועים טובים יותר לתינוקות ששנ"צו
למעשה, בכל פעם שהוצג לתינוקות צמד חדש של מילה-חפץ שהיה ייחודי ובלתי מוכר להם, הם לא הצליחו לייצר הקשר כללי ביניהם. אולם, הביצועים שלהם השתפרו לאחר שהם הושכבו לתנומה באמצע היום. מוחם של התינוקות שנרדמו לאחר פעילות הלמידה שנערכה להם במסגרת הניסוי, הצליח להבדיל בין המונח הנכון למונח הלא נכון בהתייחס לחפץ חדש שהוצג להם. החוקרים אמרו כי עובדה זו מוכיחה שהתינוקות ביצעו תהליך של גיבוש המידע החדש בזמן שהם ישנו. בעוד שתינוקות שלא נרדמו והיו ערים ברציפות לא הצליחו לעשות זאת.
גם למשך השינה היתה השפעה על הביצועים של התינוקות תנומה של חצי שעה לא הספיקה כדי להשפיע על הביצועים של התינוקות, אבל מי שישנו 50 דקות ויותר הפגינו שיפור בביצועים.
החוקרים טוענים שזיכרון מעובד בזמן השינה, תהליך שקורה גם בתהליכים הטיפוסיים של התפתחות שפה, כמו רכישת מילים פרוטוטיפיות (מילות-אב). הכוונה למילים שנשמעות כמו, אבל אינן זהות לחלוטין, למילים אמיתיות. כמו למשל 'בבו' לבקבוק, או 'תתה' לסבתא. תהליך זה מתרחש לרוב בין גיל 10 חודשים לשנה.
החוקרים סבורים שמשכו של שלב מסויים בשינה עשוי להיות בעל חשיבות מיוחדת לזיכרון השפתי: השלב השני, מבין ארבעת שלבי השינה המוכרים. "במסגרת הניסוי שלנו התינוקות קיבלו מידע בכמות גדולה, כזאת שלוקח להם בדרך כלל פרק זמן ארוך יותר כדי לרכוש", אמרה מנואלה פרידריך, שהובילה את הניסוי. "אולם, רק במהלך השינה, כאשר מוחו של הילד מתנתק מהעולם החיצון, הוא מסוגל לסנן ולשמור הקשרים בעלי חשיבות. רק במהלך האינטראקציה בין החקירה בזמן הערות ובין תהליכי הסדר והמיון שמתרחשים בשינה, היכולות הקוגניטיביות והלשוניות מסוגלות להתפתח בצורה נאותה", הוסיפה.