האם איידס היא המחלה הקטלנית בעולם?

נגיף ה-HIV (תסמונת הכשל החיסוני) שמוביל למחלת האיידס גבה מאז גילויו את חייהם של קרוב ל-39 מיליון בני אדם ברחבי העולם, כך לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. ההערכה היא ש-0.8% מהאוכלוסיה העולמית בגילאי 15-49 בעולם חיים עם HIV. נטל המגיפה שונה מאוד בין מדינות שונות ואזורים שונים בגלובוס, כשהשיא הוא במדינות אפריקה שמדרום לסהרה בהן קרוב ל-1 מכל 20 מבוגרים חי עם הנגיף.

נגיף ה-HIV אינו הורג בעצמו. במקום זאת, הוירוס פוגע בתאי המערכת החיסונית מסוג T - תאים המשמשים להדיפה של זיהומים שונים מהגוף. אפשר לדמות את הנגיף לגורם המוביל לפתיחת סכר, מה שגורר אחריו הצפה של מחלות שונות ומרובות.

כיום קיימות תרופות חדשות שיעילותן להילחם בנגיף גבוהה משמעותית מבעבר, וגם פרופיל תופעות הלוואי שלהן השתפר משמעותית. הן לא יכולות לרפא את הזיהום, אבל הן שומרות את הנגיף תחת שליטה, כל עוד הנשאים נוטלים אותן לכל החיים.

הודות לעלייה בתוחלת החיים של נשאי הנגיף, נתונים מהשנים האחרונות מעידים על כך שחולי HIV לוקים בתסמינים של הזדקנות מוקדמת יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

קיימות מספר תיאוריות ומספר הסברים לתופעה שבגינה עלול נשא HIV ללקות, למשל, בהתקף לב בגיל צעיר יותר בהשוואה לאדם אחר שאינו נשא. חלק מהמומחים משערים כי הסיבה לכך היא המחלה עצמה. למרות ירידה בכמות ובפעילות הנגיף בדם, עדיין עצם קיומו של זיהום כרוני יוצרת בגוף מצב דלקתי ארוך שנים שעלול להוביל להזדקנות מואצת.

תיאוריה נוספת גורסת כי מדובר בהשפעה של הטיפול התרופתי ארוך השנים כנגד הנגיף. מומחים שתומכים בתיאוריה זו, גורסים כי השפעתן של התרופות הללו על תהליכים תאיים במיטוכונדריה מובילים בסופו של דבר לתופעה של הזדקנות המואצת. מאחר ושני התהליכים (מחלה כרונית וטיפול תרופתי ממושך) תמיד מתקיימים במקביל, קשה מאוד לבודד את הגורם הוודאי לתופעה.

גם בשנת 2015 עדיין קיימות הרבה דעות קדומות לא מבוססות בכל הנוגע לחולים בנגיף ולמחלה עצמה. אחת מהן נוגעת למידת הקטלניות של המחלה. בניגוד לדעה הרווחת כי מרגע ההידבקות ההידרדרות מהירה, ברוב המקרים המספרים דווקא מראים מציאות שונה. במפת גורמי התמותה בעולם נגיף HIV אינו זוכה לבכורה. מחלות לב הורגות בכל שנה קרוב ל-7.5 מיליון אנשים ברחבי העולם, שבץ קוטל כ-6.7 מיליונים, מחלות ריאה חסימתיות (COPD) הורגות 3.1 מיליוני מטופלים ודלקות ריאה כ-3.1 מליון מטופלים. מבין הסרטנים גידולי ריאה הם הגורם המוביל עם כ-1.6 מיליון מתים בשנה ברחבי העולם.

כאשר בוחנים את נתוני הHIV האיידס, הסטטיסטיקה העולמית מדברת על 1.5 מיליון מטופלים בשנה, מתוכם כ-1.1 מיליון במדינות אפריקה ועוד כרבע מליון במדינות אסיה. בפועל מספר האנשים ששמתים בשנה מאיידס בכל העולם שווה למספר המתים בזיהומי מעיים שמובילים לשלשול, במדינות מתפתחות, בשנה.

מחקרים מהשנים האחרונות שופכים אור חדש גם על תוחלת החיים ההולכת ועולה של הנשאים. מחקר אמריקאיי מצא כי נשאים שהחלו את הטיפול התרופתי בשלב מוקדם, טרם הפגיעה המשמעותית בתאי מערכת החיסון, זכו לתוחלת חיים דומה לזו של אנשים שאינם נשאים של הנגיף. יחד עם זאת, בקבוצות מסויימות של נשים, מזריקי סמים ואנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, תוחלת החיים הייתה נמוכה משמעותית מבאוכלוסיה הכללית.

במחקר שעקב במשך 8 שנים אחר קרוב ל-23 אלף נשאי HIV בארה"ב ובקנדה, נבחנה תוחלת החיים הפוטנציאלית שלהם החל מגיל 20 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הנשאים חיו בממוצע עד גיל 63, כאשר מבחינת הגברים מדובר ב-15 שנים פחות מהגברים באוכלוסיה האמריקאית הכללית, ועבור הנשים מדובר ב-19 שנים פחות. יחד עם זאת, מי שמזריק סמים חי בממוצע 49 שנים. בכל הקבוצות נראה שבמהלך שנות המחקר חל שיפור דרמטי באיכות החיים ובתוחלת החיים של החולים. טיפול מוקדם בפני עצמו הוסיף בממוצע 20 שנות חיים לנשאים, כך לפני נתוני המחקר.

מחקר אחר שערך השוואה בין קבוצה בריאה לקבוצת נשאים בעלי מאפיינים דמוגרפיים ורפואיים דומים מצא כי טיפול מוקדם מוביל לשיעורי תמותה דומים בין הקבוצות. החוקרים השוו נשאים שמקבלים טיפול נגד הנגיף לקבוצה של אנשים שאינם נשאים, כולם בגילאי 35 עד 70, ולא נמצאו הבדלים משמעותיים לטובת אף אחת מהקבוצות.

הגברת המודעות לדרכים להימנע מהדבקה ובראשם לקיום יחסי מין מוגנים נותרה חשובה. המציאות של ימינו היא שתוחלת החיים של נשאי ה-HIV הולך ומשתפרת והמחלה כיום מנוהלת כמו מחלות כרוניות אחרות, כדוגמת סוכרת או מחלת לב. יחד עם זאת, בניגוד לאחרות, מדובר במחלה שניתנת לחלוטין למניעה ולכן הגברת המודעות לנושא היא קריטית.