וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם התגלתה הסיבה לקללת הפרעונים של קבר תות ענח אמון?

עודכן לאחרונה: 12.5.2023 / 7:32

כמה אנשים מתו לאחר ביקורם בקבר פרעה - מה שהצליח לייצר מסתורין גדול סביב אחת מהאטרקציות הפופולריות ביותר במצרים. אז מה קרה שם בדיוק ואיך זה קשור לפטריה אחת בשם אספרגילוס

קבר תות ענח אמון/צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

קברו של פרעה בן ה-19 שמלך על מצרים העתיקה בין 1323 ל-1332 לפני הספירה התגלה בשנת 1922 על ידי הארכיאולוג האנגלי הווארד קרטר, ומאז הפך לאטרקציה הארכיאולוגית הפופולרית ביותר במצרים. תיירים הגיעו מכל העולם לעמק המלכים שעל הגדה המערבית של הנילוס, כדי לחזות בהיכל שנותר שלם בצורה מפליאה, מעוטר בציורי קיר, פסלים ורהיטים מפוארים, כמו גם בארון הקבורה המוזהב ובו המומיה המקורית של המלך תות. אבל על כל היופי הזה מעיבה קללה. קללת הפרעונים.

כאשר הרוזן החמישי מקרנארבון - אציל אנגלי שמימן את החיפוש והחפירות בקבר תות ענח אמון שבעמק המלכים, מת באפריל 1923, כחמישה חודשים לאחר גילוי הקבר, עלו שמועות על "קללת הפרעונים". הפרטים המדויקים על מותו בגיל 56 מעורפלים, אך בעיקר מתרכזים סביב הרעלת דם או דלקת ריאות. התיאוריה המובילה היא שהוא מת בעקבות זיהום שנגרם כתוצאה מעקיצת יתוש, אבל היו שהציעו שזה יכול להיות קשור לפטריות ונבגים המצויים באיזורים לחים וחשוכים כמו קברים וקרויים אספרגילוס.

קבר תות ענח' אמון במצרים. Shutterstock, ShutterStock
קבר תות ענח' אמון במצרים/ShutterStock, Shutterstock

מה זה אספרגילוס?

אספרגילוזיס הוא שם כולל למחולות הנגרמות על ידי הפטרייה אספרגילוס (Aspergillus). מדובר על פתוגן פטרייתי הגורם לאספרגילוזיס, מצב שבו רקמות - לרוב הריאות - נגועות בפטריות. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, רוב האנשים נושמים נבגי אספרגילוס כל יום מבלי לחלות, אבל אם המערכת החיסונית נפגעת זה יכול להוביל להתפתחות של סינוסיטיס, שיעול דמי ודלקת ריאות.

במאמר שהתפרסם ב-The Lancet בתחילת שנות האלפיים שריף וטארק אל-טאוויל טוענים כי התיאוריה שייתכן כי קרנרבון נדבק באספרגילוס השכן בקבר כאשר הוא מת, דבר שאחרים הכחישו בשל העובדה שהוא חלה חודשים לאחר פתיחת הקבר, היא הנכונה. לטענתם, נבגים של אספרגילוס יכולים להישאר רדומים בריאות של אנשים נגועים לפרקי זמן ממושכים לפני שהם מופעלים.

"אפשר להעלות על הדעת שלורד קרנרבון אכן היה נטול תסמינים במשך חמשת החודשים לאחר כניסתו הראשונה לקבר בנובמבר, 1922", כתבו. "ב-17 במרץ 1923, ה"טיימס" הלונדוני דיווח שלורד קרנרבון סבל מ"כאב בעקבות דלקת שהשפיעה על מעברי האף והעיניים'". תיאור זה תואם לסינוסיטיס אספרגילוס.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

זו לא הפעם הראשונה שפטריות נקשרות למותם של אנשים באתרי קבורה מלכותיים. מאמר משנת 2015 עסק בפתיחת קברו של קז'ימייז' הרביעי היגלוני, מלך פולין שנפתח ב-1973. חוקרים רבים שפתחו את קריפטת הקבורה וואוול, בה נקבר המלך בשנת 1492, פיתחו בעיות בריאותיות וכמה מהם מתו מאוחר יותר. חוקרים שבדקו את הנושא הגיעו למסקנה שמדובר בפטריות שהובילו למותם.

כדי לחקור את עולם המערכות האקולוגיות של פטריות קריפטה, המחברים בדקו דוגמאות מבית קברות ומקפלת הקבורה של משפחת בוכהולץ בסופראסל, פולין. הם מצאו רמות גבוהות במיוחד של עובש באוויר, שהיוו את הטמפרטורה והלחות הנכונים לצמיחת פטריות. "הערכה של פטריות בדגימות האוויר ובמשטחים שונים של הקריפטה גילתה רמות גבוהות מאוד של עובש בדגימות האוויר שעלולות להיות מסוכנות לבריאות עובדי הקברים". במאמר שפורסם בעיתונות באותה תקופה העלה הסופר סר ארתור קונן דויל את ההשערה שפטריית עובש הונחה בכוונת מכוון כדי להעניש את שודדי הקברים.

אז מה לגבי מקרי המוות האחרים בעקבות פתיחת קברו של תות ענח אמון? ובכן, גם איש הכספים האמריקאי ג'ורג' ג'יי גולד מת מדלקת ריאות ב-1923 לאחר ביקור בקבר, וסר ארצ'יבלד דאגלס-ריד, הרדיולוג שצילם את הילד המלך לפני שמת ב-1924 מת ממחלה לא ידועה. חבר נוסף במשלחת מת כתוצאה מהרעלת ארסן. יתכן שמקרי המוות הללו יכלו להיות קשורים לפתוגן ששהה בקברו של תות, אבל גם עכשיו אין ראיות מוצקות להוכיח זאת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully