לוקמיה מילואידית חריפה (MLL) היא סוג קטלני של סרטן הדם שתוקף בעיקר ילדים. למרות שמדובר בסוג נדיר יחסית של המחלה, עבור עשרות הילדים שמאובחנים בשנה בישראל, כל התקדמות במחקר היא בגדר בשורה חשובה. מחקר ישראלי חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עם בית החולים סורוקה מצא נקודות דמיון מדהימות בין לוקמיה מילואידית לבין מחלת האיידס. הגילוי הזה עשוי בעתיד לסייע בפיתוח תרופות למחלה הקשה.
אף כי בשנים האחרונות מחלת האיידס הפכה למחלה כרונית הניתנת לטיפול, טרם נמצא טיפול שימנע את התפשטות נגיף ה-HIV, ומספר האנשים הנדבקים בנגיף בעולם עולה בהדרגה כל שנה.
מנגנוני פעולה דומים
הסיבות לכך שונות, וחלקן נעוצות בעובדה שטרם פותח חיסון כנגד איידס שימנע הדבקה עתידית. אחד המאפיינים של מחלת האיידס הוא מספר קטן של חלקיקי הנגיף, המצויים בגוף במצב בלתי פעיל ואינם מושפעים מהטיפול הניתן כיום לחולים. נגיפים אלו חבויים בגוף במאגרים וכך מתחמקים ביעילות מהתגובה החיסונית, ובכל רגע נתון הם יכולים להתרבות ולהדביק תאים חדשים.
החוקרים, ד"ר ד"ר רן טאובה מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון וד"ר אורי רוביו, המטולוג בכיר מהמכון ההמטולוגי בבית החולים סורוקה, מצאו כי מנגנוני פעולה דומים מעורבים גם בהתפתחות סרטן הדם מסוג MLL.
"סרטן הדם הוא למעשה התפתחות בלתי תקינה של תאי דם, לבנים בעיקר. הסוג הזה נפוץ בעיקר בקרב ילדים, אולם אנחנו נתקלים בו גם במבוגרים", מסביר ד"ר רוביו. "מדובר במחלה קשה, שסיכויי ההחלמה ממנה הם סביב ה-50 אחוזים. במבוגרים המספר הזה אף יורד". החוקרים מצאו גורמי שעתוק שמביאים להתפשטות הסרטן בגוף, ואשר גם משתתפים גם בהתפתחות מחלת לאיידס. מכאן החל שיתוף הפעולה בינינו.
"המחקר עסק בעיקר בהבנה שיש מנגנונים דומים האחראים לביטוי הגנום הנגיפי ולביטויים של גנים המשפיעים על התפתחות תאי דם. בניסיון להבין איך הדברים משתלבים", מציין ד"ר טאובה. "אנחנו מנסים להסיק ממחלה אחת למחלה אחרת. במהלך המחקר הצלחנו לאפיין את המנגנונים שמאפשרים תהליכי שיעתוק בנגיף, שמאפשרים לו להתרבות ולהדביק תאים חדשים. בתאי דם, שעתוק לא תקין יכול אף הוא להוביל לסרטן.
"בדומה למתרחש בנגיף ה-HIV בעת כניסתו למצב כרוני, מנגנוני שעתוק דומים שולטים גם על ביטוי הגנים האחראים על התפתחותם של תאי דם ראשוניים. המחקר מתבסס על הנחה כי פגיעה בתקינות מנגנוני הביטוי והשעתוק של הגנום הנגיפי הוא האחראי להצטברותו של הנגיף הלטנטי ולמצבה הכרוני של המחלה. השלב הבא יהיה לאפיין בצורה מדויקת את התהליכים האלה ולנסות לעכב אותם. אנחנו מקווים כי בעתיד, על סמך המחקר הזה, תהיה אפשרות לפתח תרופות לשתי המחלות הללו".