קרה לכם פעם שרק אתם שמעתם רעש או צפצוף טורדני ולא מוסבר? תופעה זו נקראת טינטון והיא גורמת לאדם לשמוע צלילים מסוימים ללא גירוי חיצוני. הטינטון עשוי להופיע בצורות שונות אצל שנים שונים וברוב המקרים הוא יישמע כמו ציוץ של ציפור או רעש של קונכייה. בדרך כלל אין סיבה להיבהל כששומעים את הצפצוף, אך אם הטינטון ממושך ותכוף, כלומר יותר מ-5 דקות ולפחות פעם בשבוע, חשוב להיוועץ עם גורם מוסמך.
עוד בנושא:
תשמעו קטע: מבחן השמיעה שינחש את הגיל שלכם
לא שומעים כמו פעם? אתם בסיכון לדיכאון
כך תזהו בעיות שמיעה אצל הילד שלכם
טינטון הוא תופעה שכיחה ביותר שנגרמת בעקבות פגיעה במערכת השמיעה. הפגיעה יכולה להיות בעקבות עלייה בגיל, חשיפה לרעש, דלקות אוזניים או מחלות שונות. לעיתים, הביטוי היחיד של הפגיעה במערכת השמיעה הוא הטינטון עצמו, בעוד השמיעה אינה נפגעת. הופעה פתאומית של טינטון ממושך שאינו פוסק בהחלט מצדיקה פנייה לרופא אף, אוזן גרון ובדיקת שמיעה.
כמה נפוץ הטינטון? לפי מחקרים שונים, 10-30 אחוזים מהמבוגרים חווים אותו בתדירות מסוימת. למרות שהוא נחקר כבר קרוב למאה שנה, עדיין לא ברור לגמרי מהו המנגנון הפיזיולוגי שאחראי לקיומו. אחד הגורמים הנפוצים לטינטון הינו נזק למערכת השמיעה, הנגרם בעקבות חשיפה לרעש חזק בעבודות מסוימות, או לרעש פתאומי ועוצמתי כמו פיצוץ.
גם הרעש שאנחנו נחשפים אליו מרצון יכול לפגוע מאוד בשמיעה והוא נקרא "רעש פנאי". אם לפני מספר שנים עיקר החשיפה אליו היה בשל שהות בדיסקוטקים או באולמות שמחה, שהייתה יחסית בתדירות נמוכה, הרי שבשנים האחרונות האזנה למוזיקה בנגנים אישיים נהייתה נפוצה יותר והיא תורמת לעלייה במספר הפגיעות.
על פי דיווחים ממדינות שונות, השימוש בנגני מוסיקה על ידי נוער על בסיס יומיומי נע בין 50 ל-70 אחוזים. שימוש בעוצמה חזקה ולאורך זמן יכול לגרום לירידה בשמיעה ולהופעת טינטון, לעיתים גם ללא שינויים בשמיעה. על מנת לשמור על האוזניים, יש לנסות לצמצם ככל הניתן את הפגיעה. אם משתמשים בנגנים לדוגמה, ניתן בהחלט להפחית את עוצמת הניגון ואת משך ההאזנה. אם אתם חשופים לרעש בעבודה, חשוב להשתמש באמצעי הגנה כמו אטמים או אוזניות, ובכל מקרה יש לבצע הפסקות בחשיפה לרעש כדי ל"אוורר" את האוזן. ישנן תכניות חינוכיות ברחבי העולם המנסות להגביר את המודעות לחשיפה לרעש פנאי ולמנוע לקויות שמיעה וטינטון בעקבותיה.
איך תשקיטו את הצפצופים?
הטינטון יכול להוות מטרד ולפגוע באיכות החיים. הוא יכול להפריע לריכוז, לשינה ולתפקוד היומיומי. עדיין לא נמצא הטיפול שיעלים אותו לגמרי, אך ישנם טיפולים שמטרתם להקל ולהפחית את המטרד שהוא גורם. רוב הסובלים מטינטון מדווחים כי הרעשים גוברים בתנאי שקט. לכן, אם גם אתם סובלים ממנו, חשוב להימנע ממצבים של שקט מוחלט. כאמצעי ראשוני ניתן לפתוח רדיו בעוצמה חלשה, על דיבור, מוזיקה או אפילו על הרעש בין התחנות, ולראות אם זה גורם להקלה.
מתקשים להירדם בעקבות הרעש באוזן? במקרה כזה מומלץ לישון עם רעש רקע חלש. אם אתם סובלים מלקות שמיעה וקיבלתם המלצה למכשיר שמיעה, חשוב שתדעו שהמכשיר עצמו יכול לעיתים לסייע בהפחתת הטינטון. חלק גדול מהסובלים מטינטון לומדים להתמודד איתו בחיי היומיום גם ללא טיפול מיוחד. מי שסובל מהרעשים ברמה שפוגעת בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, יכול וצריך להיעזר בגורם מקצועי. מומלץ להיוועץ ברופא אף-אוזן-גרון ובקלינאי תקשורת על הטיפול האפשרי.
הכותבות הן קלינאיות תקשורת, מרצות בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים.
לרגל יום השמיעה הבינלאומי שיתקיים ב-3 במרס, יקיים החוג להפרעות תקשורת במכללה בדיקות סינוני שמיעה לקהל הרחב. הבדיקות יתקיימו ביום ב', 6 במרס.