פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רפואה לא לגברים בלבד

      ידעתם שרוב המחקרים הרפואיים נעשים רק על גברים? שנשים מקבלות תרופות שכלל לא נבדקו על נשים? חשבתם פעם שגם גברים עלולים לחלות בסרטן השד? בחברה הישראלית לרפואה מגדרית חשבו על זה, ויש להם תשובות

      גבר ואישה (ShutterStock)
      התפקוד של כל מערכות הגוף מושפע מהמגדר (אילוסטרציה: Shutterstock)

      גברים ונשים בנויים אחרת, על זה אין ספק. בעוד שבשנים האחרונות אנחנו בעיקר מנסים לטשטש את השונות, ולהגיע למצב של שוויון (מבורך) – בתחום הרפואה בוחרים לעלות על נס דווקא את ההבדלים.

      מדע חדש בשם "רפואה מגדרית" תופס תאוצה לאחרונה, ומנסה לפתח כלים שונים לאבחנה ולטיפול בגברים ונשים. למה? מתוך ההנחה - ההגיונית - שהתפקוד של כל מערכות הגוף מושפע מהמין ומהמגדר של האדם.

      אנחנו באמת חולים אחרת?

      כן, בהחלט. התקף לב, לדוגמה, נראה אחרת לגמרי אצל גברים ואצל נשים. הסימפטומים של התקף לב בקרב 20% מהנשים שונים מאלה שמופיעים אצל גברים, אבל רוב האנשים לא יודעים את זה – ולכן מקרים של התקף לב קל אצל נשים מידרדרים במהירות. התקפי לב ומחלות כלי דם מהווים את גורם המוות העיקרי בקרב נשים.

      דוגמה נוספת להבדלים בין נשים לגברים היא שבץ מוחי. מחקר שפורסם לפני חודש גילה שהשכיחות של אירועים מוחיים אצל נשים לא השתנתה בשלושת העשורים האחרונים – בעוד שאצל גברים שיעורי השבץ ירדו ב-50%. המחקר נערך בבית החולים סורוקה, ופורסם בכתב העת Women's Health.

      אבל למרות ההבדלים האלה, על פי נתוני החברה הישראלית לרפואה מגדרית, שני שליש מהמחלות שפוגעות בשני המינים נחקרו בגברים בלבד, ומרבית התרופות נוסו על גברים בלבד. גם גברים מופלים לעתים – בעיקר כאלה שסובלים ממחלות שנתפסות נשיות, כמו סרטן שד או אוסטאופורוזיס (דילול עצם).

      נשים הן לא גברים קטנים

      "תמיד ידענו שנשים וגברים הם לא אותו דבר, בהרבה מאוד תחומים, אבל זו הייתה הבנה אינטואיטיבית - זה לא נכנס לתודעה המעשית עד לפני עשור", הסביר לנו פרופ' מרק גלזרמן, מנהל המרכז לחקר הרפואה המגדרית בבית החולים בילינסון ויו"ר החברה הישראלית ונשיא החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית, "ואז מצאנו את עצמו במצב דומה למה שהיה לפני כ-150 שנה כשהבינו שילדים הם לא מבוגרים קטנים, אומנם יש להם אברים קטנים, אבל הם גם פועלים בצורה אחרת".

      לדברי פרופ' גלזרמן, בעשור האחרון שוקעת לאט לאט ההבנה שנשים הן לא "גברים קטנים". "ההבדל המרכזי הוא לא הגודל - שכן כל מערכות הגוף פועלות בצורה אחרת, ולא רק איברי המין. התובנה הזו הביאה למהפך שתופס עכשיו את כל עולם הרפואה".

      ההבנה שכל מערכות הגוף פועלות באופן שונה אצל נשים ואצל גברים גוררת באופן טבעי את ההבנה שיש צורך בהליכי אבחון וטיפול שונים למינים השונים. "אם זה לא ייושם זה יהיה על חשבון שני המינים", קובע פרופ' גלזרמן.

      לכתוב מחדש את ספרי הרפואה

      "אנחנו רוצים להחדיר את ההבנה שמערכות הגוף של גברים ונשים פועלות אחרת, להצביע על כך שהמחקרים נעשים רק על גברים, ושזה פוגע בנשים", מסביר פרופ' גלזרמן, "לא מדובר כאן בגניקולוגיה משודרגת , אנחנו טוענים שכל דבר צריך להיבדק בהתאם לפציינט, והאבחון והטיפול צריך להיות מותאם".

