עוד לפני שהאבולה והזיקה תפסו את רוב תשומת הלב של הציבור של העולם, נגיף ה-HIV, כבר היה שם וגבה קורבנות רבים. בניסיון להתחקות אחרי הנגיף, שכיום כבר נמצא בשליטה יחסית הודות לתרופות, חוקרים מאנגליה חזרו אחורה בזמן.
הכל התחיל בקינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהייתה ידועה עד אמצע שנות השישים כקולוניה בלגית שענתה לשם לאופולודביל (Leopoldville). העיר שכיום מונה כמעט עשרה מיליון בני אדם, משכה אליה אנשים רבים בשנות העשרים של המאה הקודמת, מה שגרם לבנייתה של מערכת רכבות שהובילה אותם אליה. יחד איתם הגיעה גם תעשיית המין וכך נוצר השילוב המושלם להעברת מחלות כמו נגיף ה-HIV.
האירוניה בסיפורו של הנגיף היא בכך שכיום 90 אחוזים ממקרי האיידס בעולם שייכים לאותו נגיף שהתפתח בקולוניה וקרוי HIV-1 group M, ואילו רק 10 אחוזים הם מהמקור של HIV-1 group O נגיף שהגיע מאיזור דומה, אבל מצוי היום כמעט רק במערב אפריקה. המשמעות היא שלא התפקוד של הנגיף הוא מה שגרם לו להפוך למגפה של ממש, אלא דווקא ההזדמנויות שהיו בדרכו להתפשט.
עוד בנושא:
האם איידס היא המחלה הקטלנית בעולם?
המלצה: על כל ההומואים ליטול תרופה נגד HIV
אז מה הורג אותנו היום?
נגיף ה-HIV (תסמונת הכשל החיסוני) שמוביל למחלת האיידס גבה מאז גילויו את חייהם של קרוב ל-39 מיליון בני אדם ברחבי העולם, כך לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. ההערכה היא ש-0.8% מהאוכלוסיה העולמית בגילאי 15-49 בעולם חיים עם HIV. נטל המגיפה שונה מאוד בין מדינות שונות ואזורים שונים בגלובוס, כשהשיא הוא במדינות אפריקה שמדרום לסהרה, שם קרוב ל-1 מכל 20 מבוגרים חי עם הנגיף.
נגיף ה-HIV אינו הורג בעצמו. במקום זאת, הוירוס פוגע בתאי המערכת החיסונית מסוג T - תאים המשמשים להדיפה של זיהומים שונים מהגוף. אפשר לדמות את הנגיף לגורם המוביל לפתיחת סכר, מה שגורר אחריו הצפה של מחלות שונות ומרובות.
מה יהיה בעתיד?
ד"ר נונו פריה, חוקר מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה וצוות החוקרים שלו התחקו אחרי הנגיף בעזרת מעין אילן יוחסין שנבנה לאחר שאספו דגימות DNA מ-800 אנשים במרכז אפריקה שנדבקו בנגיף. בסופו של דבר החוקרים מצאו כי לגנום של הנגיף יש אב קדמון משותף שחי לפני למעלה ממאה שנים. לכן היווצרותו של הנגיף מתוארכת ל-1920 והם יכלו לשים את האצבע על כך שהוא התפתח ונוצר באזור קינשאסה.
החוקרים אולי הצליחו לזהות מאין הגיע הנגיף ואיך הוא התפשט, מה שעשוי לתרום לעצירתם של מקרים דומים בעתיד, אולם הם עדיין לא הצליחו להבין איפה כל זה יגמר.