"הצלחה מפוארת": מהפכה בטיפול במגפה שהרגה עשרות מיליונים

באמצע שנות ה-90 החלו לראשונה לטפל בנשאי HIV באמצעות קוקטייל תרופות. באותן שנים הייתה תוחלת חייהם של הנשאים נמוכה במידה ניכרת מזו של שאר האוכלוסייה. כעת הנתונים מראים כי הנגיף, שעל פי ארגון האיידס העולמי גבה עד כה את חייהם של כ-35 מיליון בני אדם, כבר לא משפיע כמעט על חייהם של הנושאים אותו, אם מטפלים בו כראוי. על פי מחקר חדש, תוחלת החיים של נשאים צעירים שנדבקו מאז 2010 גבוהה בכ-10 שנים מזו של אלו שנדבקו ב-1996 וכמעט זהה לזו של יתר האוכלוסייה. זאת, לאחר בחינת נתוניהם של 88,500 בני אדם החיים עם HIV, שהיו מעורבים ב-18 מחקרים שונים.

עוד בנושא:
המלחמה על ה-PrEP: למה רק בישראל אין טיפול מונע לאיידס?
ארגון הבריאות העולמי: על כל ההומואים ליטול תרופה נגד HIV
האם איידס היא המחלה הקטלנית בעולם?

בעבר הטיפול התרופתי בנגיף כלל שילוב מספר רב של תרופות, עם תופעות לוואי קשות ביותר. כיום הטיפול התרופתי כולל ברוב המקרים בין כדור לשניים ביום, ובמקרים מסוימים עד ארבעה כדורים, וכמעט ולא נרשמות תופעות לוואי משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, שערכו את המחקר, קבעו כי העלייה בתוחלת החיים מתאפשרת הודות לטיפול התרופתי החדש במחלה. בכתב המחקר הוגדר הטיפול כ"אחת ההצלחות הגדולות ביותר של עולם הרפואה ב-40 השנים האחרונות". לדבריהם, הטיפולים החדשים מונעים מהנגיף לפתח עמידות לתרופות אחרות והם משפרים גם את הטיפול בבעיות הבריאותיות הנלוות ל-HIV.

את תחזית תוחלת החיים ביססו החוקרים על שיעורי התמותה במהלך שלוש השנים הראשונות שלאחר המעקב הראשוני של הנבדקים. הם מצאו כי בקרב אנשים שהתחילו טיפול בשנים 2008-2010, הייתה תמותה פחותה בהשוואה לאלו שהחלו טיפול עד שנת 2007. הם גילו כי גיל התמותה הצפוי של נשא בן 20 המטופל בתרופות עומד על 78 שנים – בדומה לזה של האוכלוסייה הכללית. הם מסבירים כי גם הפער המזערי בין תוחלת חיי הנשאים לזו של שאר האוכלוסייה נובע מכך שבקרב נשאי HIV יש יותר אנשים המשתמשים בסמים או שחיים באזורים נחשלים.

בקרב נשאי HIV שמקבלים טיפול תרופתי, הנגיף מצוי בדם ברמה אפסית, שלא ניתנת לזיהוי בבדיקת דם. מצב זה נקרא Undetectable State. ארגונים למניעת איידס ברחבי העולם, בהם גם הוועד הישראלי למלחמה באיידס, קבעו כי בקרב אנשים שהנגיף בדמם הוא מתחת לסף הגילוי, סיכויי ההדבקה – גם במגע מיני לא מוגן או במגע עם דמם – הוא מזערי ועומד על 0.01 אחוזים.

ביום האיידס הבינלאומי ב-2016 אמר ד"ר אנתוני פוסי, יו"ר המרכז האמריקאי לאלרגיות ולמחלות זיהומיות (NIAID) כי "מחקרים רבים הראו שהסיכוי של נשא HIV מטופל להעביר את הנגיף הוא זניח".

זו הסיבה שגם ארגון הבריאות העולמי (WHO) החליט לשנות את התפיסה המקובלת על הטיפול בנגיף. בעבר היו מחכים עד להופעת תסמיני מחלה לפני שניתן לאדם טיפול. בשל ההבנה כי התרופות יצמצמו גם את ההדבקות, הורה ארגון הבריאות העולמי להתחיל את הטיפול התרופתי בהקדם האפשרי לאחר האבחון.

למרות שכיום ניתן לנהל חיים תקינים לחלוטין עם HIV, ואף להביא ילדים באמצעות ניקוי הזרע והפרייה מלאכותית, נשאי HIV רבים מדווחים בעיקר על קשיים נפשיים בהתמודדות עם מצבם הרפואי. בשל הסטיגמה הנלווית לנשאות, רבים חשים בדידות, דחייה ואפליה. הדעות הקדומות על הנגיף גורמות לאנשים שחושדים שנדבקו לפחד מביצוע הבדיקה ומתוצאותיה, ומומחים מדגישים כי בכך נעוצה הסכנה האמיתית להתפשטות נוספת של המחלה.

זאת מכיוון שכשלא מקבלים טיפול, הנגיף מתפשט במהירות בגוף, בייחוד בחודשים הראשונים שלאחר ההדבקה. לכן, רוב ההדבקות כיום הן תוצאה של אנשים שאינם מודעים למצבם. לכן, כמו בהתמודדות עם כל מצב רפואי אחר – עדיף לדעת, כדי לקבל טיפול שיאפשר לנהל אורח חיים שגרתי ותקין, וגם כדי למנוע פגיעה באנשים נוספים.