איך גרמו לנו להאמין שחמוציות מונעות דלקות בשתן?

ניגודי עניינים במחקרי תזונה הם לא דבר חדש. תעשיית מזון הבריאות מגלגלת מיליארדי דולרים, וככל שהמזון המדובר הוא בעל סגולות בריאותיות רבות ועשירות יותר, הוא נמכר טוב יותר. יש אינספור דוגמאות למחקרים "עצמאיים" (לכאורה) שלמעשה מומנו על ידי חברות מסחריות או גורמי תעשייה אחרים, שתוצאותיהם שימשו גיבוי לטענות השיווקיות שמוצריהן של אותן חברות ישפרו את המצב הבריאותי של הצרכנים ויקטינו את סיכוייהם לחלות במגוון מחלות. העניין הוא, שהצרכנים כמעט תמיד עיוורים לאופן שבו המדע המפוקפק הזה מתנהל. תחקיר של אתר האינטרנט VOX חושף את האינטרסים שמאחורי הקלעים של המדע הממומן, באמצעות מקרה מבחן.

עוד בנושא:
עסקה עם השטן: הסלבס שמוכרים לנו הכי הרבה ג'אנק
עד כמה המחקרים שאנחנו מתבססים עליהם אמינים?
חכי עם האנטיביוטיקה: הדרך הטבעית לטפל בדלקת בדרכי השתן

הדוגמה הכי עדכנית לסוגיה הזאת היא מחקר שמומן על ידי חברת Ocean Spray היצרנית המובילה בעולם של מיץ חמוציות. מסקנת המחקר שפורסמה, היתה כי "חמוציות יכולות לשמש חלופה תזונתית להפחתה של דלקות סימפטומטיות בדרכי השתן".

חמוציות מכילות תרכובות שעל פי הסברה מונעות מחיידקים להיצמד לתאים שעל דפנות שלפוחית השתן. לכן, יצרניות מיץ החמוציות טוענות זה שנים שמוצריהן מסייעים במניעת דלקות בדרכי השתן. דלקת בדרכי השתן היא זיהום שגורם לכאבים ואי נוחות בעת מתן שתן, שנגרם עקב זיהום חיידקי במערכת השתן בגוף.

לראשו של המחקר הנוכחי נקשרו כתרים של לגיטימיות: הוא התבסס על ניסוי אקראי ועיוור וכלל גם קבוצת ביקורת שקיבלה פלסיבו. הוא פורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition והשתתפו בו 400 נשים שנבדקו ב-18 אתרי ניסוי קליניים שונים ברחבי ארה"ב. כמו כן, אחד המדענים שהובילו את הניסוי נמנה על סגל החוקרים של אוניברסיטת בוסטון – מוסד אקדמי מוכר ומכובד.

באופן די מובן, חברת Ocean Spray היללה את המחקר ואת חשיבותו הרבה, תוך שהיא רומזת שהוא מוכיח באופן סופי ומוחלט שמיץ חמוציות אכן מונע דלקות בדרכי השתן. בחברה עוד הגדילו ואמרו כי המוצר שלהם מהווה חלק מהמאבק החשוב בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, היות שתרופות אנטיביוטיות הן הטיפול הנפוץ ביותר בדלקות בדרכי השתן וכעת ניתן יהיה להחליפן בטיפול במיץ חמוציות.

אלא שיש כמה פרטים ש"הושמטו" מההודעה לעיתונות. המחקר לא רק מומן על ידי חברת Ocean Spray, המאמר אודותיו נכתב במשותף על ידי מדענים מטעם החברה. כלומר, לא זאת בלבד שהחברה היתה מעורבת בכל שלבי המחקר והניסוי, הרי שמדענים שעובדים כשכירים שלה ניסחו את המסקנות שעלו ממנו. במבט ראשון, קשה להבחין באופנים שבהם מעורבות החברה היתה יכולה להטות את המחקר, אך ישנם בכל זאת מספר פרטים שמדליקים נורות אדומות.

