השחקנים איציק כהן ודביר בנדק זוכים בימים אלו לשפע של תשומת לב, לא רק בגלל הצגות ותוכניות חדשות בהשתתפותם, אלא בעיקר בגלל המראה החדש והמחמיא שלהם. במקרה של שניהם, המראה החדש הוא תוצאה של ניתוח בריאטרי, או בשמו המוכר יותר ניתוח קיצור קיבה, שבעקבותיו השילו עשרות קילוגרמים ממשקלם. בראיונות מתוקשרים דיברו שניהם על שנים של דיאטות, עליות וירידות של מאות קילוגרמים, תחושות לא פשוטות ולבסוף ההחלטה ללכת לניתוח.
מימדי ההשמנה בישראל הולכים וגדלים ואיתם מספר המנותחים הבריאטריים. אבל למה בעצם לבחור בניתוח על פני דיאטה? מה הסכנות הכרוכות בניתוחים? מה נחשב להצלחה ? ד"ר שי מרון אלדר, כירורג בריאטרי מהיחידה לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי תל אביב, משתף מהן השאלות הנפוצות ביותר המעסיקות מטופלים ומנותחים.
מי יכול לשקול ניתוח בריאטרי?
ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר מומלצים לבעלי מדד מסת גוף (BMI) מעל 40, או עם BMI גבוה מ-35 עם מחלות נלוות להשמנת יתר כגון סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה, שומנים גבוהים בדם, דום נשימה בשינה ועוד.
מהם הסיבוכים הרפואיים שעלולים להופיע בעקבות הניתוח?
למעלה מ-90% מהמנותחים לא יסבלו מסיבוכים רפואיים ויחלימו מהניתוח במהירות. עם זאת, מדובר בניתוח הכרוך בסכנות כמו דימום, דליפת תוכן קיבה לחלל הבטן, הקאות וקושי בשתייה ובאכילה. במקרים נדירים יותר יש סכנה להיווצרות כיבים, חסימת מעיים, תסחיף ריאה ואפילו מוות. מחקרים מראים כי בעקבות הניתוחים יש 0.2%-0.3% מקרי תמותה, כלומר 2-3 מקרי מוות על כל 1,000 ניתוחים.
אם אלה הסיכונים, למה לעבור ניתוח?
אנשים בעלי השמנת יתר חולנית, שהניתוחים נועדו להם, מצויים בסיכון מוכח ומשמעותי לחלות במחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, שבץ מוחי, דום נשימה בשינה, בעיות אורתופדיות, סרטן ועוד. למעשה רובם חולים במחלות נוספות שמופיעות בעקבות ההשמנה וירידה במשקל היא המפתח היחיד להטבה במחלות וריפויין.
למה לא לרדת במשקל באמצעות דיאטה?
דיאטה היא הפתרון המועדף גם בעיני מנתחים, אבל הסטטיסטיקה מלמדת שפחות מ-5% מהסובלים מהשמנת יתר חולנית יצליחו להשיל את הקילוגרמים העודפים באמצעות דיאטה ולסגל אורח חיים בריא במשקל אופטימלי לאורך זמן. המצליחים מרוויחים בגדול וחוסכים לעצמם ניתוח. היתר, לרוב מתייאשים ולאחר דיאטות חוזרות ונשנות וכשלונות אינספור פונים לפתרון הניתוחי.
מה מוגדר כניתוח כושל?
ניתוח כושל מוגדר ככזה, כאשר יש ירידה של פחות מ- 50% מהמשקל העודף לאורך זמן. ניתן לעבור ניתוח בריאטרי חוזר, אך הניסיון מלמד שהירידה במשקל תהיה צנועה יותר, בהשוואה למועמד שטרם נותח. בנוסף, מכיוון שמדובר בניתוח חוזר באותו אזור, הסיכון לסיבוכים רפואיים גבוה יותר.
כיצד אוכל להגיע לתוצאות טובות לאחר הניתוח?
למטופל חלק קריטי בירידה במשקל ובשמירה עליו לאורך זמן. תזונה נכונה, פעילות גופנית, המשך מעקב רפואי, המשך מעקב על ידי דיאטנית, השתתפות בקבוצות תמיכה וטיפול רגשי בגורמים להשמנה, מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך ומצויים בידיו של המטופל.
איזה ניתוחים קיימים בארץ?
בארץ נפוצים מאוד שני ניתוחים: שרוול קיבה ומעקף קיבה, שהמשותף להם הוא צמצום נפח הקיבה. בשרוול קיבה חותכים חלק מהקיבה ויוצרים שרוול קטן. במעקף הקיבה יוצרים כיס קיבה קטן המתחבר למעי הדק ועוקף את רוב הקיבה, התריסריון וחלק מהמעי הדק. שניהם נעשים בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית) וכרוכים בשניים עד שלושה ימי אשפוז. שני הניתוחים בעלי שיעור סיבוכים דומה (דימום או דליפת נוזלי הקיבה).
