תזונה קצרה המבוססת על שיבולת שועל מתגלה כיעילה באופן מפתיע בהפחתת רמות הכולסטרול. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת בון (University of Bonn), שפורסם בכתב העת "Nature Communications".
המשתתפים במחקר סבלו מתסמונת מטבולית (הקשורה בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2) - שילוב של עודף משקל, לחץ דם גבוה, ורמות גבוהות של סוכר ושומנים בדם. במשך יומיים הם צרכו תפריט דל קלוריות, שהתבסס כמעט כולו על דייסת שיבולת שועל. לאחר מכן נצפתה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול בהשוואה לקבוצת הביקורת. גם לאחר שישה שבועות, ההשפעה נותרה יציבה. נראה כי התזונה השפיעה גם על הרכב המיקרואורגניזמים במעי.
העובדה ששיבולת שועל משפיעה לטובה על חילוף החומרים אינה חדשה. כבר בתחילת המאה ה-20 רופא גרמני טיפל בחולי סוכרת באמצעות הדגן - ובהצלחה מרשימה.
"כיום קיימות תרופות יעילות לטיפול בסוכרת", מסבירה ד"ר מארי כריסטין סימון, פרופסורית במכון למדעי התזונה והמזון באוניברסיטת בון. "כתוצאה מכך, השיטה הזו כמעט ונשכחה בעשורים האחרונים".
300 גרם שיבולת שועל ביום
32 נשים וגברים עם תסמונת מטבולית השתתפו בניסוי שערך יומיים - המשתתפים התבקשו לאכול אך ורק דייסת שיבולת שועל, שבושלה מראש במים, שלוש פעמים ביום. הותר להם להוסיף מעט פירות או ירקות בלבד. הם צרכו 300 גרם שיבולת שועל בכל אחד משני הימים, והכניסו לגופם רק כ-50% מכמות הקלוריות הרגילה שלהם. קבוצת ביקורת קיבלה גם היא תזונה דלת קלוריות, אך ללא שיבולת שועל.
שתי הקבוצות הפיקו תועלת מהשינוי התזונתי, אך ההשפעה הייתה משמעותית הרבה יותר בקרב אלו שאכלו שיבולת שועל. רמת הכולסטרול LDL שנחשב למסוכן במיוחד ירדה אצלם ב-10%. בנוסף, המשתתפים ירדו בממוצע שני קילוגרמים במשקלם, ולחץ הדם שלהם ירד במעט.
להשפעה על כולסטרול LDL יש חשיבות בריאותית רבה. כאשר רמתו בדם גבוהה, הוא שוקע בדפנות כלי הדם ויוצר משקעים המכונים פלאקים, שמצרים את כלי הדם.
בנוסף, משקעים אלה עלולים להיקרע - למשל בעקבות עלייה בלחץ הדם עקב מאמץ גופני, כעס או סטרס. כתוצאה מכך עלול להיווצר קריש דם החוסם לחלוטין את כלי הדם. לחלופין, חלקים מהפלאק יכולים להיסחף בזרם הדם ולגרום להתקף לב או לשבץ מוחי.
שיבולת שועל מעודדת צמיחה של חיידקי מעי "בריאים"
כיצד משפיעה דייסת שיבולת השועל לטובה? בניסוי הצליחו לזהות שצריכת שיבולת שועל הגדילה את מספרם של חיידקים מסוימים במעי. חיידקי המעי ממלאים תפקיד מכריע בעיכול המזון, בין היתר הם מפרישים תוצרי לוואי מטבוליים לסביבתם, המספקים אנרגיה לתאי המעי ומאפשרים להם לבצע את תפקידם טוב יותר.
בנוסף, חלק מהמולקולות שחיידקים "טובים" אלה מייצרים נשלחות דרך מערכת הדם לשאר הגוף, שם הן עשויות להשפיע בדרכים שונות. לדוגמה, הוכח בניסוי שחיידקי המעי מייצרים תרכובות פנוליות מפירוק שיבולת השועל. במחקרי בעלי חיים כבר הוכח שאחת מהתרכובות הללו - חומצה פרולית - משפיעה לטובה על חילוף החומרים של כולסטרול, וההערכה היא שזה נכון גם לגבי תוצרי פירוק חיידקיים נוספים.
במקביל, חיידקים אחרים שנוצרים הודות לצריכות שיבולת שועל "מסלקים" את חומצת האמינו היסטידין. תפקיד זה חשוב כיוון שחומצה זו עלולה להפוך למולקולה שגורמת לתאים לפתח עמידות לאינסולין - מה שמעלה את הסיכוי להתפתחות סוכרת.
העמסת שיבולת שועל ביומיים - יעילה יותר מצריכה קבועה
לניסוי היה חלק נוסף, בו קבוצה נוספת של משתתפים בעלי תסמונת מטבולית צרכו כל אחד 80 גרם שיבולת שועל ביום, ללא מגבלות נוספות, למשך 6 שבועות.
תוצאות חלק זה של הניסוי הראו שצריכת שיבולת השועל הניבה השפעות קטנות בלבד וההשפעה המשמעותית נצפתה בעיקר כשהדגן נצרך בכמות גבוהה ובשילוב עם הפחתה בצריכה הקלורית.
"כצעד הבא, ניתן לבדוק האם תזונה אינטנסיבית מבוססת שיבולת שועל החוזרת על עצמה כל שישה שבועות אכן משפיעה על ירידת הכולסטרול באופן קבוע", מסכמת ד"ר סימון.
עוד על שיבולת שועל:
בוקר בריא: ארוחת הבוקר שתשאיר אתכם שבעים כל היום
כל הסיבות לאכול דייסת שיבולת שועל - ואיך לעשות את זה נכון
יוגורט או דייסת שיבולת שועל? דיאטנית קובעת מי בריא יותר