חרדות מהעבר

"בתחילת המבצע הכל היה שגרתי, בלי חששות גדולים, אבל בבוקר שבו מצאתי את עצמי בפעם השנייה לא מסוגלת לקום מהמיטה וללכת לעבודה - הבנתי שיש כאן בעיה", כך מתארת רעות, 34, את השבוע האחרון בחייה, וכנראה בחיי ישראלים רבים שסבלו בעברם מדיכאון או מחרדה. הרבה מאוד אנשים חווים בשבועות האחרונים תחושות מוכרות מהעבר, אך לא מקשרים אותן למציאות הישראלית הנוכחית שכוללת אזעקות, יירוטים ואיומים שונים.

עוד בנושא:
פוסט טראומה: איך לומדים לעבד מציאות כזו?
פעילות גופנית להורדת רמת הסטרס
עזרה ראשונה: קווי סיוע למבוגרים ולילדים

לרעות, תקציבאית במשרד פרסום, יש מה שמכנים "עבר". בתקופת הצבא והאוניברסיטה היא חוותה קשיים שונים על רקע נפשי. "סבלתי מחרדות ודיכאון שהתבטאו בתקופות שבהן התקשיתי לצאת מהמיטה ובהתקפי חרדה קלים", היא מתארת, "עם טיפול פסיכולוגי ותרופתי יצאתי מזה ואני מנהלת חיים מלאים של עבודה וזוגיות. הכל מושלם, בשגרה כמובן".

אחת לכמה שנים, כמו גם בימים האחרונים, רעות מגלה סדקים קטנים במציאות שלה, שבהם היא חשה תחושות מוכרות מהעבר. "זה מתגנב בפתאומיות ומתחיל בחוסר רצון לצאת מהבית או לראות אנשים. זה מצב שאינו מובן לי לגמרי, כי אני גרה בתל אביב ולא ממש התרגשתי או דאגתי כשהתחיל המבצע. בשבת בערב הרגשתי ממש מרוקנת, נטולת אנרגיות אבל ייחסתי את זה למצב הרוח הכללי, ודחיתי כל ניסיון של חברים להוציא אותי".

בימים הבאים המצב הלך והחמיר, ובצהרי יום ראשון עזבה רעות את העבודה בשעות הצהריים והתקשתה לשוב. "ישבתי מול המחשב ופשוט פרצתי בבכי בלי לדעת למה", היא אומרת, "הרגשתי מן ריקנות פיזית ונפשית, תחושה שקשה להסביר אותה למי שלא חווה אותה, ומיד הלכתי הביתה והסתגרתי. האבסורד הוא שאם שואלים אותי אני לגמרי לא חוששת לשלומי, ברור לי שאם אשמע להנחיות לא יקרה כלום, אבל זה כאן ולא עוזב אותי, ורק גורם לי לתהות למה זה חוזר שוב ושוב".

המצב המתואר לא זר לרעות. גם בימי מלחמת לבנון השנייה היא חשה מצוקה, אך לא קישרה בין הדברים "ב-2006 התחלתי עבודה חדשה והנחתי שהדיכאון אליו נכנסתי במהלך המלחמה נבע מהלחץ שבו הייתי שרויה להוכיח עצמי", היא מעידה, "לאט לאט הרגשתי שאני מתקשה לתפקד, וימים שלמים העברתי עם תירוצים שונים רק כדי שאיש לא יבין מה באמת קורה - שאני לא מתפקדת. רק אחרי שיחה קשה עם אמא שלי הבנתי שעלי לפנות לעזרה. בנוסף הבנתי שלחיים כאן יש מחיר, שרבים מאיתנו משלמים גם כשאנחנו לא נפגעים ישירים מהמצב, אך איש לא מדבר על זה וחבל כי טיפול בזמן מונע סבל מיותר".

"אנו רואים מקרים רבים בהם הפרעות של חרדה או דיכאון מתודלקות מחדש בתקופות קשות כפי שאנו עוברים כעת", מסביר איתי ויילר, פסיכולוג קליני מומחה, "מדובר במעין טראומה מחודשת - אירוע שעובר אדם שכבר חווה טראומה כלשהי בעברו, והאירוע הנוכחי, מעבר להשפעה השלילית העכשווית שלו, מפעיל מחדש את האפקט של האירוע המוקדם".

לדברי ויילר, אנשים שחוו דיכאון או חרדה בעבר צריכים להיות מודעים לרגישות שלהם, ובתקופה הנוכחית לשים לב לשינויים שמצריכים תשומת לב ומעקב. "אם הסימפטומים חולפים אחרי פרק זמן קצר הרי שהמצב נרגע, ונראה כי האדם הסתגל שוב. אבל אם הם נמשכים, בהחלט אין טעם לסבול סתם, או להמתין להחרפה ממשית במצב", הוא מוסיף, "כדאי לפנות לגורם מטפל. ניתן לטפל במצבי דיכאון וחרדה גם כשהם חוזרים על עצמם, וחשוב לעשות זאת".

רחלי, אמה של ענת בת ה-22, עברה תקופות קשות כשבתה אובחנה כסובלת מאנורקסיה וחרדות בגיל 15, אך בשנתיים האחרונות חווה המשפחה, המתגוררת באשדוד, תקופה טובה מאוד, לפחות עד לפני שבוע. "היו לענת עליות ומורדות, אבל מההסלמה האחרונה המצב החמיר בצורה דרמטית והיא איבדה למעלה מ-2 ק"ג בשבוע אחד".

עבור הסובלים מהפרעות אכילה שגרה היא מרכיב חשוב בהחלמה ובשמירה על איזון, מרכיב שקשה מאוד לשמר בעת שכזו. "ענת מרותקת לטלוויזיה, היא חייבת לדעת תוצאה של כל שיגור ושיגור והיכן היה יירוט" מעידה רחלי, "בשבוע האחרון היא כמעט ולא יצאה מהבית, ואף מהממ"ד. בדרך כלל היא עושה הרבה ספורט אבל בשבוע הזה – כלום, ואז היא גם נמנעת אוכלת".

רחלי מספרת עוד כי בתה כמעט ולא ישנה, היא חוששת לא לשמוע את האזעקה. "לא חווינו את המצבים האלה תקופה ארוכה והיינו בטוחים שהכל מאחורינו, שמחתי מאוד, אבל היום אני מבינה שהמצב ממש לא יציב וכל אירוע קטן יכול להפר את האיזון העדין שלקח לנו כל כך הרבה זמן לבנות. אני מקווה שעם טיפול מתאים היא תחזור לתלם. חשוב שאנשים יהיו מודעים למצבים האלה כדי למנוע הידרדרות".