על פי המחקר, שתיית כוס אחת של מיץ חמוציות מדי יום מפחיתה דלקות בדרכי השתן ב-40 אחוזים בקרב נשים. מדובר בשיעור השפעה מאוד גבוה, כזה שרוב התרופות יכולות רק לחלום עליו. ואולם, ניתוח הנתונים האיכותיים ביותר שזמינים אודות דלקות בדרכי השתן ומיץ חמוציות, כמו המחקר הזה לדוגמה, שבוצע על ידי מכון קוקרן, מגלה שמיץ חמוציות לא מפחית את שכיחותן של דלקות בדרכי השתן (ככל הנראה משום שהמיץ, או תוספי התזונה האחרים שמבוססים על חמוציות לצורך העניין, לא מכילים כמות גדולה מספיק של התרכובות שמונעות מהחיידקים להצמד לדפנות השלפוחית). או כמו שכתוב במחקר עצמו: "על מנת לתחזק רמות גבוהות מספיק של PAC (התרכובות שנלחמות בחיידקים) שמקורו בחמוציות באופן שימנע דלקות בדרכי השתן ביעילות, אנשים יצטרכו לשתות מיץ חמוציות בכמות של 150 מ"ל, פעמיים ביום, באופן עקבי למשך פרק זמן לא ידוע".

אז איך קרה שיצרנית המיץ הגיעה למסקנה כל כך חותכת? המפתח טמון באופן שבו בחרו החוקרים במחקר של אושן ספריי למדוד ולנתח את הנתונים.

בשלב הראשון הם הרחיבו מאוד את ההגדרה של "דלקות בדרכי השתן". המדד הנהוג לפיו מזהים דלקת, הוא בדיקת שתן שבה מתגלה רמת חיידקים גבוהה מהנורמה. לפי המדד הזה, במחקר של אושן ספריי לקבוצה ששתתה מיץ חמוציות ולקבוצת הפלסיבו היה אותו מספר של זיהומים בדרכי השתן. אבל במקום להתמקד בממצא הזה, החוקרים בחרו להתמקד ב"דלקות סימפטומטיות בדרכי השתן" – הכוונה היא לנשים שפשוט התלוננו על תסמינים של דלקת בדרכי השתן, אבל לא נמצאו כסובלות מדלקת בבדיקת שתן שנערכה להן. בהתבסס על המדד הלא מדוייק הזה, מצאו החוקרים הבדלים בין שתי הקבוצות, באופן שמיטיב עם שתיית מיץ חמוציות: בקבוצה ששתתה מיץ חמוציות היו 39 מקרים של דלקת סימפטומטית בדרכי השתן, לעומת 67 מקרים בקבוצת הפלסיבו.

חוקרים בלתי תלויים שנשאלו אודות גישה מחקרית זו, כינו אותה "עשן ומראות". "הם גרמו למיץ חמוציות להראות הרבה יותר אפקטיבי על ידי שימוש בהגדרות קליניות של סימפטומים – מושג גמיש, בלשון המעטה", אמר ג'ונתן קרייג, אחד ממחבריו של מחקר עצמאי בנושא מיץ חמוציות ודלקות בדרכי השתן, שנערך על ידי מכון קוקרן ומרצה לאפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת סידני, בראיון לאתר VOX. "בהגדרתה, דלקת בדרכי השתן היא זיהום חיידקי במערכת השתן. איך יכול להיות שתהיה דלקת ללא זיהום חיידקי?".

דרך נוספת שבה הממצאים פורשו כך שיחמיאו למוצרים של אושן ספריי, היא שהחוקרים ספרו כמה מקרים של דלקות היו לכלל הנשים בכל קבוצה, במקום לציין כמה מהנשים חוו הטבה בתסמינים בעקבות שתיית המיץ/הפלסיבו בכל קבוצה.

