בשנות ה־20 של המאה הקודמת, עולם הארכאולוגיה רעד: סדרה של מקרי מוות מסתוריים פקדה את משתתפי משלחת החפירות שפתחה את קברו של תות ענח' אמון שהתגלה ב-1922. הרוזן החמישי מקרנארבון - אציל אנגלי שמימן את החיפוש והחפירות בקבר תות ענח אמון שבעמק המלכים, מת מזיהום קטלני באפריל 1923, כחמישה חודשים לאחר גילוי הקבר- ואחרים בעקבותיו.
השמועה על "קללת הפרעונים" פרצה החוצה: יש הטוענים שלצד האוצרות התגלה גם תבליט עתיק ובו קללה בכתב חרטומים שאומרת שמי שיפריע את מנוחתו של המלך יסבול מוות נוראי. לפי המסופר, הארכיאולוג שהוביל את החפירות, הווארד קרטר, הסתיר את התבליט משאר חברי המשלחת כדי לא להפחיד אותם.
מותו המפתיע של הרוזן היה ראשון בסדרה של מיתות לא מוסברות של אנשים שהיו מעורבים בחשיפת קברו של המלך הצעיר. אפילו כלבו של קרנארבון מת באופן מחשיד זמן קצר אחרי מות אדונו. כך נולדה קללת הפרעונים, שידועה גם כ"קללת המומיה".
במשך שנים ניסו להסביר את התופעה. תיאוריות רבות הוצעו - החל בחיידקים נדירים וכלה בגזים רעילים ששהו בקבר האטום במשך אלפי שנים. אך אחת ההשערות שקיבלה אחיזה מדעית הייתה קשורה לפטריית Aspergillus flavus, יצור מיקרוסקופי המסוגל לייצר רעלנים קטלניים, ולגרום לזיהומים ריאתיים חמורים. גם בפתיחת קברים אחרים, כמו זה של קז'ימייז' הרביעי בפולין בשנות ה־70, נמצאה אותה פטרייה וגם שם חוקרים רבים שפתחו את קריפטת הקבורה וואוול, בה נקבר המלך בשנת 1492, פיתחו בעיות בריאותיות וכמה מהם מתו מאוחר יותר.
אך כעת, מתברר שהאויב המיקרוסקופי הזה עשוי להפוך לבעל ברית מפתיע. מחקר חדש שפורסם ב-Nature Chemical Biology מגלה שפטריית האספרגילוס, כשמהנדסים אותה נכון, מסוגלת להשמיד תאי סרטן בלוקמיה (סרטן הדם), בדיוק כמו תרופות מאושרות על ידי ה-FDA.
החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הצליחו לבודד ארבעה חלבונים (שכונו Asperigimycins) מהפטרייה, ולבחון את השפעתם על תאי סרטן הדם. שתיים מהתרכובות הדגימו השפעה קטלנית על תאי לוקמיה גם ללא שינוי כימי. גרסה אחת, שלה הוסיפו החוקרים שומנים (lipids), הייתה יעילה ממש כמו ציטרבין ודאונורוביצין - שתי תרופות ותיקות המאושרות לטיפול בלוקמיה.
יתרונן של התרכובות הללו הוא בייחודיות שלהן: הן תקפו רק את תאי הלוקמיה ולא השפיעו כלל על תאי סרטן בכבד, ריאות או שד. כלומר - טיפול ממוקד שפוגע רק במטרה.
עוד על תרופות לסרטן
אבחון מוקדם ותרופות מותאמות אישית: כך ייראה העתיד של מחלת הסרטן
נדיר: המחקר על התרופה החדשה לסרטן הסתיים עם 100% הצלחה
"פטריות נתנו לנו את הפניצילין" אמרה החוקרת שֶרי גאו, "וזה רק קצה הקרחון. בטבע יש עוד אינספור תרכובות שמחכות להתגלות". הקבוצה שלה גם גילתה שהוספת שומנים לתרכובת מגבירה את השפעתה, על ידי השפעה על הגן SLC46A3 האחראי להעברת החומרים אל תוך התא הסרטני. "הגן הזה הוא כמו שער כניסה", הסבירה החוקרת קיויה נייה. "לא רק שהוא מאפשר לאספריגימיצינים להיכנס לתאים, אלא שהוא עשוי לסייע גם לתרופות אחרות מבוססות מולקולות טבעיות לחדור אליהם."
ניה הוסיפה כי אמנם קשה לבודד את המולקולות המסוימות מהפטרייה, אך זה גם מה שהופך את הפעולה שלהן ליעילה כל כך. לדבריה, התחום שבו אותן תרכובות משתייכות - חלבונים טבעיים העוברים שינוי לאחר הרכבתם (המכונים RiPPs) - כמעט שלא נחקר עד כה בפטריות, אך מגלה פוטנציאל אדיר. "למרות שגילינו רק מעטים, כמעט כולם הראו פעילות ביולוגית מרשימה", אמרה.
למרות שמדובר במחקר ראשוני בלבד - התקווה שהוא מייצר היא ברורה. השלב הבא הוא ניסויים בבעלי חיים, ובהמשך אולי גם ניסויים קליניים בבני אדם. הפטרייה שגרמה בעבר למוות בקברים עתיקים עשויה להפוך לכלי שמציל חיים בידי אונקולוגים. "לטבע יש בית מרקחת ענק ואנחנו רק בתחילת הגילוי שלו", סיכמה גאו.