ניתוחי טבעת שהיו נפוצים בעבר ירדו מגדולתם בגלל שיעור כישלונות ניכר בטווח הארוך.
למרות התוצאות הטובות ביותר בירידה במשקל ושיפור או החלמה ממחלות רקע (סוכרת ויתר לחץ דם), "מעקף תריסריון" מבוצע בישראל בשיעורים פחותים, בהרבה, בגלל מורכבותו והסיבוכים החמורים שעשויים להופיע בעקבותיו (בעיקר תת תזונה).
איך מחליטים איזה ניתוח לעשות?
ההתלבטות כיום נסובה בעיקר בין שרוול קיבה לבין מעקף קיבה, שתוצאותיהם דומות למדי (עם יתרון קל למעקף קיבה) הן מבחינת היקף הירידה במשקל ושיפור, או נסיגה במחלות נלוות להשמנת יתר.
מעקף קיבה יהיה ניתוח הבחירה אצל סוכרתיים, במיוחד אלה עם סוכרת לא מאוזנת, ה"מכורים למתוק" והסובלים מרפלוקס ניכר (צרבת). ככלל הבחירה נעשית תוך התייחסות להמלצת המנתח ולהעדפת המטופל.
האם יש מגבלת גיל לניתוחים בריאטרים?
מרבית המנותחים בני 18 עד 65. לאחר תהליך הכנה ומיון קפדניים מבוצעים, במקרים חריגים, ניתוחים בצעירים ובמבוגרים יותר.
איך מתחילים את התהליך?
הכל מתחיל מהפנייה של רופא המשפחה לסדרת בדיקות כהכנה והערכה לקראת הניתוח. בתום הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח, המועמד יוזמן לוועדה של אנשי מקצוע בהם, דיאטנית, עובדת סוציאלית, או איש בריאות נפש ורופא. הוועדה מאשרת או שוללת קיום הניתוח לאחר בחינת הנתונים ועריכת ראיון עם המועמד.
איזה בירור צריך לעשות לקראת ניתוח בריאטרי?
הבירור השגרתי כולל: אישור דיאטנית, אישור פסיכיאטר/פסיכולוג/עובד סוציאלי, אישור רופא משפחה/פנימאי/אנדוקרינולוג, צילום חזה, א.ק.ג, אולטרסאונד בטן, גסטרוסקופיה או צילום בליעה ובדיקות מעבדה מקיפות. במקרים מסוימים יהיה צורך בהשלמת ברור בהתאם למחלות הרקע, כמו תפקודי ראות, מבחן מאמץ, אקו לב וכדומה.
מהן תוצאות הניתוח הבריאטרי?
מחקרים מוכיחים שניתוחי שרוול קיבה ומעקף קיבה מסייעים לירידה של 60%-70% במשקל העודף, הצלחה בשמירה על המשקל לאורך 5 שנים ויותר ושיפור ניכר עד כדי נסיגה מלאה של סוכרת סוג 2, דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ושאר תחלואת הרקע הקשורה בהשמנת היתר.
תוך כמה זמן ארד במשקל?
הירידה במשקל מהירה למדי ורוב הקילוגרמים העודפים נושרים בתוך 3-6 חודשים. לאחר מכן, הקצב מאט. חשוב לציין שקצב הירידה אינדיבידואלי ושהשוואות בין מנותחים מובילות בעיקר לתסכול מיותר.
האם התוצאה מובטחת?
לא. לא קיים ניתוח בו מובטחת הצלחה וניתוחים בריאטרים אינם יוצאים מהכלל. עם זאת, מטופלים המקפידים על דיאטה, פעילות גופנית, המשך מעקב וקבלת תמיכה משפרים את סיכוייהם לזכות בתוצאות טובות.
בטווח הארוך הצלחתם של הניתוחים הבריאטריים גבוהה בהרבה מזו של דיאטות "רגילות". ואולם, חלק מהמנותחים יעלו חלק ממשקלם חזרה ככל שהזמן יעבור. גם התחלואה הנלווית עשויה לחזור אם לא מסגלים אורח חיים חדש, מלווה במעקב ובתמיכה ומתמידים בו.
איך לבחור מנתח ובית חולים?
מאחר ומדובר בניתוחים לכל דבר ועניין עם סיכון לא מבוטל לסיבוכים וצורך במעקב ממושך, אל תתביישו לשאול את המנתח (כירורג בריאטרי) כמה ניתוחים ביצע בעבר והיכן הוכשר לבצע ניתוחים בריאטריים. בקשו לקבל המלצות ממנותחי עבר ולבדוק את הרקע שלו בעצמכם. למועמדים לניתוח עם מחלות רקע משמעותיות מומלץ לשקול להינתח במרכזיים רפואיים גדולים, שבו הטיפול התומך (טיפול נמרץ, טיפול נמרץ לב וכדומה), במידה ויידרש חלילה, איכותי וזמין יותר.