האם האישיות שלנו מושפעת ממערכת החיסון?

בסרטון: 5 עובדות שכדאי להכיר על המוח

מחקרים חדשים מתחום חקר המוח בישראל ובחו"ל חושפים לאחרונה קשר מפתיע שעד לפני כמה שנים כלל לא היה ידוע. מתברר כי מערכת החיסון קשורה בהתנהגויות חברתיות ובהפרעות מסוג אוטיזם, סכיזופרניה ואלצהיימר.

עוד בנושא:
איך מזהים סימנים ראשונים לאוטיזם?
בשורה בתחום חקר המוח – אותר מנגנון "עוקף אלצהיימר"

מחקר של הנוירו-אימונולוגים פרופ' מיכל שוורץ וד"ר עידו עמית, שפרסמנו לאחרונה, הראה כי תאי מערכת החיסון המצויים במוח העוברי עלולים להשתבש בגלל הדבקה של האם בנגיף ותוצאה אפשרית היא פתולוגיות של המוח. כעת מראה מחקר חדש של תלמידה לשעבר של שוורץ, פרופ' יונתן קיפניס מאוניברסיטת וירג'יניה, כי תאי מערכת החיסון הממוקמים מחוץ למוח תורמים גם הם לתפקודו התקין – דבר המתבטא בכישורים החברתיים. לכן פגיעה במנגנון של התאים האלה, עלולה להתבטא בהפרעות חברתיות עד כדי התפתחות אוטיזם וסכיזופרניה.

הגילוי של פרופ' שוורץ ועמיתיה העלה כי תאי מערכת החיסון מחוץ למוח נחוצים עבור תפקודו של המוח הבריא, ואף חודרים אל המוח כאשר הוא נקלע למצוקה. התאים החיסוניים, כך התגלה, ממוקמים בממשק המצוי ברקמה המחברת בין גבולות המוח לבין נוזל המוח. "הבנו שהתאים יושבים מחוץ למוח ומנהלים עמו דיאלוג דרך הממשק – הדיאלוג הזה הוא שמתחזק את המוח הבריא", אומרת שוורץ, חוקרת במכון ויצמן. כאשר המוח נקלע למצוקה "חלים שינויים בממשק, המאפשרים לתאי מערכת החיסון להיכנס פנימה באופן מבוקר".

עוד גילו החוקרים כי חלבון בשם אינטרפרון גמא הוא ששומר על הפונקציונאליות של הממשק בין המוח-למערכת החיסון וכן אחראי גם על שמירתן של היכולות הקוגניטיביות של המוח. במילים אחרות, כאשר החלבון חסר – הממשק אינו פועל בצורה יעילה, והמוח עלול לסבול - מאלצהיימר ועד אוטיזם וסכיזופרניה. שוורץ ועמיתיה גילו שניתן להחזיר את הממשק לפעילות על ידי תרופה אימונותרפית לטיפול בסרטן, וכך להילחם באלצהיימר – מחקר שפורסם באחרונה ב-Nature Medicine.

קיפניס כותב כי אובדן אותו חלבון מלווה גם באובדן של יכולות חברתיות וההפך – החלבון קריטי לקיומן של היכולות האלה. בניסוי שערך בעכברים הוא נוכח כי חסימת החלבון התבטאה בתגובות של היפראקטיביות במוח, מה שגרם לעכברים להיעשות פחות חברותיים. כשהפעיל מחדש את החלבון – התנהגותם חזרה למוטב. ההבנה הזו שופכת אור על הגורם האפשרי להתפתחותן של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כאוטיזם וסכיזופרניה: תת-פעילות של מערכת החיסון. מצב כזה עלול להתרחש, למשל, בגלל חבלת ראש או בגלל גורמים גנטיים.

"מולקולות של מערכת החיסון מכתיבות את פעילות המוח", מסביר קיפניס. "זה מטורף... אבל יכול להיות שחלקים מהאישיות שלנו מוכתבים על ידי מערכת החיסון". שותפו של קיפניס, ד"ר אנתוני פיליאנו, מוסיף: "חברותיות תורמת להישרדות המין; זו תכונה חשובה עבור פעולות כמו רבייה מינית, איסוף אוכל וציד". התיאוריה המלווה את המחקר, הסביר, היא כי פעילותו של החלבון אינטרפרון גמא התייעלה לאורך האבולוציה בכדי לאפשר פעילות חברתית בקרב אורגניזמים, תוך חיזוק יכולת ההתגוננות מפני זיהומים.

כאשר משלבים את שני המחקרים החדשים יחד, התובנה המתקבלת היא שלתאי מערכת החיסון – כולל אלה המצויים בתוך המוח ואלה שמחוצה לו – השפעה דרמטית על התפתחותן של פתולוגיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

במחקר על המוח העוברי התברר כי בעת ההדבקה של האם בנגיף, משתבש תפקיד חיוני שממלאים תאי מערכת החיסון המאכלסים את המוח בשלב העוברי. מדובר בשלב שבו תאים אלה עוסקים ב"גיזום" של תאי העצב במוח, שהוא חיוני עבור חיווטו התקין. לכן בניסויים על עכברים הנערכים כעת, החוקרים בוחנים אם ניתן למנוע את השיבוש שחל בשלב זה של "גיזום" תאי העצב. אם יתברר שכן, ייתכן פיתוח עתידי של תרופה שתינתן לנשים הרות שנדבקו בנגיף. "המוח האוטיסטי מתאפיין בריגוש יתר, וזאת כי ככל הנראה לא התרחש מספיק 'גיזום'", מסבירה שוורץ.

בכל הנוגע להפרעות נוירולוגיות שעשוית לנבוע מפעילות חסר של מערכת החיסון הכללית – כפי שמצביע מחקרו של קיפניס – המשמעויות הקליניות עוד צריכות להיבחן. "לא סביר שמולקולה אחת בלבד היא שאחראית על מחלה מסוימת", מסבירים החוקרים. "אבל הגילוי שמערכת החיסון יכולה לשלוט באינטראקציות שלנו, פותח צוהר לעבודת מחקר שתוכל להילחם בהפרעות נוירולוגיות".

"עד לא מזמן חשבו שלמערכת החיסון יש השפעה שלילית על המוח; חשבו שהיא מייצרת דלקת ושזה המקור לפתולוגיות", מסבירה שוורץ. "אנחנו גילינו שההפך הוא הנכון – יש לה השפעה חיובית על המוח, ולכן יש לחזק אותה. תת-פעילות של מערכת החיסון היא המקור לבעיות. התובנה הזו כבר נכנסה לשיח המדעי, ואני שמחה על כך. אך בכל הנוגע להפרעות כאוטיזם וסכיזופרניה, עוד אין לכך משמעות אופרטיבית בדמות תרופה או תרופה בפיתוח".