פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה אנחנו כל כך מפחדים ממשהו שאמור לשמור עלינו?

      מאז שחיסונים נכנסו לחיינו הרבה מאוד מחלות קשות נעלמו כלא היו. ובכל זאת, יותר ויותר אנשים מגדירים את עצמם כמתנגדים לחיסונים ונשבעים שמדובר בקונספירציה של חברות התרופות. ד"ר אילן יהושע, מומחה ברפואה משפחה במכבי שירותי בריאות, מסביר למה זה קורה

      תינוק מקבל חיסון לצהבת (ShutterStock)
      האם יש הצדקה לחשש מחיסונים? (אילוסטרציה: shutterstock

      אחת ההתפתחויות החשובות של המאה ה-20 היא פיתוחם של חיסונים, שהביאו לחיסולן הכמעט מלא של מחלות שגבו לא מעט קורבנות מהאנושות כמו אבעבועות שחורות, פוליו, דיפתריה, טטנוס ועוד. על פי מחקר שפורסם בכתב העת AIMS Public Health בתחילת החודש, חייהם של מעל עשרה מיליון בני אדם בעולם ניצלו בין שנת 1963, אז מרבית החיסונים נכנסו לשימוש נרחב, ועד שנת 2015.

      יחד עם זאת, בשנים האחרונות התפתחה תנועה של מתנגדים לחיסונים (או באנגלית anti-vaxxers), הקוראים להורים לילדים לחשוב פעמיים לפני שהם מחסנים אותם. אותם מתנגדים טוענים כי החיסונים כרוכים בתופעות לוואי וכי חברות התרופות וייצרני החיסונים פועלים מתוך אינטרסים שאינם נקיים.

      עם הופעתן מחדש של מספר מחלות שנחשבו לנחלת העבר ברחבי העולם (כמו חזרת וחצבת, שהתפרצו במספר מדינות בארה"ב בשנים האחרונות), הדיון הציבורי בין המצדדים והמתנגדים לחיסונים התלהט ותפס את קדמת הבמה. אז מדוע יותר ויותר אנשים חוששים ממשהו שעד כה הוכיח את עצמו? והאם יש הצדקה לחששות המתנגדים לחיסונים?

      עוד בנושא:
      חיסונים לא גורמים לאוטיזם, גם בילדים שנמצאים בסיכון גבוה
      הקרן הסודית לפיצוי נפגעי חיסונים
      מי ההורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם?

      חיסון לחזרת וחצבת (אימג'בנק – GettyImages)
      מחלות מהעבר שבו לתקוף איזורים שונים בארה"ב (צילום: GettyImages)

      "הבעיה העקרונית היא שהעולם כבר לא רואה את המחלות שבגינן המציאו את החיסונים", מסביר לוואלה! בריאות ד"ר אילן יהושע, מנהל המחלקה הדרומית להתמחות ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות. "אפילו רופאים כמעט ולא רואים כיום כבר טטנוס, אבעבועות, חזרת, חצבת או אדמת. בעבר המחלות או 'האויב' הזה היה משמעותי מאוד, ברגע שהמחלות הללו נעלמו, יש אנשים שנוטים לזלזל בהן ובחשיבות המניעה שלהן באמצעות החיסונים, ומתחילות לעלות השאלות, האם בכלל צריך את החיסונים? ". לדבריו, אנשים מזלזלים בחשיבות החיסונים רק כי הם "לא רואים כנגד עיניהם אנשים שנפגעו בעקבות אי חיסון".

      ד"ר יהושע מדגיש כי בעוד הסיכון לסיבוכים או תופעות לוואי זעיר, הופעת החיסונים בחיינו תרמה תרומה מכרעת לבריאות האנושות. "שני הדברים שנכנסו לחיינו והאריכו את תוחלת החיים באופן משמעותי באוכלוסייה הם הקפדה על היגינייה וחיסונים", אומר ד"ר יהושע. לדבריו, "היום השתרשו כל מיני תיאוריות קונספירציה שמדובר ברעלים ועם ישראל, כמו עמים אחרים, אוהב קונספירציה", לדבריו.

      יש קשר בין חיסונים לאוטיזם?

      אחת הטענות המרכזיות שבה משתמשים מתנגדי החיסונים הוא הקשר כביכול בין חיסונים להופעת אוטיזם אצל ילדים, קשר שנדחה מכל וכל בידי הקהילה המדעית. "המחקרים הוכחו כמפוברקים, נעשה מחקר ענק באנגליה ב-British Journal of Medicine שהראה חד משמעית שיש תועלת בחיסונים ואין קשר לאוטיזם. האיש שעומד מאחורי הטענה לקשר בין אוטיזם וחיסונים (אנדרו וייקפילד) נכנס לכלא כי פיברק את הנתונים הללו מתוך אינטרס כלכלי," מבהיר ד"ר יהושע.

      הוא מוסיף ומדגיש כי הסיכויים לסיבוך מחיסון הם מזעריים. "הסיכויים לסיבוך מחיסון הם אחד למיליון, אי אפשר להגיד שאין שום סיכון אבל זה מאוד זניח. התפקיד העיקרי שלנו הרופאים הוא רפואה מונעת, ולשמחתנו החיסונים מסייעים לנו בכך".

      חצבת (אימג'בנק – GettyImages)
      חיסון לאדמת וחזרת (צילום: GettyImages)

      כמו כן, לדבריו, ברגע שמחלה מאיימת לעשות 'קאמבק' – גם המתנגדים לחיסונים מיישרים קו. "מדובר בעניין של הלכי רוח. ברגע שיש פתאום מגפה של חצבת או אדמת, פתאום כולם רצים להתחסן כמו מטורפים. זה נכון גם לגבי מגפת השפעת, ברגע שיש מגיפה או סיבוכים ותמותה רואים עלייה דרמטית בכמות המתחסנים", אמר.

      חשש לחזרה של מחלות מסוכנות מהעבר

      בעוד שהחשש לסיבוכים מחיסונים מוגזם ואינו מעוגן במידע ממשי, החשש והסכנה שמחלות מסוימות יחזרו לפקוד את חיינו קיים, וכבר רואים בעולם חזרה של מספר מחלות עבר. "יש חשש כי המחלות האלה שחשבנו שעברו מן העולם ירימו שוב את ראשן. כשנגיע למסה קריטית של אנשים שלא מתחסנים זה יסכן את האוכלוסייה. אנשים מזלזלים במחלות ילדות, כל עוד לילד שלהם אין את זה", אמר ד"ר יהושע, והוסיף בנימה אישית כי אחייניתו כמעט איבדה את חייה בגלל מחלה שהיא בסך הכל פשוטה וניתן להתחסן כנגדה.

      "חיסלנו באמצעות חיסונים את האבעבועות השחורות, מחלה שהייתה קטלנית באופן יוצא דופן, ואנחנו מתקרבים לחיסול שיתוק ילדים. אם יהיו ראיות מדעיות שחיסלנו מחלות ואין כבר צורך בחיסון, על בסיס הוכחות מדעיות, נפעל בהתאם. אבל עד אז, חשוב להמשיך ולהתחסן", הוסיף.