חכי עם האנטיביוטיקה: הדרך הטבעית לטפל בדלקת בדרכי השתן

דלקות בדרכי השתן הן זיהום שכיח שנוטה לחזור בעיקר בקרב נשים - הדלקת מתפשטת מפתח הנרתיק, "עולה" דרך השלפוחית לצינורות השופכה ועלולה להגיע גם עד לכליות. לעתים מקור הזיהום הוא בפי הטבעת, שבגלל קרבתו לפתח הנרתיק עלול להעביר זיהום וחיידקים, בעיקר מסוג E קולי. קיימים גם זיהומים על רקע פטרייתי או טפילי. הפתוגנים נצמדים לדפנות תאי האפיתל הרירי וגורמים נזק לתאים שתפקידם לצפות את מערכת השתן ולהגן עליה. פגיעה זו מלווה בתחושת צריבה בעת מתן שתן, כאב בבטן התחתונה, תכיפות במתן שתן ותחושת חוסר התרוקנות.

הטיפול הקונבנציונלי השכיח בדלקות מסוג זה שולח את הנשים לארון התרופות, ולרוב כולל אנטיביוטיקה ותרופות נוספות. אך ישנן גם חלופות טבעיות.

לגוף מספר אפשרויות לטיפול בדלקת בדרכי השתן:
1. דרך מערכת החיסון וכדוריות הדם הלבנות.
2. באמצעות שטיפת החיידקים החוצה יחד עם הנוזלים שעוברים במערכת.
3. הגנה של הריריות מפני הפתוגן – הריריות הן חלק מהמערך החיסוני של הגוף וחשוב לחזקן.
4. רמת PH נמוכה מונעת שגשוג והתפתחות מושבות דלקתיות וניתנת להשגה על ידי תזונה נכונה.

הגנה, חיטוי ושיקום של האפיתל הרירי בדרכי השתן ניתנים להשגה על ידי טיפול בצמחי מרפא. יש 4 סוגי צמחים מומלצים לטיפול בדלקות מסוג זה:

צמחים לחיטוי ישיר מכילים חומרי חיטוי שצריכתם פוגעת ישירות במזהמים. הבוכו נחשב לאחד הצמחים החשובים ברפואה המערבית, הוא מתאים לטיפול בזיהומים של דרכי השתן ונמצא יעיל גם למגוון רחב של פתוגנים, כולל חיידק הכלמידיה. הצמח, שגדל בדרום אפריקה, נדיר מאוד ונמצא בסכנת הכחדה לכן קשה להשיגו ומחירו יקר. הוא נחשב למחטא חזק ויעיל לטיפול במצבים אקוטיים של דלקות בדרכי השתן. צמחים אפשריים נוספים הם ענבי דב, ערער וצמחים שפתניים מחטאים כמו צתרה ורודה, בת קורנית, אזוב, מרווה ורוזמרין. לכולם תכונות חיטוי חזקות שמקורן בעיקר בשמנים האתריים שהם מכילים.

איך משתמשים? ניתן להשתמש בצורה של חליטה, בכמות של כפית מהצמח לכוס מים רותחים. מומלץ אף יותר להשתמש בטינקטורה הממצה את השמנים האתריים שבצמח בצורה יעילה יותר.

צמח האכינצאה הינו צמח שמתאים לטיפול בדלקת בדרכי השתן בשל הערך החיסוני הגבוה שלו. משתמשים בשורשים של שלושה זנים עיקריים: אכינצאה ארגמנית, אכינצאה חיוורת ואכינצאה צרת עלים. פעולת הצמח מגבירה את התנגדות התאים במערכת החיסון למזהמים, כך שפעולתם נגד הפולשים המזהמים נמרצת יותר.

איך משתמשים? הרתחה או טינקטורה של 3 גרם מהשורש, מדי יום.

הכוונה בזקן תירס היא לשערות העוטפות את קלח התירס. הן בעלות תכונות משתנות ומשקמות תאי רירה בדרכי השתן. מומלץ להשתמש בשערות הטריות המכילות סוכרים ואשלגן בכמות גבוהה ובכך מגבירות את הלחץ האוסמוטי ומשפיעות על נפח הנוזלים בגוף. כחלק מהצורך ב"שטיפה כללית" של מערכת השתן, מומלץ להשתמש בצמחים המגבירים מתן שתן. צמחים מומלצים נוספים הם עלי שן ארי, עלי צמח אלומות הכסף וסרפד. הסרפד הוא צמח משתן ומחטא המתאים לטיפול ברקמה רירית מודלקת ומגורה. הסרפד משמש לטיפול בנשים בזמן הריון במגוון מצבים בריאותיים.

איך משתמשים? רוב הרכיבים הפעילים של הצמחים להגברת מנגנון השתן מסיסים במים וניתן להשתמש בהם כחליטות. זרימה מוגברת של שתן בגוף מקשה על החיידקים להיצמד לדפנות התא וגורמת להם להישטף החוצה.

לליקוריץ יכולת לרפא כיבים ודלקות והוא מכיל גם חומרים מוצילגים מרככים שתורמים להרגעה של הרקמות הפגועות בדרכי השתן. ניתן להשתמש בצמח במצבים אקוטיים וכרונים ופעולתו מתבטאת בהעלאת רמות הקורטיזונים בגוף ובכך משפרת את התפקוד החיסוני של הגוף ומסייעת בשיכוך דלקת.

איך משתמשים? השימוש הוא בשורש הצמח ומומלץ לגרוס אותו ולשתות, עד 2 גרם ליום בחליטה.

השימוש הוא לרוב בפירות הסומק הפועלים כמכווצים. המשמעות היא שהם מכווצים את הרקמה החלבונית איתה הם באים במגע, ויוצרים מספר יתרונות בריאותיים:

• צמצום שטח הפנים של הפצע ובכך האצת הריפוי.
• הגברת יכולת הרקמה הרירית להתמודד עם זיהומים וחיידקים באמצעות כיווץ והקשיית שטח הפנים של הרקמה הרירית.
• עצירת דימומים במקרים של זיהומים חריפים, הגורמים לדמים בדרכי השתן.
• חיזוק טונוס השרירים העוטפים את רקמות דרכי השתן והשלפוחית, והגברת יכולת הרקמות להתנגד לפתוגנים.
• פעילות חיטוי ישירה כנגד החיידקים התוקפים, תוך כיווץ המעטפת החלבונית של וירוסים וחיידקים והשמדתם.

איך משתמשים? משתמשים בכמות של כפית אחת מפירות הסומק. שמים בכוס מים רותחים, מסננים ושותים 3 פעמים ביום.


הכותב הוא עשבונאי, הרבליסט והבעלים של "חוות דרך התבלינים" בבית לחם הגלילית.