לא רק טיסות ועכבישים: המדריך המלא לחרדות

40 מיליון אמריקנים - שהם 20% מהאוכלוסייה בארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות - סובלים מהן. סטטיסטיקה דומה יש גם בארץ. אז מהן בעצם הפרעות חרדה?

חרדה מוגדרת כהפרעה הגורמת לפחד ולחוסר ודאות, שבתורם גורמים לחוסר ביטחון ולהימנעות מהתנהגויות מעוררות חרדה.

אנשים שסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (טורדנית-כפייתית, OCD) מוצפים במחשבות מעוררות חרדה. כדי להרגיע את המחשבות הקשות הם עורכים טקסים – פעולות חוזרות ונשנות שנתפסות בעיניהם ככאלה המפחיתות את הסיכוי למימוש נשוא החרדה.

בין הנשואים הרווחים בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית: פחד מחיידקים, פחד מחנק על ידי גז, פחד מפריצה לבית, תאונה בבית ועוד.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD, בעברית: ה?ל??מ?ת) נובעת מאירוע שמשבש באופן שלילי וקיצוני את מבנה המציאות כפי שאנו תופסים אותה.

כתוצאה מהחוויה הקשה - למשל, מוות של חברים בשדה הקרב - המוח מנסה לארגן מחדש את המידע, אך ההצפה הרגשית שמעלה ההיזכרות באירוע מטרפדת את עיבוד המידע וארגונו באופן שניתן יהיה להתקיים ללא החרדה.

אנשים עם PTSD חווים את ההיזכרות באירוע כאילו היא האירוע האמיתי, ולעתים מתנתקים וחווים הבזקים (פלאשבקים) מהמציאות לאורך האירוע.

חרדה חברתית מאפיינת אנשים ביישנים מאוד, אך לא רק. התנסות שלילית, חרם למשל, או נטייה גנטית נמצאו כמנבאים חרדה מסוג זה.

חרדה חברתית עשויה להיות ייחודית, כמו פחד קהל, או כללית - פחד מהימצאות ליד אנשים. הסובלים מחרדה חברתית נוטים יותר לתסמינים גופניים כמו הסמקה, הזעה, רעד, בחילות, דופק גבוה ועוד.

הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפים של אימה המלווים בתסמינים גופניים קיצוניים כמו הזעה, דפיקות לב מוגברות, רעד, חולשה וסחרחורת. התקף חרדה מלווה במחשבות על מוות או פגיעה מהותית בגוף.

בדרך כלל התקף כזה נמשך דקות, אבל הנזק הנגרם הוא ארוך טווח. לדוגמה, אגורפוביה – פחד ממקומות פתוחים – נגרמת מהפחד להיקלע להתקף פאניקה מחוץ לבית. אנשים שחווים התקפים חוזרים ונשנים נמנעים מהתנהגויות רבות שאותן הם משייכים להתקפים הקודמים.

דאגה ומתח שאינם נובעים מתגובה למצבים המוגדרים חריגים. הדאגה והמתח מלווים את האדם לאורכו של היום וקשורים לנשואים בלתי מוגבלים כמו בריאות, קריירה, זוגיות ועוד.

הביטויים הגופניים של חרדה עשויים להיות כאבי צוואר, כאבי ראש, בעיות במעיים או בשלפוחית השתן ותסמינים נוספים שבדרך כלל אינם ניתנים להסבר מבחינה רפואית, ולכן מעריכים כי הם נובעים מהמצב הנפשי.

פחדים בעוצמה רבה מדבר מה שכלל לא מעמיד את האדם בסכנה. האדם מודע לכך שבפועל, הסכנה לא תואמת את התגובה, אבל ממשיך להימנע בכל דרך אפשרית ממגע עם נשוא הפחד. לדוגמה: פחד מטיסות, פחד מעכבישים, פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) ועוד.

קיימות כמה דרכים לטפל בהפרעות חרדה, ואלה נשענות על גישות שונות בפסיכולוגיה. לפי משרד הבריאות האמריקני, הטיפול המומלץ והיעיל ביותר להפרעות חרדה הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT – Cognitive-Behavioral Therapy) בשילוב עם טיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי ניתן לפעמים כטיפול כרוני ולפעמים ככזה המוגבל בזמן בשילוב עם פסיכותרפיה. יש נטייה להפסיק את הטיפול התרופתי אם מושגת התקדמות בטיפול הרגשי.

עינב קשר, פסיכולוגיה .M.A, פסיכוטרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית CBT