בשבוע האחרון מדווחים עיתונים בארץ ובעולם בהתרגשות כי כולסטרול כבר לא מסוכן לנו, וכי אפשר להחזיר את החמאה והסטייק לתפריט היומי. הדיווחים הללו מתבססים על הנחיות חדשות שעתיד לפרסם בקרוב האיגוד האמריקאי לתזונה, לפיהן אין מספיק הוכחות לכך שתזונה עתירת כולסטרול גורמת לעלייה ברמת הכולסטרול בדם. על פי הפרסומים, אכילת מזונות העשירים בכולסטרול עשויה לא להשפיע באופן משמעותי על רמת הכולסטרול בדם או להגדיל את הסיכון למחלות לב. האם זו סיבה מספיק טובה להתחיל לזלול מטוגנים? כנראה שלא.
כולסטרול הוא חומר שומני הנמצא בכל התאים בגוף האדם, והוא מתחלק לכולסטרול טוב (HDL) וכולסטרול רע (LDL). כולסטרול רע מצטבר בדפנות כלי דם וגורם לחסימות ולטרשת עורקים. בנוסף, רמות גבוהות שלו מעלות את הסיכון להתקפי לב כתוצאה מקריש דם פתאומי בעורק, שהוצר על ידי רובד שומני שנקרא טרשת עורקים. הכולסטרול הטוב לעומת זאת, אחראי לפינוי הכולסטרול הרע מהגוף.
ההנחיות החדשות אם כן, צפויות להמעיט בחשיבות של הפחתת צריכת כולסטרול. אם עד כה ההמלצה היתה לא לצרוך יותר מ-300 מ"ג כולסטרול ביום כדי למנוע מחלות לב (שזה בערך ביצה וחצי), נראה כי ההנחיות החדשות - שיפורסמו בעוד שבועות מספר יעלו במידה מסוימת את הרף.
למה ההנחיות משתנות?
באחרונה יש מגמה בקרב תזונאים לשנות במעט את הגישה כלפי כולסטרול, לאור ראיות ומחקרים חדשים. תזונאים רבים מאמינים כעת כי דיאטה מתונה ומאוזנת לא תשפיע על רמות הכולסטרול הרע בדם, גם אם היא מכילה ביצים וחמאה. שינוי הגישה הזה מתבסס על שתי נקודות.
ראשית, אומנם במחקרים רבים נמצא קשר בין רמות גבוהות של כולסטרול לבין מחלות לב וכלי דם, אך לעיתים קרובות קשה להפריד בין גורם לבין סממן, שכן כמו שכולסטרול יכול להיות הגורם להתפתחות המחלה הוא יכול להיות רק סממן לקיומה. עובדה זו יכולה להסביר מחקרים שלא מצאו קשר בין כמות השומן בתזונה לבין התפתחות מחלות לב.
שנית, הטוענים כי הורדת כולסטרול מגנה על הלב וכלי הדם מפני התקפי לב, מתבססים על העובדה המוכחת שתרופות להורדת כולסטרול בדם הוכחו כיעילות וכמגנות מפני אירועי לב ושבץ. יחד עם זאת, מומחים בתחום הכולסטרול מראים כי התרופות להורדת כולסטרול פועלות במנגנונים נוספים, פרט להורדת הכולסטרול, שיכולים ליצור את ההגנה הזאת. מנגנון כזה לדוגמא הוא המנגנון נוגד הדלקת של תרופות להורדת הכולסטרול. לפיכך, הטוענים כי הכולסטרול הוא רק מדד ולאו דווקא יעד טיפולי, יכולים לטעון כי האפקט העיקרי של התרופות להורדת הכולסטרול הוא בהפחתת הדלקת, והיא זו שהופכת אותן ליעילות נגד מחלות לב.
בשורה התחתונה: אל תגזימו
ההנחיות החדשות, כאמור, התקבלו בצהלות שמחה בתקשורת העולמית, שחגגה את חזרתם של החמאה והבייקון לתפריט, וקבעה כי "ההנחיות המיושנות משנות ה-80 היו שגויות". בפועל, זה לא המצב. "זו טעות להסיק שאפשר לאכול כמה שומן רווי שרוצים מבלי להזיק לבריאות", מסבירה טובה קראוזה, דיאטנית קלינית ומחברת המדריך "70 טיפים לשנה בריאה", ומבהירה כי גם שירות הבריאות הלאומי (NHS) של בריטניה סייג את הכותרות.
ה-NHS מבהיר, מסבירה קראוזה, כי לא מדובר בהנחיות חדשות, אלא בדעה של כמה חוקרים שבדקו נתונים של 6 מחקרים שבוצעו לפני שנת 1983. ואולם, ההמלצות התזונתיות העכשוויות לא תקועות בשנות השמונים, הן התפתחו במהלך השנים כאשר הגיעו עדויות חדשות. למעשה, גם היום ידוע בעולם התזונה כי כמות קטנה של שומן רווי מומלצת כחלק מתפריט מאוזן בסגנון ים תיכוני.
מכיוון שבשנים האחרונות נערכו מחקרים שונים הממעיטים בחשיבות ההשפעה של מזונות עתירי כולסטרול על רמות הכולסטרול בדם, לעומת ההשפעה של כולסטרול בייצור עצמי המופרש בגוף, תזונאים בישראל ובעולם שינו את ההמלצות התזונתיות הניתנות למטופלים. המלצות התזונה כיום מבחינות בין אנשים בריאים לאנשים הסובלים מטרשת עורקים ומחלות כלי דם ולב.
ואולם, המחקר הנוכחי, מתעלם במידת מה מהשינויים שנערכו במהלך השנים בהמלצות התזונה. "הסכנה בפרשנות הליברלית של תוצאות המחקרים הללו הוא בהתרת רסן והסרת מגבלות על הצריכה התזונתית של מזונות עתירי כולסטרול", אומרת עמית גנור, מנכ"לית עתיד, עמותת הדיאטנים בישראל. לדבריה, "מצב זה יכול להוביל לצריכה של שומנים בעייתיים אחרים כגון שומנים רוויים ושומני טראנס, כמו גם פחמימות וסוכרים הנמצאים לעיתים קרובות במאכלים עתירי כולסטרול ואשר צריכה לא מידתית שלהם עלולה להזיק לבריאות".
גנור מוסיפה כי ההמלצה הטובה ביותר היא להיוועץ עם דיאטן קליני ולהתאים את התפריט למאפיינים הבריאותיים ולצרכים התזונתיים האישיים. "הרופאים והדיאטנים הקליניים מתעדכנים באופן שוטף במחקרים החדשים וגוזרים מהם את המשמעויות התזונתיות האישיות", אמרה.
עוד בנושא:
מה כדאי לאכול כדי לשמור על הלב?
הדבר הבא: נמצאה תרופה נגד כולסטרול
איך מרגיש התקף לב?
ייעוץ רפואי: ד"ר עידן גורן