במשך שנים נגיף הפפילומה נתפס כמעט באופן אוטומטי כבעיה רפואית של נשים. השיח הציבורי, ההסברה הרפואית ובדיקות הסקר התמקדו בעיקר בצוואר הרחם ובקשר שבין הנגיף לבין סרטן צוואר הרחם. נשים למדו להכיר את בדיקות הפאפ, להבין את חשיבות החיסון ולדעת שלנגיף יש משמעות רפואית אמיתית.
אבל אצל גברים, המציאות שונה לגמרי.
רבים עדיין בטוחים שנגיף הפפילומה כלל אינו קשור אליהם, או לכל היותר מהווה סיכון לבנות זוגם. אלא שכעת מזהירים מומחים כי מדובר בתפיסה מסוכנת, בזמן ששיעור מקרי סרטן ראש צוואר הקשורים לנגיף נמצא בעלייה מתמשכת בעולם.
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-600 בני אדם עם סרטן ראש צוואר, ובארצות הברית מדובר כבר בכ-60 אלף מקרים חדשים בכל שנה. לפי דו"ח הסרטן האמריקני לשנת 2025, בעוד שסוגי סרטן רבים דווקא מציגים ירידה או התייצבות בשכיחותם, סרטני ראש צוואר ממשיכים לעלות בקצב של כ-0.7 אחוזים בכל שנה. על פי הנתונים, העלייה קשורה בעיקר לגידול במקרי סרטן הקשורים לנגיף הפפילומה.
"אני רואה שוב ושוב את אותו מבט מופתע"
ד"ר אורטל בן אהרון, מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות ומנהלת מרפאת HPV באיכילוב, אומרת כי למרות הנתונים המדאיגים, המודעות בקרב גברים בישראל עדיין נמוכה מאוד.
"במשך שנים נגיף הפפילומה סווג אוטומטית כבעיה של נשים", היא מסבירה. "נשים יודעות לשאול, יודעות להיבדק ויודעות שיש קשר ישיר בין הנגיף לבין סרטן. אבל גברים? רובם עדיין בטוחים שזה בכלל לא קשור אליהם".
בישראל, עם יותר מעשרה מיליון תושבים, קיימת כיום מרפאה אחת בלבד שמאפשרת לגברים לעבור בדיקות ייעודיות לגילוי מוקדם של נגעים בחלל הפה והלוע הקשורים לנגיף הפפילומה.
מאז שנפתחה המרפאה באיכילוב לפני פחות מעשרה חודשים, נבדקו בה כ-410 מטופלים. מתוך 390 שקיבלו תשובות, 24 נמצאו חיוביים לזנים המסוכנים של הנגיף. שלוש מהן נשים עם היסטוריה של HPV בצוואר הרחם, ו-21 הם גברים שלא חוסנו. כמחצית מהגברים הללו כבר סבלו בעבר מקונדילומות.
"הנתונים האלו משקפים כשל מערכתי עמוק במודעות ובמדיניות", אומרת ד"ר בן אהרון. לדבריה, היא פוגשת שוב ושוב גברים צעירים ובריאים לכאורה שמופתעים לחלוטין לגלות שגם הם נמצאים בסיכון.
"אני רואה שוב ושוב את אותו מבט מופתע. גברים שלא העלו על דעתם שהם עלולים להידבק בנגיף, לשאת אותו במשך שנים ובמקרים מסוימים גם לפתח מחלות משמעותיות, כולל סרטן ראש צוואר, פי הטבעת ופין".
תחושת ביטחון מדומה אצל גברים
חלק מהמטופלים מגיעים לבדיקה רק לאחר שבת או בן הזוג אובחנו עם HPV, ואחרים פונים רק לאחר הופעת תסמינים מדאיגים.
"רבים מהם מספרים שביקשו להתחסן בעבר וקיבלו תשובה שאין בכך צורך אחרי גיל 25", היא אומרת. "אחרים כלל לא קיבלו הנחיות בסיסיות, אפילו כשבת הזוג נמצאה חיובית לנגיף".
לדבריה, בניגוד לנשים שמופנות באופן שגרתי לבדיקות סקר בקופות החולים, גברים כמעט אינם מקבלים מידע על האפשרות להיבדק. "אין עבורם מסלול סדור, אין הנחיות ברורות לרופאי משפחה ואין הסברה ציבורית רחבה", היא מסבירה. "ברוב המקרים גם אין מי שיציף בפניהם את הסיכון".
התוצאה לדבריה היא תחושת ביטחון מדומה. "אם אף אחד לא מדבר על זה, גברים מניחים כנראה שזה לא באמת מסוכן. אבל המציאות הרפואית מספרת סיפור אחר לגמרי".
"מדברים על רפואה מונעת כשחצי מהאוכלוסייה נשאר מחוץ לשיח"
בשנים האחרונות נרשמת במדינות מערביות עלייה עקבית במקרי סרטן ראש צוואר הקשורים ל HPV, בעיקר בקרב גברים צעירים יחסית, ללא גורמי סיכון קלאסיים כמו עישון כבד או צריכת אלכוהול מוגברת.
הבעיה המרכזית, מסבירה ד"ר בן אהרון, היא שהתסמינים הראשונים לעיתים קרובות כלל אינם מעוררים חשד.
"זה יכול להתחיל בפצע קטן שלא מחלים, צרידות ממושכת, כאב בבליעה, דם ברוק או גוש בצוואר", היא אומרת. "אלו תסמינים לא ספציפיים שרבים נוטים להתעלם מהם במשך חודשים ארוכים, כי אף אחד לא חושב בכלל על האפשרות שמדובר בסרטן הקשור לנגיף הפפילומה".
לדבריה, כאשר אין מודעות, גם סימני האזהרה הראשונים אינם מזוהים בזמן. היא מדגישה כי גברים אינם רק חוליה בשרשרת ההדבקה אלא מטופלים בפני עצמם, עם סיכון רפואי ממשי.
גם סביב החיסון, היא אומרת, נוצר במשך השנים שיח מטעה. "חלק מהגברים חושבים שהחיסון מיועד רק להגן על הפרטנרית", היא מסבירה. "בפועל מדובר באמצעי מניעה רפואי בסיסי שמטרתו לצמצם סיכון למחלות עתידיות אצל נשים וגברים כאחד".
מאז ספטמבר האחרון החיסון נגד נגיף הפפילומה ניתן ללא עלות גם לבני ובנות 18 עד 26 שלא התחסנו במסגרת בית הספר.
לדברי ד"ר בן אהרון, נדרש כיום שינוי תפיסתי עמוק במערכת הבריאות. "בדיוק כפי שהצלחנו להטמיע אצל נשים תרבות של גילוי מוקדם ומעקב תקופתי, כך צריך להתחיל לפעול גם מול גברים", היא אומרת.
לדבריה, הדבר חייב לכלול הסברה ציבורית רחבה, הכשרת רופאים להציף את הנושא באופן יזום, הרחבת אפשרויות הבדיקה והנגשת אבחון מוקדם ברחבי הארץ לצד עידוד התחסנות.
"כל עוד גברים לא מקבלים מידע, לא מתחסנים ולא מבינים שהנגיף עלול לסכן גם את חייהם, האבחון ימשיך להגיע מאוחר מדי", היא מסכמת. "אי אפשר לדבר על רפואה מונעת כשחצי מהאוכלוסייה נשאר מחוץ לשיח".