35 שנים עברו מאז האבחנה הקלינית הראשונה של נגיף ה-HIV. בעוד שמחקר אינטנסיבי בעשורים האחרונים הניב פירות, וקיימים היום טיפולים שונים לשיפור איכות החיים והארכתם, עדיין אין תרופה לנגיף, שבבוא העת מתפתח לכדי איידס. עם זאת, בשנים האחרונות התחוללה מהפכה שקטה בתחום המניעה בהידבקות בנגיף ה-HIV: פיתוחו של טיפול מונע, שיעילותו מגיעה לכדי 98 אחוזים, כנגד הידבקות בנגיף, המכונה PrEP.
עוד בנושא:
ניסוי חדשני בישראל: השמדת תאים סרטניים באמצעות תרופה לאיידס
מדענים גילו היכן נוצרה המחלה שמסרבת להיעלם מהעולם
האם איידס היא המחלה הקטלנית בעולם?
הטיפול PrEP תופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם, בעיקר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, הנמצאים בסיכון גבוה פי 19 להידבק בנגיף מיתר האוכלוסייה. במדינות רבות נטילת PrEP הפכה לשגרה שמאפשר לאנשים לקחת אחריות על הבריאות שלהם. הטיפול כל כך נפוץ ברחבי העולם, שלא מעט גברים מעדכנים באתרי היכרויות ואפליקציות למפגשים אם הם נוטלים את התרופה או לא. בישראל, לעומת זאת, הטיפול לא זמין, ומשרד הבריאות טרם הכריע בנוגע לעתידו בארץ.
מה עמדת ארגוני הבריאות בעולם לגבי הטיפול, האם הרופאים מכירים את האפשרות הזו ומדוע רבים מתנגדים לו? בדקנו עם מומחים בתחום.
המונח PrEP מסמן את ראשי התיבות Pre-Exposure Prophylaxis או, בתרגום לעברית, מניעה טרם חשיפה. במסגרת הטיפול ניתנת בעיקר התרופה טרובדה, שמורכבת בעצם ממספר תרופות מתוך קוקטייל התרופות הניתן לנשאי נגיף ה-HIV.
המחקר הקליני המשמעותי הראשון בתחום התקיים בשנת 2010 וגילה כי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבקות ולוקחים כדור אחד ביום באופן קבוע, מפחיתים ב-92 אחוזים את הסיכון להידבק. מחקרים נוספים בשנים האחרונות תמכו בממצאים, והוכיחו כי נטילה קבועה של התרופה יכולה להפחית את הסיכוי להידבק ב-98 אחוזים.
יקרה ובעלת תופעות לוואי, אבל יעילה
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לראשונה את התרופה לשימוש כבר בשנת 2012, ובשנים האחרונות היא אושרה לשימוש וסובסדה חלקית בידי קנדה, צרפת, הולנד ונורבגיה. רופאים יכולים לרשום את התרופה למי שנמצא בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV, בהם הומואים ואנשים שמקיימים יחסי מין עם נשאים. ארגון הבריאות העולמי קרא בשנת 2014 לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה ליטול את הכדורים, כחלק מהניסיון להפחית את שיעור ההדבקה בנגיף.
לפי הערכות של המרכז למניעת מחלות ובקרתן בארצות הברית (CDC), בערך 1.2 מיליון אמריקאים נמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ויכולים להרוויח מנטילת התרופה, אך נכון לנתונים הרשמיים מינואר 2016, רק כ-21 אלף אמריקאים משתמשים בה. מומחים מאמינים כי הסיבה שהמספר נמוך יחסית הוא חוסר מודעות של כלל אנשי המקצוע לטיפול.
מדובר בתרופה שאינה זולה, עלות נטילתה מסתכמת בכ-13 אלף דולר מדי שנה, אך מספר תכניות ביטוח רפואי בארצות הברות (ואחרות ברחבי העולם) מכסות את עלותה. תופעות לוואי שעשויות להיגרם כתוצאה מנטילת התרופה הן בחילות, הקאות, סחרחורת ותשישות בטווח הקצר, וכמו כן היא עשויה לפגוע בטווח הארוך בכליות ובצפיפות העצם, ועל כן יש להיות במעקב רפואי מתמיד תוך כדי נטילת התרופה.
