ההפרעה השקופה

הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סופגים כל החיים ביקורת מהסביבה: על עצלנות, על שיכחה, ועל מה לא. לביקורת הזו מחיר נפשי כבד. עינב קשר על הקשר שבין הפרעת קשב ודימוי עצמי

  • הפרעת קשב וריכוז
עינב קשר
זו לא עצלנות, זו בעיה אמיתית (אילוסטרציה: Shutterstock)

רבות כבר נאמר על ההשפעות הברורות של הפרעת קשב וריכוז על ילדים: קשיים בריכוז, ליקויים בקשב, היפר אקטיביות, בעיות בוויסות החושי וההתנהגותי. מה שנדחק לעתים לשוליים הן ההשלכות של ההפרעה על הבריאות הנפשית של הילדים, ובמיוחד על הדימוי העצמי שלהם. ממחקרים עולה כי כרבע מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים גם מחרדה (פי שלושה מריכוז הסובלים מחרדה בשאר האוכלוסייה). הפרעות התנהגות, דיכאון וטיקים - בעיות הנובעות פעמים רבות מדימוי עצמי נמוך - מאפיינות גם הן את אוכלוסייה זו.

הסיבה לכך ברורה: הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא טופלה או אובחנה, סופגים כל החיים ביקורת מהסביבה: על עצלנות, על הסחת דעת, על תנועתיות יתר, על וכחנות, על שיכחה, על אובדן חפצים. כל אלו הם ביטויים מובהקים של הבעיות הכימיות והמבניות במוחם של הסובלים מהפרעת הקשב. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה בלתי נראית למתבונן בה מן החוץ ולכן מכונה גם "ההפרעה השקופה".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה

איך דימוי עצמי נמוך נולד?

כיוון שלסובבים אותם אין הדבר ברור, הילדים מואשמים בהתנהגות פסולה. במקרה הטוב מיוחסת להתנהגותם רק בעייתיות ("הילדה מתקשה") הניתנת לשינוי על ידי חינוך. במקרה הרע מיוחסת להם כוונה מודעת שיש לטפל בה באמצעות סנקציות ("עצלן"). אלו שלא אובחנו וטופלו בילדותם חיים עם תחושה גוברת והולכת כי ביצועיהם אינם משתווים לאלו שהם תופסים כקבוצת השווים, וזאת אף שהפוטנציאל הטמון בהם אינו נופל משלהם.

זה מתחיל מוקדם משניתן לתאר, ואם לא מאבחנים את המצב מוקדם, ההשלכות קשות. אצל תינוקות יש פעמים רבות הפרעה בוויסות החושי, הפרעות בשינה וקשיים בהתפתחות המוטורית. בגיל הגן נתפסים חלק מילדי הפרעת הקשב והריכוז, בשל התסמינים ההיפר אקטיביים, כבעלי הפרעת התנהגות. לבית הספר מגיעים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם דימוי עצמי שספג כבר מספר חבטות. הם צריכים להסתגל למערכת כללים חדשה שמעמתת אותם עם הקשיים הגדולים ביותר שלהם, הנובעים מפגיעה ביכולות הניהוליות. במהלך חיפוש הפתרונות לבעיות דמותו של הילד נתפסת, בעיניו ובעיני הוריו, כבעייתית. המודעות לאפשרות של מיקום הקשיים תחת מטריית הפרעת הקשב משנה באופן דרסטי את התייחסות הסביבה לילד והתייחסות הילד לעצמו.

כדור שלג של דימוי עצמי נמוך

בתיכוןן המצב מחמיר (אילוסטרציה: Shutterstock)

בתיכון הקשיים מחמירים. ילדים שבזכות אינטליגנציה גבוה, תמיכה משמעותית או אישיות מתונה, צלחו את היסודי ללא קשיים קיצוניים מתחילים לחוש את הקושי בכל עוצמתו. הדרישות המחמירות והשינויים החברתיים וההורמונליים מתכנסים לסיטואציה בלתי אפשרית. אצל חלק מבעלי ההפרעה, ההתמודדות מתבטאת בגישה מרדנית מוחצנת ואצל חלק אחר רואים נסיגה התנהגותית שמאופיינת בהתכנסות, חרדה ודיכאון. אצל הבנות בגיל התיכון רואים גם הפרעות אכילה והפרעת אישיות גבולית באחוזים גבוהים.

את השירות הצבאי, למרבה הפלא, ילדים רבים צולחים. הסובלים ממהפרעה מתנהלים בקצוות ולכן חלקם יחוו את הצבא כבלתי נסבל או ינשרו מהשירות. בגיל מבוגר הפערים בין המצוי לרצוי גדלים ומופנמים. יש ניסיון למחות על המצב, אבל ברגע האמת, כשצריך למצוא עבודה, למשל, רבים נמנעים מעבודה מסובכת מדי או מהירתמות למסלול אקדמי מתוך תחושה של כישלון צפוי. לכל זאת אין קשר ליכולת האינטלקטואלית של הילדים.

הורים – זה בידיים שלכם

כל זה איננו גזרה משמים או חלק בלתי נפרד מההפרעה. כדי לשפר באופן משמעותי את הדימוי העצמי של ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב יש להתחיל באיתור הקושי הרבה לפני שמתחילים לתייג את הילדים כ"בעייתיים". כיום ניתן לאבחן הפרעת קשב כבר בגיל 5 וחצי. אם אצל אחד מן ההורים אובחנה הפרעת קשב וריכוז, ניתן להניח, עוד לפני גיל האבחון, כי הילד עשוי לסבול מההפרעה ולקבל הדרכה כדי לסייע לו להתמודד עם הקושי.

להדרכת הורים יש תוצאות מצוינות, ולראייה: בשנה שעברה התבשרנו, באמצעות הירחון האמריקאי לרפואת ילדים, כי להדרכת הורים לילדים צעירים תוצאות מובהקות יותר משימוש בתרופות. בהדרכת הורים נלמדות, בין השאר, שיטות לשינוי התנהגותי. עיקרון אחד שבאמצעותו משיגים שינוי הוא הפחתת הביקורת. במקום, למשל, להגיד "תפסיק כבר" אפשר להגיד "קשה לי כאשר אתה עושה כך וכך". יש להפנות את תשומת לבם של הילדים להצלחות שלהם ולהחמיא להם עליהן. "כל הכבוד" תורם לשינוי התנהגות פי כמה מאשר נזיפה. כדאי להדגיש דווקא את החזקות של הילד ולהחמיא לו עליהן כבר מגיל הגן. עיקרון נוסף הוא ההתארגנות, הנכללת בסל הכלים של הקניית הרגלים קבועים. כדאי, למשל, להכין בגדים לבוקר בערב שלפניו.

כשהילד מבין שהוא לא "ילד רע", "טיפש" או "עצלן", נפתחת בפניו האפשרות לשיפור הדימוי העצמי שלו. הטיפול הופך לשיעור שבו הוא לומד להתמודד עם ההפרעה ולשפר את הביצועים למרות ההפרעה, להכיר את עצמו מחדש, להכיר את הפרעת הקשב, לקבל עליה בעלות וללמוד לנהל אותה.

עינב קשר היא פסיכולוגית M.A. ומומחית בטיפול קוגניטיבי?התנהגותי (CBT)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully