אחת הבעיות המורכבות איתה מתמודדת מערכת הבריאות, היא העובדה כי בכל שנה מתים אלפי חולים בבתי חולים כתוצאה מזיהומים, בהם גם אנשים בריאים שנכנסו לניתוח או טיפול פשוט בבית חולים, נדבקו בחיידק ומתו מזיהום. רק השבוע משרד הבריאות הפיץ אזהרה למנהלי בתי החולים על שכיחות גבוהה של בקטרמיה, הנגרמת מזיהום חיידקי בדם, בעיקר במחלקות פנימיות וטיפול נמרץ.
מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, התבסס על ממצאי נתוני מחקר שמצא כי בשנים 2018 ו-2019 מתו כ-7,600 בני אדם כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים. רבע מהם בתוך 30 יום מרגע החשיפה והאחרים בתוך שנה.
כבר בשנת 2016, יצא דו"ח עולמי שאמר כי עד 2050, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה צפויים להרוג יותר בני אדם ברחבי העולם מאשר סרטן. ובכן, היום הזה הגיע מוקדם יותר, זה קורה כבר עכשיו.
אבסורד: הצוות הרפואי והמכשור - הם הגורמים העיקריים להדבקות
זיהומים נרכשים בבתי חולים (Hospital Acquired Infection - HAI) הם זיהומים בהם נדבקים מטופלים במהלך שהותם בבית החולים. זיהומים אלה לא היו פעילים, או לא מצויים בגוף, טרם הגעת המטופל למוסד הרפואי. הליכים רפואיים או שימוש במכשירים רפואיים פולשניים (כמו מכונות הנשמה או צנתר שתן), פגיעה במערכות החיסון ומצבים בסיסיים בריאותיים מסוימים (כגון סוכרת או מחלת ריאות כרונית), תורמים לחדירה פשוטה ומהירה יותר של חיידקים לגוף האדם.
ככלל, תופעת הזיהומים הולכת וגדלה משנה לשנה. חמור מכך, בעשור האחרון החיידקים במגמה מתמדת של פיתוח יכולות עמידות לטיפול. ארגון הבריאות העולמי מצביע על מספר גורמים התורמים להיווצרות עמידות והפצה של חיידקים באופן מהיר, ובהם שימוש בלתי מושכל באנטיביוטיקה, נטילת טיפול בתת-מינון, הפסקת האנטיביוטיקה באמצע הטיפול, שימוש בטיפול אנטיביוטי לטיפול במחלה ויראלית (כגון שפעת), שהות ממושכת בבתי חולי, צפיפות במוסדות אישפוז, מחסור בכח אדם ועוד.
בבתי חולים דרכי ההעברה העיקריים הם באמצאות הסביבה, על ידי הצוות הרפואי או מכשור מזוהם. השילוב בין סביבה מזוהמת לבין פעולות פולשניות יוצר אינטראקציה אשר מעודדת רכישה של זיהומים בעיקר בבתי חולים.
בעבר חיידקים עמידים נקראו "חיידקי בית חולים". אך כיום נראה כי נשאות וזיהומים כתוצאה מחיידקים רב-עמידים הפכו להיות נפוצים גם בקהילה. צורות חדשות של עמידות מופיעות ויכולות להתפשט במהירות. סיבה נוספת לעלייה בעמידות, היא היותו של העולם כפר גלובלי נגיש ומוביליות טראנס-אטלנטית המייצרים תנאים טובים למעבר של חיידקים עמידים מיבשת ליבשת, כדוגמת התפשטותן של מחלות, וכך החיידקים העמידים מתפשטים במהירות ברחבי העולם. עם זאת, המקור העיקרי עדיין נותר בית החולים, ומיקוד המאמצים בארץ ובעולם למניעת התפשטותם מתרכז שם.