כל איגודי הרפואה בעולם תומכים, אבל ישראל נמנעת
לפי הנתונים העדכניים ביותר ממשרד הבריאות, בשנת 2015 נרשמה ירידה משמעותית במספר הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים שדווחו בפעם הראשונה כנשאי HIV בישראל. אם בסוף שנת 2011 שיעור מקרי ההידבקות ב- HIV עמד על 6.2 מקרים ל- 100 אלף גברים ישראלים בין הגילאים 15 עד 64, בסוף שנת 2015 ירד המספר ל- 4.9 מקרים ל- 100 אלף גברים בגילאים הללו.
"הירידה הנצפית מעודדת, אך צריך להמשיך את המאמצים האינטנסיביים על מנת להמשיך בהורדת שיעור ההדבקה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים", אמר ד"ר דניאל שם טוב, מנהל המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות, לרגל ציון יום האיידס הבינלאומי, וציין באופן ספציפי את הצורך לבחון שימוש בהתערבות ביו-רפואית למניעת HIV - כגון הטיפול המונע PrEP.
בחודש פברואר השנה, לאחר חודשים רבים בהן משרד הבריאות הודיע כי הוא בוחן היתכנות של טיפול בטרובדה, הוכרז כי בקרוב יחל פיילוט לבדיקת הטיפול, אך עד כה נראה שהנושא לא מתקדם ובינתיים אנשים ממשיכים להידבק בנגיף.
"היום כבר ידוע שיש כדור שאם לוקחים אותו בצורה מסודרת, אנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבק מפחיתים אותו בעד 98 אחוזים", אמר ד"ר גל וגנר קולסקו, מנהל שותף במרפאת גן מאיר ובחברה לבריאות להט"ב בהסתדרות הרפואית. "כל איגודי הרפואה בעולם תומכים בזה, יש היום קונצנזוס בין כל הרופאים שהתחום הזה הוא יעיל ויכול להוות את אחד הכלים, לא לבדו, בבלימת ההתפשטות של הנגיף", הוסיף.
"אנשים ממשיכים להידבק פה בנגיף, בעוד שמשרד הבריאות מתעסק בזה המון זמן ועדיין עובד על זה, וזה מתעכב. אנחנו מאוד רוצים שישראל תהיה כמו מדינות מערביות מתוקנות אחרות ותהיה גישה רשמית לטיפול הזה, כמומלץ בידי משרד הבריאות ותוך שהוא מעניק לו כיסוי כלשהו דרך סל הבריאות או בצורה אחרת", הוסיף ד"ר וגנר קולסקו.
שוק שחור שעלול לגרום לתוצאות הרסניות
ד"ר וגנר קולסקו מבקש להדגיש כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שברחבי העולם נוטלים את התרופה, ובישראל נשארים מאחור. "אחת הסיבות שזה מאוד בוער בעצמותינו היא שאנחנו חיים את השטח, מטפלים באנשים. האנשים בקהילה לא חיים בבועה ומכירים אנשים שלוקחים את התרופה לכולם יש חברים שגרים בארצות הברית או צרפת, ששומעים וקוראים ויודעים שזה קיים ומאוד רוצים את הטיפול הזה. מדובר בצעד מאוד חשוב של נטילת אחריות על הבריאות שלהם", אמר ד"ר וגנר קולסקו.
מכיוון שהתרופה לא מוצעת בארץ, לא מעט אנשים רוכשים במחיר מלא את התרופה מאתרי אינטרנט ומשוק שחור שהתפתח לתרופה, אך נטילת התרופה ללא מעקב ובדיקות רפואיות עשויה להניב נזק. "המדינה צריכה לפקח על מה שמתרחש וקורה בתחומה. הטיפול דורש מעקב, בדיקת רופא ובדיקות דם כדי שגם יהיה טיפול יעיל וגם לא יעשה נזקים. מי שלא מדבר עם הרופא שלו על זה או עושה מעקב יכול להיקלע לתופעות לוואי והידבקויות תוך כדי הטיפול, ואף לגרום להיווצרות זנים עמידים של הנגיף, שהם דבר הרבה יותר גרוע מהמצב הקיים היום", אומר ד"ר וגנר קולסקו.
הוא טוען כי כמויות האנשים שרוכשים את התרופה בדרך לא דרך עולה, וחלק מהמטופלים מבקשים ממנו הנחיות. "חשוב להדגיש שזה לא טיפול של מאה אחוז, חשוב להמשיך להשתמש בקונדום כמה שאפשר, לא מדובר בטיפול מונע למחלות אחרות", אמר. אך מנגד, מגיעים גם אנשים שמתעניינים בטיפול ואינם יכולים להשיג אותו, ולאחר מכן נמצא שהם נדבקו בנגיף.
