הניחו לסלמונלה – אלה רכיבי המזון שבאמת מסכנים את בריאותכם

בהלת הסלמונלה של השבועות האחרונים גרמה לרבים מאיתנו להדיר רגליים ממדפים שלמים בסופרמרקט. אלא שבפועל, הסיכון להידבק מסלמונלה בגלל אכילת דגני בוקר או סלט טחינה הוא נמוך מאוד (וגם אם נדבקים, לרוב העניין מסתיים בתחושה לא טובה למשך כמה ימים ותו לא). אך יש רכיבי מזון שאתם צורכים יום-יום ובעלי פוטנציאל גדול בהרבה להזיק לבריאותכם, מאשר סלמונלה. הנה הרשימה המלאה.

מה סלמונלה עושה לגוף שלנו?

הסוכר – או יותר נכון, החד-סוכר (סוכר פשוט) והדו-סוכר (למשל, הסוכר שבחלב – לקטוז) – הוכח בשנים האחרונות כחומר רעיל. כך למשל, במאמר שפורסם בכתב העת Nature ב-2012, קבעו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה כי כמות גדולה של סוכר תורמת לא רק להשמנה וסוכרת, אלא גם פוגעת בכבד, משבשת את חילוף החומרים בגוף, מגבירה את הסיכון לתחלואת לב וסרטן ואפילו משבשת את פעילות המוח. מדובר בבעיה חמורה, שכן הסוכר מצוי כיום במרבית המזונות שאנו צורכים.

הסיבה לכך שהסוכר רווח ואהוד כל כך, כתבו, היא שמדובר בחומר ממכר. החוקרים אף השוו את האפקט שיש לסוכר על הגוף לזה של אלכוהול. "כל סוג של סוכר מגדיל את רמת השומן בכבד במהירות רבה יותר מאשר כל חומר אחר ובסופו של דבר עלול לגרום עמידות לאינסולין", הסביר עורך המחקר, ד"ר רוברט לוסטיג. "ככל שישנו ייצור מוגבר של אינסולין בגוף המפרק את הסוכר, ישנו סיכוי גדול יותר לפיתוח גידולים סרטניים. זהו פשוט רעל". אכן, אישר ד"ר יוסף ברנר – מנהל המרכז הרפואי ניו-הופ לטיפולים משלימים בסרטן – "סוכר הוא חומר מסרטן. הוא מוביל להפרשת אינסולין והורמונים נוספים, הפוגעים במערכת החיסון".

השורה התחתונה: הגבילו את צריכת הסוכר היומית הכללית ללא יותר מ-10 כפיות (40 גרם) של תוספת סוכר ליום.

שני סוגי שמנים שעדיף ככל הניתן להימנע מצריכתם הם שומן רווי (שומן שמקורו בחי, כמו חמאה, בשר שמן וגבינות) ושומן טרנס – שומן מלאכותי ממקור צמחי, המצוי במרגרינה ובמגוון מאכלי "ג'אנק" כמו חטיפים, עוגיות קנויות ובורקס. הסיבה לכך: שני סוגי השמנים ידועים בהשלכותיהם הבריאותיות המזיקות, בעיקר בתחום מחלות הלב וכלי הדם. שומן טרנס הוא הגרוע מכל, וקשור בהפרעות בריאותיות נוספות כמו השמנה, שיבושים בפעילות הזיכרון והעלאה ברמתו של הכולסטרול הרע בדם.

לאור הנזקים הרבים הכרוכים בשומן טרנס, יצרניות המזון בישראל הפחיתו בשנים האחרונות את מינונו במוצריהן באופן משמעותי. בארה"ב אף הרחיקו לכת מעבר לכך, ובשנה שעברה הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי שומן טרנס ייאסר לשימוש בארה"ב בתוך שלוש שנים.

"שומן טרנס הוא הטרגדיה של הדיאטה האמריקאית", אמר ד"ר סטיבן ניסן, יו"ר רפואת הלב מ-Cleveland Clinic, בתגובה להחלטת ה-FDA. "בטעות, אמרנו לאנשים בשנות ה-50 וה-60 שביצים וחמאה גרועות עבורם, ועדיף לצרוך מרגרינה. כיום אנחנו יודעים ששומן הטראנס הוא הבעיה האמיתית. דחפנו אותם לדיאטה גרועה עוד יותר".

הבשר בכלל – והבשר המעובד בפרט – מצויים תחת מתקפה של רשויות הבריאות בשנים האחרונות. הסיבה: עוד ועוד מחקרים מצביעים על קשר שבין בשר אדום ומעובד לבין נזקים בריאותיים לרבות סרטן. רק באוקטובר האחרון פרסמה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי, כי מצאה קשר בין צריכת בשר – בעיקר בשר מעובד – לבין סרטן המעי הגס.

ההודעה הגיעה אחרי ש-22 מדענים בכירים סקרו 800 מחקרים מ-20 השנים האחרונות, העוסקים בקשר שבין בשר לסרטן. הסוכנות קשרה בין בשר מעובד לבין סרטן המעי הגס בדרגת הוודאות הגבוהה ביותר, ולכן קטלגה אותו בקבוצה 1 של חומרים מסרטנים (יחד עם חומרים כמו סיגריות ואסבסט). בשר אדום סווג בקבוצה A2 – חומרים שככל הנראה מסרטנים. רופאים מדגישים כי אין זה אומר שיש להפסיק לצרוך בשר כליל, אלא פשוט להמעיט בכמויות. באשר לבשר מעובד, אין כמעט חולק כיום על כך שזהו סוג הבשר הבעייתי ביותר.

הקשר שבין בשר אדום ומעובד לסרטן מוסבר על ידי קיומם של ברזל (ובמעובד, חומרים רעילים כחומרי עיבוד ושימור) התורמים ליצירת רדיקליים חופשיים במעי הגס. וכן, ייתכן שסיכוייהם של צמחונים ללקות בסרטן המעי הגס נמוך משל הקרניבורים. זה לפחות מה שמצא מחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת JAMA Internal Medicine.

עוד רעה חולה של המזון המעובד היא כמויות הנתרן (אחד ממרכיבי המלח) הגבוהות שמצויות בו. הבעיה אינה בנתרן עצמו – שהנו מינרל חיוני לגוף – כי אם בנטייה לצרוך אותו באופן מופרז. התוצאה היא סיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות ואחרות, וזאת בעיקר על רקע לחץ דם גבוה.

"הכליות אצל בני האדם מתקשות להתמודד עם עודף נתרן בדם, וכאשר הוא מצטבר – הגוף צובר נוזלים בכדי לדלל אותו", מסבירים בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד. "כתוצאה מכך הגוף מגדיל את נפח הדם, והמשמעות היא לחץ גובר על הלב ועל כלי הדם". לאורך זמן, התופעה הזו עלולה לגרום ללחץ דם גבוה, להתקפי לב, לשבץ ואף לאי ספיקת לב. באופן לא מפתיע, בהרווארד מדווחים גם על קשר בין צריכה עודפת של מלח ונתרן לבין סיכון מוגבר לסרטן (הקיבה).

על פי משרד הבריאות, הצריכה היומית המומלצת של מלח ביום צריכה להיות כ-5-6 גרם, שהיא כפית מלח אחת בלבד. בפועל, מבוגרים בישראל צורכים כיום בממוצע 9 גרם מלח ליום.