      פרופ' מרק גלזרמן (באדיבות המצולמים)
      פרופ' גלזרמן. "רפואה מגדרית היא לא גניקולוגיה משודרגת"

      האם רואים כבר תוצאות בשטח? אפשר לומר שכן. "לפני שנה, לראשונה בתולדות ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי), יצאה הנחיה לייצור תרופה מסוימת (נגד נדודי שינה) במינונים שונים לגברים ולנשים, בגלל שלתרופה הזו נשים יותר רגישות מאשר גברים. להערכתי בקרוב זה יהיה נכון לגבי הרבה מאוד תרופות".

      "קרה כבר שינוי בעולם, וקורה גם שינוי בארץ, אבל עד שנראה בבתי המרקחת תרופות שונות לגברים ולנשים – זה לא יספיק. צריך להעלות את המודעות לכך, ללמד רפואה מגדרית בבתי הספר לרפואה, לכתוב מחדש את ספרי הלימוד ולהגדיר את זה בהתמחויות, רק אז יהיה שינוי אמיתי".

      תחום הרפואה המגדרית מאוד חזק בארץ. באוניברסיטת תל אביב יש קורס על רפואה מגדרית, ומדי שנה אף נערך כאן כנס מקיף בנושא.

      זה התחיל כבר במערות

      גם המוח שלנו עובד אחרת. "רוב החוקרים משוכנעים היום שהמוחות של גברים ושל נשים עובדים אחרת, וזה מתחיל בקשר בין המוח השמאלי לימני. גברים יותר תלויים בשמאלי, ונשים יכולות להשתמש בשניהם – וזו ירושה מתקופת המערות.

      "כושר הדיבור מתפתח אצל נשים מהר יותר, כי בחיים במערות לפני מיליוני שנים, כשהחלוקה בין גבר לאישה הייתה ברורה (מלקטות מול ציידים), עבור הצייד הדיבור עלול היה להיות מזיק, הוא היה צריך לשתוק ולהתמקד במטרה, שכן שיחות חולין עלולות היו למשוך חיות טרף", מספר פרופ' גלזרמן, "האישה המלקטת שיצאה עם חברותיה - בשבילה הדיבור היה ציר קשר פתוח והכרחי לעבודה.

      "הירושה - ואת זה אנחנו יודעים רק בשנים אחרונות בזכות functional MRI (כלי שמאפשר לראות איזה אזורים במוח "נדלקים" כשהוא עושה פעולה מסוימת) היא שלגברים יש באונה השמאלית מרכז דיבור אחד, ול-80% מהנשים יש יותר ממרכז דיבור אחד. לכן, גבר שנפגע משבץ מוחי – כאשר השבץ מתרחש קרוב למרכז הדיבור - אף פעם לא ישתקם או ישתקם לאט מאוד, אבל נשים ישתקמו מהר יותר, כי יש להם יותר ממרכז דיבור אחד".

      מי באמת המין החזק?

      נשים וגברים חשים כאב בצורה שונה, מגיבים לתרופות שונות בצורה שונה, ומגיבים לאותה תרופה בצורה שונה. ויש לזה ביסוס מדעי.

      "אין לנו היום כלי למדוד כאב בצורה אובייקטיבית ויש הגדרות מאוד מורכבות לכאב, כי צריך להבדיל בין תחושת הכאב לביטוי הכאב – שני בני אדם שיש להם אותה תחושה של כאב עשויים לבטא את הכאב אחרת. לגבר יהיה קשה יותר לבכות מכאב, בגלל נורמות חברתיות. בנוסף, יש לגברים מבחינה ביולוגית יותר קושי למצוא את המילים המתאימות לביטוי של רגש, ולכן נשים יכולות לבטא כאב טוב יותר. לכן, אותו הכאב יכול להתבטא בצורה אחרת ואנחנו כרופאים מתרשמים ממנו אחרת.

      "איפה שכן אפשר למדוד בצורה עקיפה, ברור כי סף הכאב של נשים יותר נמוך (מבחינה ביולוגית). יש תפיסה שנשים תופסות כאב יותר טוב, כי הן עומדות בתהליך הלידה – ומכך מקישים שסף הכאב שלהן יותר גבוה, אבל זה לא נכון".

      למה לגברים יש סף כאב גבוה יותר? "כנראה שבגלל רמות הטסטוסטרון - ההורמון הגברי. זה היה פעם נחוץ מאוד כשהיינו ציידים", מסביר פרופ' גלזרמן, "אבל אחרי גיל 30 רמות הטסטוסטרון יורדות באחוז אחד מדי שנה, ככה שבגיל 60 או 70 גברים רגישים יותר לכאב. הם לא נהיים בכיינים יותר כשהם מזדקנים, הם פשוט נהיים רגישים יותר לכאב".

      עוד בוואלה! בריאות:
      האיש שלימד את העולם איך עובד זיכרון
      קומו מהספה: טיפול נפשי תוך כדי ריצה