"יותר נדבקים כשאתם מתעכבים!"
התסכול נוכח השתהות ההחלטה של משרד הבריאות בעוד אנשים ממשיכים להידבק תרם לפרץ אקטיביזם בקרב הקהילה הגאה, ולרגל יום האיידס הבינלאומי שיתפו חלק מחבריה את תמונת הפרופיל שלהם עם הכיתוב: "יותר נדבקים כשאתם מתעכבים! דורשים ממשרד הבריאות הסדרת טיפול ה-PREP".
אם שואלים את ד"ר יובל לבנת, מנהל הוועד למלחמה באיידס, מה הסיבה לדעתו לעיכוב האישור, התשובה היא פשוט בירוקרטיה. אך הבירוקרטיה הזו עשויה לעלות ביוקר לנדבקים הבאים. "אין מחלוקת בין רופאי האיידס ומשרד הבריאות שמבחינה קלינית הטיפול הזה הוא דבר רצוי, שזה עובד ושזה יעיל", אמר בשיחה עם וואלה! בריאות. "יש בירוקרטיה, יש ועדות ותתי-ועדות ורשויות, ועד שהן זזות אנשים ממשיכים להידבק, ויש שאלה כספית של כמה זה יעלה", אמר.
בינתיים, בקהילה הלה"טבית, הוא מסביר, מאבדים את הסבלנות. "יש התגייסות קהילתית להגיד למשרד הבריאות די, מספיק, אתם מפקירים את הבריאות שלנו".
ד"ר לבנת מסביר כי עוד לפני הודעת משרד הבריאות בכנסת על הפיילוט בחודש פברואר, התנהלו דיונים במשך שנה וחצי. "בהתחלה הטיפול אושר רק בארה"ב, אבל בזמן שבישראל דנים הוא אושר גם בצרפת, הולנד, קנדה, נורבגיה, ואנחנו לאט לאט נשארים מאחור", הוסיף. "זה חייב להיות אחד הכלים למניעת ההידבקות, ולא צריך להחליף כלים אחרים. אבל אם כל הרצון שלנו שאנשים ישתמשו בקונדום, יש אנשים שלא משתמשים בקונדום כל הזמן. יש אנשים שהם לא בזוגיות או מונוגמיים תקופה ארוכה, ולחלק קשה להתמיד עם קונדום. ברור שאגיד שצריך להשתמש בקונדום, אבל המציאות קצת אחרת וצריך להוציא את הראש מהחול ולאפשר לאוכלוסיות הללו שבסיכון גבוה יותר לקחת את הטיפול", אמר ד"ר לבנת.
דבר נוסף המגביר את התסכול הוא החשיפה הגוברת לשימוש בטיפול ברחבי העולם, במיוחד לאור העובדה שתל אביב נחשבת לאחת הערים הידידותיות ביותר לקהילה הלהט"בית. "אנשים נוסעים לסוף שבוע בניו יורק או ברלין, או שמגיעים הנה תיירים אמריקאים למצעד הגאווה או בכלל, והם כבר על הטיפול. אי אפשר לחשוב על ישראל כאי מבודד", אמר.
ד"ר לבנת אומר שכרגע הוא פסימי לגבי אישור הטיפול. "הגעתי לרמה של תסכול. הייתה לי אמונה, אך המועדים שניתנו נדחו שוב ושוב בעוד חודש, עוד חודשיים...", אמר, "אין ספק שיש אנשים שההדבקה שלהם בנגיף הייתה יכולה להימנע, וכל בן אדם שההדבקה שלו הייתה יכולה להימנע הוא נשא אחד יותר מדי", הוסיף ד"ר לבנת, לאחר שראה לא מעט מקרים בהם אנשים שהתעניינו בהשגת הטיפול וידם לא הייתה משגת התגלו בשלב מאוחר יותר כנשאי הנגיף.
"הרעיון שתרופה היא סם מסיבות הוא מגוחך ומעליב"
אחד האספקטים המייחדים את נשאי ה-HIV וחולי האיידס מחולים במחלות אחרות קשור לסטיגמות הקיימות לגבי מיניות הומוסקסואלית. עם הצעת הטיפול, קמו מתנגדים קולניים בארצות הברית שטענו כי הטיפול יגרום לאנשים להפסיק להשתמש בקונדומים ויעלה את שיעור מחלות המין. בקהילה הלהט"בית, מנגד, טוענים בתוקף כי האמירות האלה מזלזלות ומעליבות.
