הנהלת המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה הורתה על נקיטת צעדים דחופים להשתלטות על התפרצות זיהומים שהתגלו בשלוש מחלקות בבית החולים וגרמו להדבקתם של כ-50 מאושפזים. מדובר בחיידקים עמידים מסוג אציטונובקטר וקלבסיאלה, ופטריה מסוג קנדידה אאוריס, הקרויים "חיידקי על".
זיהומים אלה אינם מסכנים אנשים בריאים, אך לחולים עם מערכת חיסון מוחלשת הם עלולים לגרום לסיבוכים קשים ומוות. ההתמודדות עם זיהומים מסוג זה מהווה אתגר מיוחד בבתי חולים שבהם יש תפוסה גבוהה במיון ובמחלקות הפנימיות בכל העולם בשנים האחרונות.
אז מהם אותם הזיהומים ועד כמה הם מסוכנים?
חיידקים עמידים היא אחת הבעיות המורכבות איתה מתמודדת מערכת הבריאות ובכל שנה מתים אלפי חולים בבתי חולים כתוצאה מזיהומים, בהם גם אנשים בריאים שנכנסו לניתוח או טיפול פשוט בבית חולים, נדבקו בחיידק ומתו מזיהום.
לפני שנה, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, פרסם ממצאי נתוני מחקר שהראו כי בשנים 2018 ו-2019 מתו כ-7,600 בני אדם כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים. רבע מהם בתוך 30 יום מרגע החשיפה והאחרים בתוך שנה.
כבר בשנת 2016, יצא דו"ח עולמי שאמר כי עד 2050, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה צפויים להרוג יותר בני אדם ברחבי העולם מאשר סרטן.
מה גורם להתפרצת?
ארגון הבריאות העולמי מצביע על מספר גורמים התורמים להיווצרות עמידות והפצה של חיידקים באופן מהיר, ובהם שימוש בלתי מושכל באנטיביוטיקה, נטילת טיפול בתת-מינון, הפסקת האנטיביוטיקה באמצע הטיפול, שימוש בטיפול אנטיביוטי לטיפול במחלה ויראלית (כגון שפעת), שהות ממושכת בבתי חולי, צפיפות במוסדות אישפוז, מחסור בכח אדם ועוד.
בבתי חולים דרכי ההעברה העיקריים הם באמצאות הסביבה, על ידי הצוות הרפואי או מכשור מזוהם. השילוב בין סביבה מזוהמת לבין פעולות פולשניות יוצר אינטראקציה שמעודדת רכישה של זיהומים בעיקר בבתי חולים.
הזיהומים שנמצאו ברמב"ם
פטריה מסוג קנדידה אאוריס
הפטריה הזו תוארה ב-2021 על ידי המרכזים לבקרת מחלות והגנתן (CDC) כ"איום בריאותי עולמי חמור", ומאז היא מצליחה להדאיג מומחי בריאות ברחבי העולם. היא נתגלתה לראשונה ב-2009 באוזן של אישה שאושפזה ביפן.
קנדידה אוריס (Candida auris) הפכה לאיום בריאות עולמי רציני מאז זוהתה לפני עשור, במיוחד עבור חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. הימצאותה דווחה ביותר מ-30 מדינות וכנראה שהיא נפוצה יותר מכיוון שקשה לזהות ולבדל אותה מפטריות אחרות. היא עמידה בפני תרופות רבות נוגדות פטריות, ויכולה להתפשט בין חולים בבתי חולים ובמתקני בריאות אחרים ולגרום להתפרצויות וזיהומים בזרם הדם, הלב או המוח.
על פי נתונים עדכניים 50% מהחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת שנדבקו בפטריה מתים בתוך 90 יום, והיא מסכנת בין היתר מעשנים כבדים, חולי סוכרת וחולים במחלות אוטואימוניות המטופלים בסטרואידים.
אצינטובקטר
מדובר באחד החיידקים השכיחים והקטלניים שמגיעים אל בית החולים. וגם אחד מהעקשנים - שכן הוא בעל כושר הישרדות גבוה ויכולת הישרדות בסביבה שיכול לשרוד בתנאים רטובים ויבשים כאחד.
