כך תדעו אם האדם שלידכם עובר אירוע מוחי

אירוע מוחי עלול לגרום לפגיעה באיכות החיים, לנכות ואפילו למוות. זיהוי מהיר ומתן טיפול מוקדם עשויים להפחית במידה ניכרת את הנזק שנגרם למוח. לעתים קרובות אנשים שלוקים בשבץ לא מסוגלים לדבר ולבטא את תחושותיהם, ולכן זיהוי התסמינים על ידי הסובבים הכרחי, ויכול להציל את חייהם.

שבץ, אירוע מוחי, מתרחש כאשר אזור מסוים במוח לא מקבל את אספקת הדם הדרושה לו. קיימים שני סוגים של שבץ: שבץ איסכמי ושבץ המורגי. שבץ איסכמי - אוטם מוחי – הוא פגיעה ברקמת המוח הדומה לפגיעה בלב בעת התקף לב. שבץ המורגי נגרם מדלף או מקרע בכלי הדם הפוגע ברקמות המוח. 87% ממקרי השבץ הם מקרי שבץ איסכמי.

חטף שבץ ושמע את הרופאים מתכננים לקצור את אבריו

לא תמיד קל לזהות שבץ. התסמינים יכולים להופיע פתאום או להתהוות לאורך שעות ואפילו ימים. התסמינים משתנים בהתאם לאזור שנפגע במוח.

אדם שלקה בשבץ יכול לאבד את היכולת להניע צד מסוים בגופו, לאבד בפתאומיות את היכולת לדבר או להתנהג באופן משונה. גם סחרחורות, חולשה קיצונית או הפרעות בראייה יכולות להיות חלק מהתסמינים.

התסמינים הנפוצים ביותר הם: חולשה או נימול ביד, ברגל או בשתיהן, קושי בהגייה של מילים, דיבור איטי או חסר פשר שמקורו בפגיעה במרכזי הדיבור, או בשרירי הפה והלשון, רפיון בשרירי הפנים המתאפיין בהיעלמות ההבעה וקמטי הפנים או צניחה של זווית הפה.

אם אתם חושדים שמישהו לידכם לוקה בשבץ, אלו הפעולות שכדאי לעשות:

1. בקשו ממנו לחייך
2. בקשו ממנו להושיט ידיים קדימה
3. בקשו ממנו לדבר

אם הוא לא מצליח, יש לפנות בהקדם האפשרי למיון.

אף שלא ניתן בהכרח למנוע שבץ מוחי, חשוב לזהות אותו בזמן. אצל אנשים בעלי היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון מרובים לשבץ, יש חשיבות רבה במעקב רפואי, איזון גורמי הסיכון, ואף מתן טיפול מונע באספירין כדי למזער את הסיכויים לשבץ.

חשוב לדעת שמה שאנו רואים מהצד בעת האירוע המוחי אינו משקף בהכרח את הנזק שממנו יסבול האדם בהמשך חייו. הנזק יכול להיות זמני ואף לחלוף לחלוטין, או להתקבע ואף להחריף. סיכויי השיקום תלויים בשטח רקמת המוח שנפגע, בטיפול המקדים שקיבל החולה, ובמהירות האבחון.

עם הופעת התסמינים יש לפנות מיד לבית החולים, ולו רק כדי לשלול את אפשרות השבץ. אם אכן מדובר בשבץ, יש להתחיל בטיפול מיד.

האבחון מתחיל בחדר המיון באמצעות תשאול מקיף על האירוע ואם צריך ממשיך בבירור ההיסטוריה הרפואית. כמו כן מקיימים בדיקות דם, אק"ג ובדיקת הדמיה.

הטיפול מוכתב על ידי סוג השבץ שאובחן. בשבץ איסכמי מטפלים באמצעות טיפול תרופתי או צנתור. במקרים מסוימים של שבץ המורגי אין מנוס מניתוח שמטרתו הפסקה של הדימום.

יש מצבים שבהם החולה סובל זמנית מתסמיני השבץ לפרק זמן קצר (בין דקות לשעות) ובתום האירוע התסמינים חולפים כמעט במלואם. מצב זה נקרא אירוע מוחי איסכמי חולף. בניגוד לשבץ, לאחר אירוע כזה לא נמצא עדות לאירוע.

אדם אחד יכול לעבור כמה אירועים חולפים ללא פגיעה באיכות חייו. אף שהנזק, כאמור, נדיר, אין להתעלם מהאירוע. מדובר בתמרור אזהרה. אחרי אירוע מוחי חולף יש לבצע בירור רפואי: הערכת מצב הלב וכלי הדם, מעקב אחר לחץ הדם וריכוז השומנים בדם.

אחרי אירוע כזה יש להפסיק לעשן ולאזן את ריכוז הסוכר בדם. כמו כן יש להתחיל טיפול מונע באמצעות אספירין, בהמלצת הרופא המטפל.

במקרים רבים, למרות התמונה הדרמטית הראשונית, ניתן להציל שטח גדול של רקמת מוח. חולים רבים מצליחים להשתקם ולשוב לתפקד. חשוב לזכור שבשלבים הראשונים קשה לדעת אם הנזק יהיה זמני או קבוע ואם התפקוד שאבד, אבד באופן חלקי או מלא.

לחולים שמצבם מאפשר טיפול שיקומי ניתן טיפול ארוך טווח של צוות רב מקצועי שכולל רופא שיקומי, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת שמלווים את החולה ומלמדים אותו להתמודד עם החסרים והנזקים שהותיר השבץ, ולפצות על היכולות שאבדו.