כמה כאב אתם מוכנים לספוג בשביל להיות מאושרים?

סביר להניח שלפחות פעם אחת שאלתם את עצמכם "מה אני רוצה בחיים?". זו שאלה לגיטימית וחשובה, אבל לא לגמרי מדויקת. זו שאלה קלה, וסביר להניח שהתשובה שלכם הייתה בסגנון הזה: "אני רוצה להיות שמח, משפחה נהדרת, חברים טובים ועבודה שאני אוהב". במילים אחרות, התשובה שלכם היא "אני רוצה להרגיש טוב". וזה ברור, כי כולם רוצים להרגיש טוב. כולם רוצים חיים שמחים ונטולי דאגות, אהבה, מערכות יחסים טובות וסקס מעולה, לעשות המון כסף, להיראות מצוין ושיכבדו אותם. קל לרצות את הדברים האלה. התשובות לשאלה "מה אני רוצה בחיים" כל כך דומות אחת לשנייה עד שהן בקושי אומרות משהו, כי הן ברורות מאליהן.

אבל יש שאלה אחרת, מעניינת וקשה יותר, שכנראה לא שאלתם את עצמכם, שאלה שמשפיעה על החיים שלכם יותר מכל שאלה אחרת – כמה סבל אתם מוכנים להכניס לחייכם? איזה מחיר אתם מוכנים לשלם?

עוד בנושא:
האם גם אתם סובלים מפחד מהחמצה?
אל תתנו לו לנהל אתכם: כך תתמודדו עם כעס
האם אתם סובלים מדיכאון או שזה סתם החורף?

כולם רוצים מערכות יחסים נפלאות וסקס טוב – אבל לא כולם מוכנים לעבור דרך הדרמה הנפשית שכרוכה בזה, השיחות הקשות, השתיקות המביכות ותחושת הפגיעות. אז הם מתפשרים על מה שלא יכלול את הסבל, ובמשך שנים שואלים 'מה אם הייתי בוחר אחרת?', שאלה שבשלב מאוחר יותר הופכת לשאלה "זה הכול?" ואז, כשעורכי הדין הולכים הביתה וצ'ק המזונות מגיע הם שואלים "בשביל מה זה היה?".

כולם רוצים בטחון כלכלי ועבודה מספקת – אבל לא כולם מוכנים לעבוד 80 שעות בשבוע, לנסוע שעה וחצי לעבודה, לקבל היררכיה שרירותית, להתעסק בעבודת ניירת ולסבול שעמום אינסופי. הם רוצים בטחון וסיפוק בלי הסיכון הכרוך בזה, בלי הקרבה, אבל גם בלי הסיפוק.

אושר ושמחה דורשים מאבק, התמודדות עם קשיים והתנסויות קשות. אפשר לחמוק מההתנסויות האלה רק במידה מסוימת, שמעבר לה הן יחזרו קשות והרסניות יותר. מדכא? אולי. אבל למאבק הזה יש גם תופעת לוואי חיובית.

בבסיס ההתנהגות האנושית, הצרכים של כולנו בסך הכול די דומים, והתנסויות חיוביות וטובות הן החלק הכיפי והקל להתמודדות. ההתנסויות הקשות הן אלו שאנחנו נאבקים בהן. זו הסיבה לכך שמה שאנחנו מקבלים מהחיים לא נקבע על ידי הטוב שאנחנו שואפים אליו, אלא על ידי הסבל שאנחנו מוכנים ויכולים לשאת כדי להגיע אליו.

זה אולי נראה מוזר, אבל איכות החיים נקבעת לא על ידי איכות החוויות החיוביות, אלא על ידי איכות החוויות השליליות. להתמודד עם חוויות שליליות בצורה טובה משמעו להתמודד עם החיים בצורה טובה.

אנשים רוצים גוף מדהים, אבל לא ישיגו אותו אם הם לא יעריכו את המתח והכאב הגופני שבא עם שעות של אימון בחדר כושר. אנשים רוצים בן או בת זוג, אבל לא יוכלו למשוך פרטנר מדהים בלי להעריך את המערבולות הרגשיות שבאות עם דחיות, את המתח המיני שלא מוצא פורקן או את הבהייה בטלפון שלא מצלצל. הכול חלק ממשחק האהבה, וזה משחק שאי אפשר לנצח בו אם לא משחקים.

אנשים רוצים להקים עסק משלהם ולהגיע לעצמאות כלכלית, אבל לא מבינים שאף אחד לא הופך למשקיע מצליח בלי להעריך את הסיכון, אי הוודאות, הכישלונות החוזרים והשעות הארוכות שמושקעות ברעיון שבכלל לא יודעים אם יצליח.

לאלו שמחפשים את האושר אומרים ש"אתם רק צריכים לרצות את זה מספיק!". במרבית המקרים זה לא יותר מניסיון כמעט נואש למכור פנטזיה לא מציאותית. כולם רוצים משהו, וכולם רוצים מספיק, רק שלפעמים אנחנו מבלבלים את מה שאנחנו רוצים בדבר אחר.

אם אתם מוצאים את עצמכם רוצים משהו חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, ובכל זאת לא קורה שום דבר, אולי מה שאתם רוצים הוא פנטזיה, אידיאליזציה, או הבטחת שווא. אולי מה שאתם רוצים הוא לא מה שאתם רוצים, אולי אתם רק נהנים לרצות את זה. אולי אתם בכלל לא רוצים את זה.

לפעמים אני בוחר שלא לשאול מטופלים מה הם רוצים, אלא מה הם בוחרים לסבול. באופן לא מפתיע, הם מסתכלים עלי כאילו יש לי אף נוסף על המצח, אבל אני שואל את השאלה הזו כי היא מספרת לי עליהם יותר מאשר התשוקות והפנטזיות שלהם. חייבים לבחור משהו, ודבר אחד שאי אפשר לבחור הוא חיים נטולי כאב. לא הכול יכול להיות חדי קרן ודובוני אכפת לי, ובסופו של דבר השאלות הקשות הן אלו שעושות את ההבדל. התשובה לשאלה הזו באמת תקדם אתכם. זו שאלה שיכולה לשנות את החיים. היא שהופכת אתכם למי שאתם. זה מה שמגדיר אותנו, מבחין בנינו, ובאופן אולטימטיבי גם מחבר אותנו.

זו לא עוד קריאה לגייס את כוח הרצון שלכם או לאכול חצץ ולירוק דם. זו לא עוד תוכחה סטייל "no pain, no gain". זו הזדמנות להבין את המרכיב הפשוט והבסיסי ביותר של החיים. המאבקים שלנו הם אלה שקובעים את מידת ההצלחה שלנו. המקומות שנגיע אליהם הם תוצאה ישירה של מה שנהיה מוכנים לעבור בדרך ושל המחיר שנהיה מוכנים לשלם. אז אל תחשבו מה אתם רוצים מהחיים, תחשבו עבור מה אתם מוכנים להילחם, עבור מה אתם מוכנים לסבול, ותבחרו בחוכמה.

אור יניר הוא פסיכותרפיסט ודוקטורנט לפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית