בשורה בתחום חקר המוח – אותר מנגנון "עוקף אלצהיימר"

צוות חוקרים בינלאומי – בהובלתה של הישראלית ד"ר שירה כנפו – הצליח להחזיר מוחות שנפגעו מאלצהיימר לתפקוד מלא; כך לפי מחקר חדש שפורסם בינואר בכתב העת היוקרתיNature Neuroscience.

כנפו, בוגרת לימודי רפואה ומדעי המוח מאוניברסיטת בן גוריון וכיום ראש המעבדה לקוגניציה מולקולרית ותאית באוניברסיטה של חבל הבסקים (ספרד), עבדה עם שותפיה על המחקר במשך חמש שנים. צוות המחקר הצליח לאתר מנגנון חדשני, המאפשר "לעקוף" אלצהיימר בשלביו המוקדמים. התרופה שפיתחו החוקרים הוזרקה במשך שלושה שבועות למוחם של עכברים שחלו באלצהיימר התחלתי. התוצאה שהתקבלה היא "שזיכרון העכברים לא נפגע, אלא היה מושלם", מסבירה כנפו, בראיון שנערך מביתה בספרד.

המנגנון החדש מבוסס על עיכוב פעילותו של חלבון אנטי-סרטני בשם PTEN, שכן החוקרים גילו כי כאשר מצויות במוח כמויות גדולות של חלבון מסוג עמילואיד-בטא – כפי שקורה אצל חולי אלצהיימר – ה-PTEN נכנס אל הסינפסות במוח (אזור המפגש בין תאי העצב, מה שמאפשר תהליכים של למידה וזיכרון) ומדכא אותן. הם ביקשו להבין מדוע התהליך הזה מתרחש, וכיצד אפשר למנוע אותו. "אחרי שהבחנו במחקר קודם שה- PTEN נכנס לסינפסות ומבצע בהן כל מיני שינויים, בנסיבות שונות, התקבל הרעיון לבחון מה קורה אצל חולי אלצהיימר. אמרנו לעצמנו, 'אולי אפשר לטפל בדיכוי הסינפטי הזה, בלי לגעת בכלל בעמילואיד-בטא'. המטרה היתה לגרום לסינפסות להמשיך ולתפקד, למרות העמילואיד".

החוקרים פיתחו חלבון קצר (פפטיד) שמטרתו לעכב התקשרות בין PTEN לחלבונים אחרים הנמצאים בסינפסה. בתנאים כאלה, הם גילו, דיכוי הסינפסות מנוטרל גם בתנאים של עמילואיד-בטא עודף. "כלומר, בתנאים כאלה המוח עשוי להיראות כחולה, אבל האלצהיימר לא יבוא לידי ביטוי. הצלחנו 'לעקוף' אותו, כי הסינפסות ממשיכות לפעול ותאי העצב ממשיכים לתקשר ביניהם. זאת אומרת", מבהירה כנפו, "שתאי העצב נעשים חסינים לעמילואיד-בטא. הם פועלים כרגיל, כאילו הוא אינו בסביבה. זו גישה חדשנית לטיפול באלצהיימר, כי רוב המחקר עד כה התמקד בדרכים להיפטר מהעמילואיד-בטא. אנחנו החלטנו להתמקד דווקא בסינפסות".

העמילואיד-בטא המצטבר במוח החולים, מייצר בשלביה המוקדמים של המחלה מצבורים קטנים ורעילים של חלבון, הפוגעים בתאי העצב וגורמים לניוונם. לאחר מכן מצבורים אלה נהפכים ל"פלאק". "שאלת מיליון הדולר היא מדוע לאנשים מסוימים יש אלצהיימר, ולאחרים לא", אומרת כנפו, "ועל שאלה זו אין לנו תשובה. אנחנו יודעים שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, כמו השכלה, תזונה ופעילות גופנית. עודף עמילואיד בטא משמעותו שהמוח יוצא מאיזון".

לאורך שנים, אומרת כנפו, מדענים סברו שהפלאק הוא הגורם לאלצהיימר, אף כיום מבינים כי הפלאק הוא התוצאה, וכי המחלה "מתבשלת" במוחם של אנשים עשרות שנים לפני שתסמיניה נותנים אותותיהם. "השאלה היא כיצד ניתן לתפוס את האלצהיימר בשלביו ההתחלתיים, כי אחרי שהוא מתפרץ – כבר די מסובך לטפל בו. בניסוי הראינו שניתן להחזיר את תאי העצב לתפקוד רגיל, כאשר המחלה היא בשלביה המוקדמים".
השלב הבא הוא פיתוח תרופה מהמנגנון שאותר והתחלתם של ניסויים קליניים, "תהליך שעשוי לקחת כמה שנים", אומרת כנפו. "אנחנו לא רוצים לטפח באנשים תקוות שווא, אך המנגנון שאותר הוא ללא ספק פריצת דרך. אנו זקוקים כעת להרבה מזל ולשיתוף פעולה של חברות התרופות".

מאחר שהחוקרים איתרו מנגנון חדש לטיפול באלצהיימר, המחקר משך תשומת לב גדולה מאוד בקרב מדענים בכלל, ובקרב מדעני מוח בפרט. "הממצאים שלנו משתלבים עם ההבנה העכשווית בנוגע לאלצהיימר, שלא מדובר בגורל שנגזר מראש. איתרנו מנגנון שמאפשר 'מעקף אלצהיימר', אלא שמעקף כזה גם עשוי להתרחש בזכות תרגול שוטף של המוח, תזונה נכונה ופעילות גופנית".