פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצלחה ישראלית: תרופה ל-HIV הוכחה כיעילה בחיסול תאים סרטניים

      בשנה שעברה, תרופה ישראלית חדשה הכתה גלים כשהראתה שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד בחיסול נגיף ה-HIV. כעת, הסיבה למסיבה כפולה: התרופה הראתה גם תוצאות מרשימות במיוחד בחיסול תאים סרטניים

      גמורה - תרופה לטיפול באיידס שעשויה לרפא סרטן (יח"צ , ציון פארמסוטיקל)
      נלחמת ביעילות בנגיף ה-HIV וככל הנראה גם בגידולים סרטניים. גמורה (צילום: יח"צ, ציון פארמסוטיקל)

      לפני כשנה, התגלה כי התרופה "גמורה" (Gamorra), פרי פיתוח ישראלי, הצליחה להעלים כ-97 אחוזים מתאי נגיף ה-HIV שנמצא אז בדמם של עשרה חולים. כעת, מסתמן שהתרופה עשויה להיות מועילה ביותר גם בקרב חולי סרטן, לאחר שהצליחה להעלים כ-70 אחוזים מהתאים הסרטניים שנחשפו לתרופה.

      עוד בנושא:
      הגידול ברחם התכווץ בזכות תרופה לסרטן כליה
      "הצלחה מפוארת": מהפכה בטיפול במגפה שהרגה עשרות מיליונים
      ה-FDA מזהיר: שתלי חזה עלולים לגרום לסרטן נדיר

      התרופה, שפותחה בחברת ציון פארמסוטיקל, יחד עם פרופ' אברהם לויטר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' זאב שטגר, מנהל מכון האיידס בבית החולים קפלן, נוסתה בחודשים האחרונים במעבדה לביולוגיה מולקולרית במרכז לאבחון ומניעת סרטן בבית החולים איכילוב, שם הניבה תוצאות מרשימות בחיסול תאים סרטניים.

      "התוצאות הללו מאוד מבטיחות ונותנות לנו תקווה להמשיך. אנחנו מאמינים שתוך כמה חודשים נוכל להגיע לשלב הניסויים הקליניים הראשונים על בני אדם", אמרה לוואלה! בריאות ד"ר שירן שפירא, מנהלת המעבדה לביולוגיה מולקולרית במרכז לאבחון ומניעת סרטן בבי"ח איכילוב, אשר הובילה את המחקר בבית החולים.

      "הצלחנו למעשה לגרום למיגור בררני של תאים ולמוות של תאים בצורה יפה", הוסיפה ד"ר שפירא. "שבעים אחוזים זה שיעור מאוד גבוה. האמנו בתרופה הזו מהתחלה והתוצאות המרשימות אכן מעודדות, כפי שהדברים נראים".

      תא סרטן (ShutterStock)
      מדביקה את תאי הסרטן בנגיף ואז מחסלת אותם באופן ממוקד (אילוסטרציה: Shutterstock)

      ד"ר שפירא מסבירה כי התרופה נוסתה על גידולים מסוג סרטן הריאות וסרטן המעי הגס, אך היא ועמיתיה מאמינים כי היא עשויה להיות יעילה כנגד שלל סוגי סרטן נוספים. "בהתחלה בדקנו את פעילות התרופה על גידולים סולידיים (מוצקים), מאז בדקנו את יעילותה על סרטן המעי הגס והריאות, וכעת התחלנו לבדוק את ההשפעה על סרטן הלבלב", אמרה.

      התרופה, אשר "מדביקה" את התאים הסרטניים בנגיף ואז משתמשת בטכנולוגיה הפוגעת באותם תאים נגועי נגיפים, יכולה להיות רלוונטית למגוון סוגים של סרטן. "אנחנו משתמשים בנוגדנים (חלבונים) שיודעים לזהות אנטיגנים (מולקולות המצויות על תאים סרטניים) הנמצאים במגוון רחב של גידולים, מוצקים והמטולוגיים (הקשורים למערכת הדם), ולכן הפוטנציאל והטווח שאנחנו יכולים לטפל בו גדול", הסבירה ד"ר שפירא.

      בניסוי, שנערך בתרביות – כלומר, תאים סרטניים שהוצאו מגופם של חולי סרטן, נמצא כי 70 אחוזים מהתאים הסרטניים מוגרו – כלומר מתו, ולא סתם הצטמקו. "אנחנו מונים את כמות התאים הסרטניים המתים ומכמתים לעומת התאים שלא מתו, לביקורת", הסבירה ד"ר שפירא.

      מנסים לשנות את האינטרקציה בין הנגיף לתאי הגוף

      כדי שווירוסים יוכלו להתרבות, עליהם להדביק תא בגוף, להשתלט עליו ולנצל את משאביו, כאשר הם מחביאים את הדנ"א שלהם בתוך הדנ"א של התא. כשהדנ"א של התא מייצר חלבונים חדשים, הוא מייצר גם נגיפי HIV חדשים. המנגנון של התרופה, שפותח לראשונה כנגד נגיף ה-HIV, מנסה לשנות את האינטראקציה שבין הנגיף לתאי גוף האדם.

      הטיפול שבבסיס התרופה מתבסס על גישה להשמדת תאים בהם נמצא וירוס ה-HIV. התרופה מכילה מקטעי חלבונים (פפטידים) שנגזרו מחלבון אינטגראז', אחד המרכיבים בתא הווירוס הדרוש לו לצורך ההתפשטות בגוף. כתוצאה מהשימוש בתרופה, במקום עותק דנ"א נגיפי אחד, מוכנסים עותקים רבים של רצף הדנ"א לתא, מה שאמור להפעיל את מנגנוני ההשמדה העצמית של התא (תהליך הנקרא אפופטזיס), כך שתאים הנגועים בנגיף ימותו, בעוד שאלה שאינם נגועים לא יושפעו.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      משנה את המטען הגנטי של התא הסרטני (אילוסטרציה: Shutterstock)

      אבל כיצד אמורה להשפיע התרופה על חולי סרטן? בתאים סרטניים לא קיים וירוס, ולמרות זאת החליטו החוקרים לקחת את הטיפול צעד אחד קדימה ו"לייבא" את הווירוס אל הגוף, כדי שיפשוט על התאים הסרטניים ויאפשר לפי אותו מנגנון את ההרס שלהם (ולא של תאים אחרים).

      כיצד "מייבאים" את הווירוס? באמצעות שימוש בטכנולוגיה שבאמצעותה הנגיף "מוכוון" אל תא מטרה, במקרה שלנו, תא סרטני. החוקרים מיקמו נוגדן, כלומר, חלבון שיודע לזהות מולקולות מסוימות (אנטיגנים) הנמצאים על תאים סרטניים בלבד.

      העבודה על התרופה בקרב נשאי HIV וחולי סרטן זכתה להכרה בכנס השנתי הבינלאומי בתחום חקר הסרטן, כאשר נבחרה כאחת מהעבודות המצטיינות בכנס. "התחושה היא של הישג וכבוד, הכנס הזה מושך עשרות אלפי אנשים מכל תחומי המחקר והרפואה, הקליניקה והמדע של מחלות מערכת העיכול", אמרה ד"ר שפירא. השלב הבא, כאמור, הוא ניסויים קליניים, הן בחולי סרטן והן בקרב נשאי HIV אשר יתחיל, בשאיפה, בהמשך השנה.