הבעיה הבריאותית של מתי כספי שגורמת לו לא לצאת מהבית

השבוע פורסם כי מתי כספי, מגדולי המוזיקאים בישראל, סובל מפגיעת שמיעה ומטינטון עד כדי נכות, עקב חשיפה למוזיקה בעוצמה גבוהה.

כספי הוא לא המוזיקאי היחיד ששמיעתו נפגעה באופן ישיר (או כתרומה לפגיעה קיימת) מבין גדולי המוזיקאים בארץ ובעולם, ובהם דני ליטני, בוב דילן, אריק קלפטון, סטינג, פיל קולינס, בונו ועוד, וכנראה רבים אחרים שנפגעו במידה פחות חמורה, או שלא שיתפו לציבור על מצבם.

מוזיקאים ואחרים במגזר הבידור - זמרים, נגנים, שחקנים, סטנדאפיסטים, תקליטנים, אנשי סאונד ועובדים אחרים, עלולים להיות חשופים למוזיקה ולשמע (סאונד) בעוצמה גבוהה, הפוגעים בשמיעתם. רבים מהם אינם מודעים לכך, או מגלים את הפגיעות בשמיעה מאוחר מדי. פגיעות חמורות עלולות להתבטא בסבל, בבידוד חברתי ואף בנכות ממשית ובפגיעה ביכולת העבודה.

ד"ר אמנון דבדבני, מהמוסד לבטיחות וגהות (מוס"ל), שמתמחה בסיכוני רעש וקרינה בלתי מייננת לאדם ועוסק בכך מעל ל-30 שנה, מסביר:

• שמיעת מוזיקה בעוצמות גבוהות, ובעיקר המוגברת אלקטרונית - על-ידי מגברים או אוזניות, עלולה לחשוף את האדם למפלסים גבוהים ומזיקים. אנו עדים לחשיפות אלו כבר בקרב ילדים ובני נוער, במערכות מוזיקה ביתיות, מטלפונים סלולריים, בהופעות ועוד.

• במגזר הבידור, והמוזיקה בפרט, קיימת חשיפה למוזיקה ולשמע (סאונד) בעוצמה גבוהה, בעיקר ממערכות הגברה אלקטרוניות, או בשמיעה באוזניות, אך גם בקרבת כלים מוזיקליים שונים. זאת בעת יצירת המוזיקה והתכנים, בחזרות ובהופעות מול קהל. המפלסים עשויים להיות מעל 90 דציבל A בקרבת כלים מוזיקליים שונים ועל הבמה, ואף להגיע על הבמה ל-100-110 דציבל A במופעי רוק.

• מוזיקה ושמע (סאונד) בעוצמה גבוהה, פוגעים בשמיעה בדומה לחשיפה לרעש מזיק במפעלים, בתעשייה ועוד. העובדים במגזר הבידור - זמרים, נגנים, שחקנים, סטנדאפיסטים, תקליטנים, אנשי סאונד ועובדים אחרים, הם במקרים רבים "עובדים ברעש מזיק", לפי תקנות המדינה.

• הפגיעה בשמיעה מתרחשת באיטיות ונצברת במהלך השנים, ומובחנת כשכבר מאוחר מדי. הפגיעה היא במבנים פנימיים באוזן (השבלול, הקוכליאה), והיא בלתי הפיכה אינה ניתנת לריפוי.

• הפגיעה מתבטאת בשמיעה מופחתת ועמומה של קולות, באי הבנת הדיבור ובפגיעה בתקשורת הבין-אישית, באי שמיעה של קולות אזהרה וסכנה ועוד, וכן ביצירה של טנטון - צלילים מטרידים שיכולים ללוות את האדם לאורך שנים. עוד עלולות להתפתח רגישות למוזיקה בעוצמה גבוהה (היפראקוזיס) ושמיעה מעוותת של קולות וצלילים. הפגיעה קשה בפרט באומנים, שחוש השמיעה חשוב ליצירתם וליכולתם להופיע. פגיעה קשה עלולה להתבטא בסבל, בבידוד חברתי ואף בנכות ממשית ובפגיעה ביכולת העבודה.

לסיכום - מוזיקה ושמע (סאונד) בעוצמה גבוהה עלולים לפגוע באוזן בדומה לרעש מזיק, באופן בלתי הפיך ועד כדי נכות וסבל, ופוגעים גם בתפקודם של אמנים שחוש השמיעה חשוב עבורם. לא מתרגלים לרעש ולמוזיקה בעוצמה גבוהה ולא מתחסנים מפניהם, ומגלים את הפגיעות כאשר מאוחר מידי.

ניתן בהחלט לצמצם את הפגיעות, במידה רבה, באמצעות מודעות אישית ונקיטת מספר אמצעים, חלקם פשוטים, בעיקר להפחתת החשיפה לשמע בעוצמה גבוהה.

• כללים בסיסיים להפחתת החשיפה לרעש: הקטנת העוצמה, הגדלת המרחק, הקטנת הזמן ושימוש במיגון אישי (כגון אטמים). כל זאת כדי להגיע מתחת לסף הרעש המזיק - 85 דציבל A למשך 8 שעות ביממה.

• התנהגות בחזרות: במהלך החזרות, ניתן להקטין את עוצמת השמע למינימום ההכרחי (ופחות מאשר במהלך ההופעה), לא להימצא בקרבה לרמקולים (וישירות מולם), להגביל את משך החשיפות במהלך היממה והשבוע, ועוד.

• תכנון נכון: רצוי לתכנן נכון אולפני מוזיקה, גם ביתיים (מיקום וכיוון של רמקולים וכלים רועשים יותר, שימוש בחומרים בולעים ועוד).

• אוזניות: בשימוש באוזניות שמע, להפחית את העוצמה למינימום ההכרחי (ישנן אוזניות המגבילות את העוצמה מתחת לסף המזיק).

• שימוש באטמים: יכול להפחית את החשיפה במידה רבה, והוא מומלץ במיוחד בנגינה בכלים רועשים (כגון תופים) וגם באופן כללי. קיימים אטמים מיוחדים שאינם מעוותים את שמיעת המוזיקה, וגם אטמים אלקטרוניים חדשניים שיכולים להעביר צלילים בצורה בררנית. חשוב להשתמש באמצעים תקניים ולהתקין אותם באופן נכון.

• במהלך ההופעות: תכנון נכון של השמע (מיקום הרמקולים וכיוונם) להפחתת החשיפה של האומנים, הגבלה של עוצמת השמע במוניטורים, מיקום הכלים, שימוש באטמים ועוד.

• מודעות: הגדלת המודעות של האומנים והעוסקים בתחום, הדרכה והסברה, קיום תכנית שימור השמע, מדידת מפלסי רעש ועריכת בדיקות שמיעה תקופתיות במידת הצורך (ניתן להיעזר במוסד לביטוח לאומי לכלל הפעילויות).

• ונסיים בקהל: כן, גם הקהל חשוף לסיכון לפגיעה בשמיעה בחשיפה למוזיקה בעוצמה גבוהה, במופעים, במועדונים, באולמות, באירועי שמחות ועוד. מומלצים עבורו שימוש במיגון אוזניים, התרחקות מרמקולים והקטנת משך החשיפה. תחילה, מומלץ יישום צעדים על-ידי הבעלים והמפעילים - הגבלת המפלסים, תכנון אקוסטי נכון וקיום צעדים מנהליים להפחתת החשיפות כמו הגבלת שהייה באזורים מסוימים, פרסום המפלסים ועוד.