נשיא האגודה הרפואית לטיפול באיידס, מייקל ויינסטיין, ספג הרבה ביקורת לאחר שקרא לטרובדה "סם מסיבות" שמאפשר להומואים לעשות ככל העולה על רוחם, ללא התחשבות בתוצאות. הוא גם טען אז כי הבעיה היא בהיענות, כלומר בכך שהגבר ייקח מדי יום תרופה. "אם יגיע משהו טוב יותר במניעת ההדבקה מאשר קונדומים אהיה בעד, אבל טרובדה אינה הדבר הזה", אמר ויינסטיין באפריל. מגזין הומוסקסואלי בשם Out קרא לויינסטיין להתפטר, וטען במאמר מערכת כי "עבור ויינסטיין לא מדובר בנושא של בריאות הציבור, אלא בדרך יקרה עבור אותם הומואים בלתי אחראים להתהוללות מינית חסרת מעצורים".
"הערות כמו אלה של מייקל ויינסטיין מפחיתות ומסיגות אחורה עשורים של מחקר ודעות של חוקרים ברחבי העולם בנושא", אמר ג'ים פקט, ראש ארגון למניעה ודאגה לבריאות הגבר באגודה למען האיידס בשיקגו. "הרעיון שתרופה היא סם מסיבות כמו קריסטל מת' או אקסטזי הוא מגוחך ומעליב", אמר. מתנגד נוסף לויינסטיין, ד"ר דימיטרי דסקליס האחראי על תכנית ה-HIV בבית החולים הר סיני בניו יורק, קרא להתבטאויות של ויינסטיין "שיימינג וגישה מתנשאת ומלאת זלזול כלפי גברים הומוסקסואלים".
"אתה מרגיש את השיפוטיות מתגנבת פה", אמר מיצ'ל וורן, מנהל ארגון עולמי העובד להפחתת שיעור ההדבקה בנגיף, לאתר Buzzfeed. וורן סיכם ואמר כי "המבקרים אומרים מה אם כולם יקחו PrEP ויפסיקו להשתמש בקונדומים. ובכן, אם כולם היו משתמשים בקונדומים הייתי שותף לדאגה הזו, אבל לא הייתה לנו מגפה משתוללת אם כולם היו משתמשים בקונדומים".
תגובת משרד הבריאות: "בימים אלה אנחנו עובדים על פיילוט"
טיפול מניעתי להדבקה ב-HIV לפני החשיפה (PrEP) הינה התערבות ביו-מדיקלית שתפקידה לסייע במניעת הדבקה ב-HIV אצל אנשים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להדבקות ב-HIV. זהו טיפול תרופתי, הדורש מעקב רפואי אינטנסיבי ובא כהשלמה לטכניקות מניעתיות נוספות, הכוללות שימוש בקונדום, יעוץ פסיכו-סוציאלי ועוד. ה-PrEP אינו פתרון קסם למניעת HIV ונדרשת הענות טובה ומערכת בריאות המסוגלת לתמוך ביישומו.
בחודש פברואר 2016 אישר מנכ"ל משרד הבריאות קיום של בחינת יישום PrEP בישראל (מחקר התכנות במספר אתרים). מאז עובד המשרד על בניית מחקר התכנות, תוך התייעצות עם ועדה רב מקצועית ומוסדית הכוללת נציגים מכל קופות החולים וגם נציגים של הוועד למלחמה באיידס ואגודת הלהט"ב. בין היתר, המחקר יבחן את רמת ההיענות של אותן אוכלוסיות בסיכון יתר התערבות זו.
בימים אלו, משרד הבריאות נמצא בשיא ההכנות לקראת הוצאה לפועל של הפיילוט. פיתוח וביצוע של כל הטמעה של תכנית ניסויית חדשה כרוכים בבדיקות ובתהליכים כגון ועדות הלסינקי, גיוס משאבים ועוד. אנו מתקדמים לקראת יישום התוכנית במחצית הראשונה של 2017.
אנו מברכים את ארגוני הקהילה הגאה המאמצים את נושא ה-HIV וה-PrEP כנושאים בעלי חשיבות גבוהה, ומברכים על כל שיתוף פעולה לקידום בריאותה ורווחתה של הקהילה הגאה בישראל.
בשבועות הקרובים, כשנשלים את ההכנה, נצא לציבור עם תוכנית הפיילוט.