האם קנאביס יכול להשפיע על המוח המזדקן? מחקר רחב היקף שפורסם לאחרונה מצביע על קשר מפתיע בין שימוש בקנאביס בגיל מבוגר לבין מדדים מסוימים של בריאות מוחית ותפקוד קוגניטיבי.
המחקר התבסס על נתוני מאגר הביו-בנק הבריטי וכלל 26,362 משתתפים בגילאי 40 עד 77, עם גיל ממוצע של 55. החוקרים בחנו את הקשר בין שימוש מצטבר בקנאביס לאורך החיים לבין נפח אזורי מוח שונים וכן ביצועים במבחנים קוגניטיביים.
הממצא המרכזי היה כי שימוש גבוה יותר לאורך החיים נקשר בדרך כלל לנפחים גדולים יותר באזורים מסוימים במוח ולביצועים טובים יותר בתחומים כמו למידה, זיכרון, מהירות עיבוד, קשב ותפקוד ניהולי. בשונה ממחקרים שנערכו בקרב מתבגרים והעלו חשש לפגיעה בהתפתחות המוח, המחקר הנוכחי עסק בבני 40 ומעלה - אוכלוסייה שחלקה משתמשת בקנאביס מסיבות בריאותיות, כמו התמודדות עם כאב כרוני או קשיי שינה.
החוקרים התמקדו במיוחד באזורים עשירים בקולטני קנבינואידים מסוג CB1, שנחשבים רגישים להשפעת קנאביס. בין האזורים שנבדקו היה ההיפוקמפוס, אזור מרכזי בתהליכי זיכרון ולמידה, הידוע בכך שהוא נוטה להתכווץ עם הגיל ובמצבים של דמנציה. נמצא במחקר כי בקרב משתמשים קבועים בקנאביס נרשמו נפחים גדולים יותר באזור זה בהשוואה לאלו שלא השתמשו.
מה המשמעות של נפח מוחי גדול יותר?
כאשר מדברים על נפח אזורי מוח, הכוונה אינה לגודל המוח כולו, אלא למדידה של אזורים ספציפיים. עם העלייה בגיל נצפית לעיתים ירידה בנפח אזורים מסוימים בשל תהליכי ניוון עצבי. ירידה זו נקשרת לא פעם לירידה קוגניטיבית ולעלייה בסיכון לדמנציה. במחקר הנוכחי נמצא כי ברוב האזורים שנבדקו התקיים קשר חיובי בין נפח גדול יותר לבין ביצועים קוגניטיביים טובים יותר.
עם זאת, התמונה אינה חד משמעית. באזור אחד במוח, שנקרא "הסינגולציה האחורית", נמצא כי שימוש גבוה יותר נקשר דווקא לנפח קטן יותר. אזור זה מעורב בזיכרון, למידה ועיבוד רגשי. החוקרים מציינים כי קיימים מחקרים המצביעים על כך שנפח קטן יותר באזור זה עשוי להיקשר דווקא לזיכרון עבודה טוב יותר, ולכן משמעות הממצא אינה ברורה לחלוטין.
בניתוח לפי רמות שימוש בקנאביס, נמצא כי במקרים רבים דווקא קבוצת השימוש המתון הציגה את התוצאות החיוביות ביותר הן בנפח המוח והן במדדים הקוגניטיביים. במספר מצומצם של מדדים, כמו נפח האמיגדלה הימנית וזיכרון חזותי, קבוצת השימוש הגבוה הציגה תוצאות טובות יותר. הממצאים מרמזים על אפשרות של השפעה תלויה מינון, אך החוקרים מדגישים כי לא היו בידיהם נתונים מפורטים על סוגי המוצרים, ריכוז החומרים הפעילים או דפוסי השימוש המדויקים.
החוקרים בחנו גם הבדלים בין גברים לנשים. אמנם לא נמצא דפוס עקבי וברור המעדיף מין אחד על פני האחר, אך כן זוהו אינטראקציות מובהקות במספר אזורי מוח ומדדים קוגניטיביים. ייתכן כי ההבדלים נובעים משונות במערכת האנדוקנבינואידית ובהשפעת הורמונים, אך נדרש מחקר נוסף בנושא כדי לקבוע זאת.
לדברי החוקרים, מדובר בתקופה שבה יותר ויותר מבוגרים פונים לקנאביס מסיבות רפואיות או תפקודיות. במקביל, אין עדיין ניסויים קליניים מבוקרים ומקיפים שמאפשרים לקבוע המלצות חד משמעיות. המחקר אינו מהווה המלצה להתחיל להשתמש בקנאביס למניעת דמנציה, אלא מדגיש כי הקשר בין קנאביס לבריאות המוח מורכב ותלוי בגיל, בדפוסי שימוש ובמאפיינים אישיים.
המסקנה המרכזית היא כי ההשפעה של קנאביס על המוח אינה אחידה לאורך החיים. ייתכן כי בגיל מבוגר מתקיימים מנגנונים ביולוגיים שונים מאלה שבגיל ההתבגרות, אך התמונה רחוקה מלהיות שלמה. עבור בריאות הציבור וקובעי מדיניות, הבנת ההשפעות האפשריות, החיוביות והשליליות, חשובה במיוחד בעידן של זמינות גוברת ושיח ציבורי ער סביב השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.