"המונח הטכני למה שהם עשו הוא ניתוח אשכולות (clustering)", הסביר קרייג, "הבעיה עם זה היא שזה מקבץ יחדיו נשים שהיו להן דלקת אחת או כלל לא סבלו מדלקות ונשים שסבלו מדלקות חוזרות". לשם המחשה, תארו לכם שנותנים ל-10 נשים לשתות מיץ חמוציות, בעוד ש-10 נשים אחרות משמשות כקבוצת ביקורת והן שותות מי סוכר. נניח שכל הנשים בקבוצת הביקורת מקבלות דלקת בדרכי השתן, ואף אחת מהנשים בקבוצת החמוציות לא מקבלת דלקת. משמעות הדבר שמנעתן 10 דלקות מ-10 נשים – וששתיית מיץ חמוציות היא טיפול יעיל ביותר.

אבל המחקר הזה יותר דומה לתרחיש אחר: "תארו לעצמכם שכל הנשים בשתי הקבוצות נדבקות בדלקת בדרכי השתן, אבל אישה אחת בקבוצת הבקרה סובלת מ-11 דלקות חוזרות. כך שיש 10 דלקות בקבוצת החמוציות ו-21 דלקות בקבוצת הביקורת", הסביר קרייג. "מספר הדלקות שנמנעו על ידי ה'טיפול' עדיין עומד על 10 בלבד, אבל המשמעות שונה מאשר בתרחיש הראשון".

אפילו אם מתעלמים משתי הבעיות לעיל, ומקבלים את ההנחה שמיץ חמוציות אכן מפחית את הסיכון לדלקות בדרכי השתן, התוצאות שאליהן הגיעו החוקרים מטרידות למדי במונחים אבסולוטיים: שתיית מיץ חמוציות בכל יום במשך 3.2 שנים, מנעה דלקת אחת בדרכי השתן (וזכרו, מדובר בדלקת משוערת, שלא אומתה באמצעות בדיקת שתן). "מדובר בצריכה של הרבה מאוד סוכר במשך יותר משלוש שנים, וכל זה כדי למנוע מקרה אחד של דלקת בדרכי השתן – שייתכן שהוא אפילו לא באמת דלקת", אמר קרייג.

"מדע שממומן על ידי גורמי תעשייה נוטה להגיע לממצאים שמיטיבים עם הספונסרים שלו, כפי שמדגים היטב גם המקרה הזה", אומרת מריון נסטלה, סופרת ומרצה למדיניות מזון ותזונה באוניברסיטת ניו יורק שחוקרת ניגודי עניינים במדע. "באופן מודע או לא מודע, מדענים שמקבלים מימון מהתעשייה נוטים בסופו של דבר לעשות ספין חיובי על מחקרים, שבנסיבות אחרות היו מגיעים למסקנות שליליות או ניטרליות. מוטב להיות יותר סקפטיים מהרגיל בבואנו לבחון מחקרים שמומנו על ידי התעשייה ואשר טוענים ליתרונות בריאותיים מופלאים".

על מנת להימנע מההטייה האפשרית של מחקרים, נסטלה סבורה שהגורם בעל העניין צריך רק להעביר את הכסף ולהמנע מכל אינטראקציה אחרת עם החוקרים: "בלי שיחות טלפון, אימיילים, הצעות, ביקורת – לא ליצור קשר עם החוקרים בשום צורה, עד לפרסומו המלא של המחקר. מימון המחקר כשלעצמו, כבר מוביל להטייה מסויימת ומחוייבת המציאות. כל דבר מעבר לזה, הוא בבחינת השפעה נוספת ובלתי ראויה".

המחקר הנוכחי לגבי מיץ חמוציות הוא מקרה מבחן למה שעלול לקרות כאשר חברות מפעילות השפעה בלתי ראויה שכזאת ובאיזו מידה ה"מדע" שלהן עלול לטשטש סוגיות בריאותיות.