האם הסבון שאתם שוטפים בו ידיים אחראי למגפת החיידקים העמידים?

חוקרים מאנגליה גילו לאחרונה קשר אפשרי ומטריד בין אחד הרכיבים בסבון אנטיבקטריאלי ובין האיום ההולך וגובר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

סבונים אנטיבקטריאליים, שהפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות גם בקרב משקי בית רגילים, מכילים רכיב בשם טריקלוזן, שכבר זמן מה נמצא על הכוונת של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). בשנת 2016 אסר ה-FDA על שיווקם של סבונים המכילים טריקלוזן הן בשל חששות לגבי בטיחות השימוש בו (הוא נחשד כמסרטן) והן בשל היעדר ראיות לכך שיש לו איזשהו יתרון על פני שימוש במים ובסבון רגיל, בשמירה על היגיינה.

אולם, הטריקלוזן עדיין נוכח במספר מוצרים, בהם גם סבונים אנטיבקטריאליים שמצויים בשימוש בסביבות רפואיות, כמו בתי חולים, מרפאות וכדומה.

עוד בנושא:
האם סבון אנטי בקטריאלי באמת יעיל יותר מסבון רגיל?
דו"ח: עד 2050 – חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה יהיו קטלניים יותר מסרטן
כמה נשים היו צריכות למות כדי שרופאים יבינו שהם חייבים לשטוף ידיים?

בנוסף, ישנם מוצרים נוספים כמו צעצועים, רהיטים ובגדים, שמכילים אף הם טריקלוזן, שמטרתו למנוע התפתחות של זיהומים חיידקיים בהם. גם ה-FDA בעצמו ער להשפעה האפשרית של טריקלוזן על התפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והוא הוציא בעבר אזהרה בנושא.

המחקר העדכני, שפורסם בכתב העת Journal of Antimicrobial Chemotherapy, מדגים הסבר אפשרי לאופן שבו הטריקלוזן מעודד התפתחות של עמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים התמקדו בתופעה המכונה עמידות צולבת (cross-resistance). משמעותה היא שבעקבות פיתוח עמידות לגורם אנטיביוטי מסויים מתפתחת עמידות גם לגורם או גורמים אנטיביוטיים נוספים.

החוקרים גילו שבאופן ספציפי, כאשר חיידק מסויים מפתח עמידות לתרופות אנטיביוטיות מקבוצת הקווינולונים (quinolones), הוא הופך עמיד גם לטריקלוזן. קווינולונים הורגים חיידקים על ידי כך שהם ננעלים על אנזים שמסייע בהתרת הדנ"א של הבקטריה בתהליך שכפול התאים (הליך הכרחי לצורך התרבות התא החיידקי), כך על פי המחקר. אם החיידק אינו יכול להתיר את הדנ"א שלו, הוא אינו מסוגל לשכפל את תאיו. אולם, חיידקים יכולים לפתח עמידות לקווינולונים באמצעות מוטציות שמקשות על התרופה לקשור את עצמה לאנזים הדרוש להתרת הדנ"א, הסבירו החוקרים.

אבל מה שעוד גילו החוקרים, זה שבנוסף לשינויים שקשורים בעמידות לקווינולונים, החיידקים מפעילים גם מנגנוני הגנה נוספים שההשפעה המצטברת שלהם גורמת להם להפוך לעמידים גם לטריקלוזן.

בעבר, מנגנון העמידות הכפולה הזה התגלה בניסויים שנעשו על חיידק הסלמונלה. אולם, במחקר החדש שנעשה בתנאי מעבדה ולא בניסויים על בעלי חיים או בני אדם, החוקרים הדגימו שאותו מנגנון מתקיים גם בסוג אחר של חיידק – אי קולי.

"אנחנו חושבים שמה שקורה זה שהחיידקים 'חושבים' שהם תחת מתקפה תמידית וכך הם מתכוננים להתמודד עם איומים שונים, בהם גם טריקלוזן", אמר מארק וובר, החוקר שהוביל את המחקר ומרצה בכיר במכון למיקרוביולוגיה וזיהומים באוניברסיטת ברמינגהם באנגליה.

אולם, החשש המשמעותי יותר של החוקרים הוא שהתהליך הזה עלול לפעול גם הפוך – ושחיידקים שיפתחו עמידות לטריקלוזן יפתחו בעקבות כך עמידות לאנטיביוטיקה מקבוצת קווינולונים. "החשש הוא שעמידות לטריקלוזן תתרום להתפתחותם של עוד ועוד זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה", אמר וובר. במחקר הנוכחי המדענים לא מצאו סימנים לתהליך ההפוך, אבל לדבריהם נחוצים מחקרים נוספים שיבחנו זאת באופן ספציפי.