אומר לי יובל, אב לשלוש בנות: "דנה, בתי השנייה, היא בת שמונה, והמסרים שמגיעים מבית הספר הם שיש לה בעיות של קשב וריכוז. זה מפתיע אותי, כי חשבתי שלבנות אין קשב וריכוז, שהן לא כמו בנים. מול הטלוויזיה וכשהיא הולכת לסרטים והצגות, היא מאוד מרוכזת. היא גם מאוד אוהבת פאזלים וגם מולם היא יכולה לשבת שעות. אז איך יכול להיות שיש לה קושי בקשב וריכוז? ובכלל, לדעתי כל עניין הקשב וריכוז הזה הוא טרנד. מבחינתי זה הכול עניין של גבולות. אנחנו כנראה פשוט לא מצליחים להציב גבולות בצורה נכונה מולה, וככה גם בבית הספר".
רבים הם הסבורים, שאבחון הפרעת קשב וריכוז הפך לדבר אופנתי ושהאצבע כיום קלה הרבה יותר מדי על הדק האבחון של הפרעות קשב וריכוז. אך למעשה הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומתישה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, אך כיוון שלא זוהו ולא אובחנו, הם לא טופלו. הפרעת קשב וריכוז - ADD , תוארה על ידי הפילוסוף ג'והן לוק כבר במאה ה-17. ג'ורג' סטיל, רופא ילדים, תיאר בשנת 1902 ילדים היפראקטיביים, אימפולסיביים ובלתי מרוכזים. מ-1952 הוגדרה התסמונת על ידי המהדורה הרביעית של .DSM היום, הודות לפתיחות ולמודעות ההולכות וגוברות, יותר הורים שולחים את ילדיהם לאבחון ואף הולכים לאבחן את הפרעת הקשב והריכוז של עצמם.
עוד בנושא:
ההפרעה השקופה: הקשר בין הפרעת קשב ובין חוסר ביטחון עצמי
לשפר את הריכוז ב-6 צעדים פשוטים
7 דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור לילדים שלכם להצליח בחיים
להפרעה בקשב וריכוז יכולות להיות מספר סיבות: נוירולוגיות, רגשיות, מוטוריות, קושי בוויסות חושי ועוד, ולכן חשוב לעשות אבחנה מבדלת ולאתר את הסיבה להפרעה.
לבנות יש אותו סיכוי כמו לבנים להיות בעלות הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, רבים חושבים, כמו יובל, שהפרעות כאלה משפיעות בעיקר על בנים. הסיבה היא שבנות עם הפרעת קשב וריכוז מתנהגות בדרך כלל בצורה שונה מהבנים אשר סובלים מכך: הן מראות יותר חוסר קשב (חלימה בהקיץ והתנתקויות), וגם כשהן מפטפטות או מרבות לגעת באחרים, משייכים את זה ל"מאפייני המגדר" ולא ללקות. מורים, שהם לעתים קרובות הראשונים שמבחינים בהפרעות קשב אצל ילדים, מזהים את ההפרעה אצל בנים יותר מאשר אצל הבנות. כתוצאה מכך, בנות עם הפרעות קשב פחות מאובחנות ויש יותר סיכוי שלא יקבלו טיפול ראוי. יש הטוענים גם שכפועל יוצא מכך, ההפרעה אף גורמת להן לקשיים רגשיים גדולים יותר מאשר לבנים.
לא מוסגלים להתנתק
הפרעות קשב וריכוז גורמות לקשיים בארגון ובעמידה במשימות, בייחוד כשמדובר בכמה מטלות במקביל. עם זאת, כשילדים עם הפרעות קשב וריכוז עוסקים במשהו שמעניין אותם, הם מסוגלים להתמקד בו לאורך זמן, ואפילו יותר מדי זמן. לכן הורים רבים סבורים, שהעובדה שהילד מסוגל לצפות שעות בטלוויזיה או להרכיב פאזלים בלי לזוז ממקומו, מעידה על כך שאין לו בעיה להתרכז. הנטייה לשקוע בפעילות ולאבד את חוש הזמן נקראת מיקוד יתר. אני מכירה ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, שמסרבים לעזוב את הפאזל אותו הם מרכיבים, לא אוכלים ולא שותים במשך שעות, מפני שאינם מסוגלים להתנתק מעשייתם.
רבים סבורים גם שהפרעת קשב וריכוז היא תוצאה של הורים שלא מציבים גבולות. אולם, זה לא נכון. כאשר ילד עם ADHD פולט משהו בכיתה או קם ויוצא מהכיתה באמצע שיעור, הוא לא עושה את זה בגלל שלא לימדו אותו בבית מהי התנהגות ראויה, אלא מכיוון שבלקות שלו יש מרכיב אימפולסיבי והוא אינו מסוגל לשלוט בדחפים שלו. הבעיה היא בכימיה של המוח, לא בחינוך ההורי. למעשה, הורות נוקשה וקשוחה מדי, שכוללת צעקות וענישה של הילד על דברים שהוא לא שולט בהם, יכולה להחמיר את הסימפטומים של ADHD, ולגרום לבעיות רגשיות ודימוי עצמי נמוך. הורים לילדי קשב וריכוז יכולים להיעזר רבות בהדרכה והכוונה על ידי אנשי מקצוע, שיסייעו להם להקל על ההתמודדות היומיומית של ילדיהם, על ההתמודדות שלהם כהורים - בבית ומול החברה החיצונית ולהעצים את נקודות החוזקה שלהם כמשפחה.