קיימים למעלה מ- 20 זנים שונים של אצינטובקטר (Acinetobacter), אך מרביתם אינם גורמים למחלה באדם. מספר זנים קטן עלול לגרום לזיהומים בעור או בפצעי ניתוח של מאותגרי חיסון ואנשים הנוטלים אנטיביוטיקה. בשנים האחרונות, עם העליה בשימוש באנטיביוטיקות רחבות טווח, עלתה שכיחותו ועמידותו של החיידק ברחבי בתי חולים בכל העולם.
קלבסיאלה
קלבסיאלה הוא חיידק שחי במעי אצל כל אדם בריא, ומתפרץ לעיתים רחוקות אצל מי שנמצא במצב מוחלש. ככלל, החיידק אינו פוגע באנשים בריאים, אך מהווה סיבה נפוצה לזיהומים קטלניים בבת החולים.
החיידק מצליח להדביק בעיקר את מערכת השתן, דרכי הנשימה ופצעי ניתוחים והוא עלול לגרום לדלקות כיס מרה, דלקת קרום המוח, זיהום דם ועוד. חדירת החיידק לדם והתרבותו עלולה להוביל לאלח דם (ספסיס) שבתורו עלול לגרום למוות של המטופל.
כמו שאר החיידקים, גם הקלבסיאלה מגלה עמידות רבה למרבית סוגי האנטיביוטיקה. שיעור התמותה עלול להגיע עד ל-50%, גם תחת טיפול אנטיביוטי. במקרים של זיהומי דם, שיעור התמותה גבוה עוד יותר. אבחון מוקדם והתחלה מהירה של טיפול עשויים לשפר את סיכוי החולה לשרוד.
איך מטפלים בהתפשטות חיידקים עמידים?
ד"ר הילה וידל, מנהלת איכות ומניעת זיהומים, הרצליה מדיקל סנטר, סגל בכיר, מרכז אקדמי לב מונה 4 דרכים:
1. היגיינה, היגיינה, היגיינה. באמצעות התערבויות פשוטות, כגון שמירה על היגיינה נאותה, חיסונים שגרתיים ושמירה קפדנית על כללי סניטציה. לנוכח הקשר שנמצא במחקרים רבים בין אשפוז בבית חולים לסיכון לנשאות של חיידקים, מלמד כי ניתן למנוע את התפשטותם המהירה על ידי חיטוי ידיים באלכוהול וכן ערנות של המטופלים ביחס להיגיינת ידיים של הצוותים המטפלים טרם מגע או טיפול. ערנות זו מצד המטופל הינה בעלת חשיבות כה רבה, עד כי בחלק מבתי החולים הפכו את אקט זה לסלוגן מקובל המבקש מהמטופלים לשאול את אנשי הצוות המטפל האם רחצו ידיים.
2. לצמצם ביקורים בבית חולים. נכון שנחמד כשבני משפחה וחברים מגיעים לבקר באשפוז, אך הגעתם מביאה ללא מעט סכנות. מטופלים מאושפזים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק במחלות מכל מיני סיבות כגון: גיל מבוגר, דיכוי חיסוני, מחלות רקע, טיפולים תרופתיים ועוד. ביקורי חוץ לא מועילים ואף מזיקים להחלמה.
3. העדיפו שחרור הביתה כמה שיותר מהר. אין כמו בבית וזו לא קלישאה. ישנם לא מעט חיידקים שניתן להיחשף אליהם ועל כן אם אתם לא צריכים להיות באשפוז, העדיפו להשתחרר הביתה.
4. שימוש בעזרים סניטריים. נכון שרק בתקופת הקורונה נחשפנו למסכות וכפפות, אך במקומות כגון בתי חולים, מרפאות או בכלל מקומות עמוסים, הרשו לעצמכם לעטות מסיכה וכפפות. זה כבר מקובל בחברה ואם זה מצמצם חשיפה לחיידקים ווירוסים הרי זה משובח.