בתי החולים נוקטים באסטרטגיות שונות כדי למנוע ולבקר התפשטות זיהומים עמידים. אלה כוללים הקפדה על נוהלי היגיינת ידיים, ניקוי וחיטוי נאותים של הסביבה, שימוש מתאים באנטיביוטיקה, יישום פרוטוקולים לבקרת זיהומים ומעקב אחר חיידקים עמידים. מנגד, ישנם גורמים אחרים שאינם קשורים באופן ישיר למטופל ולא פעם הם בני מניעה. הצעד הראשון למניעה מתחיל באנשי הצוות, במטופל עצמו, בבני המשפחה ובמבקרים. מדובר בהליך פשוט של רחצת ידיים בסבון בכל יציאה משירותים והקפדה על היגיינת ידיים בכל מגע בסביבת המטופל.
אלו החיידקים העמידים
ישנם חיידקים רבים הגורמים לזיהומים, אולם כאשר החיידק אינו עמיד לטיפול אנטיביוטי ניתן לטפל באופן מייטבי. קיימים מספר חיידקים או משפחות חיידקים בעלי פוטנציאל עמידות אשר הדבקה בהם מצמצמת את אפרויות הטיפול מאוד, ובהם:
Carbapenemase-producing enterobacteriaceae CRE\CPE - חיידק הנמצא במעי. חיידקי ה-CRE הם משפחת חיידקי מעיים אשר פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה מסוג Carbapenem , מינים שונים שלו עשויים במקרים מסוימים, לגרום לזיהומים והתפרצויות קשות של הדבקה בבתי החולים ובמוסדות אשפוזיים נוספים.
VRE - Vancomycin Resistant Enterococci - חיידק ממשפחת ה- Enterococc- i השוכן דרך קבע במערכת העיכול. במידה והחיידק עובר לחלקים אחרים בגוף הוא עלול לגרום לזיהומים. , במטופלים מאושפזים שהם נשאי VRE החיידק עלול להתיישב על העור ולזהם את החתך הניתוחי, לגרום לזיהום בדרכי השתן, במערכת הדם או באיברי הבטן הפנימים.
MRSA - Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus ה-Staphylococcus aureus הינו חיידק שכיח, המצוי על עור הגוף וברקמות האף בקרב שליש מהאוכלוסייה. מרבית הזנים של החיידק רגישים לאנטיביוטיקה וניתנים לטיפול ביעילות. ברבות השנים, התפתחו מספר זנים של החיידק, בעלי עמידות גבוהה לסוגים שונים של אנטיביוטיקה, Methicillin , זנים אלה עלולים לגרום לזיהומים בעור או בפצעי ניתוח; לדלקת ריאות; לזיהומים במערכת הדם ולזיהומים.
Acinetobacter - Multidrug Resistant Acinetobacter הוא חיידק בעל כושר עמידות גבוהה ויכולת הישרדות סביבתית. הוא יכול לשרוד בתנאים רטובים ויבשים כאחד. בשנים האחרונות, עם העלייה בשימוש באנטיביוטיקות רחבות טווח, עלתה שכיחותו ועמידותו של החיידק. הוא מצוי בעיקר בחולים מונשמים המאושפזים זמן ממושך.
Clostridium Difficile - חיידק נוסף הנמצא במעיים, בקרב כ-3% מהאוכלוסייה הבריאה. ישנם מספר זנים של החיידק - חלקם אינם עוינים וחיים בידידותיות במערכת המעי שלנו, ואילו אחרים גורמים לשלשול ולפגיעה בתאי המעיים, בעיקר לאחר טיפול אנטיביוטי, עקב ייצור של רעלנים".
לאור ההתפשטות המהירה של החיידקים העמידים, ארגון הבריאות העולמי הכריז כי המגיפה הבאה כאן והגדיר אותה כעמידות החיידקים לטיפול אנטיביוטי. בכדי להאט את התפשטות החיידקים העמידים לקהילה, בתי חולים בארץ ובעולם נוקטים בפעולות רבות בין היתר, עורכים סיקורים מוקדמים למטופלים לפני כניסה לאשפוז או ניתוח בהתאם לקריטריונים נדרשים. דוגמא לקריטריון כזה הוא אשפוז לאחרונה שהתבצע בבית חולים אחר. חשוב להבחין כי קיים מצב נשאות של חיידק עמיד אשר אינה גורמת להופעת תסמינים קליניים, אולם היא עלולה לפגוע באוכלוסיות מוחלשות-חיסון, ולכן מטופלים אלו אף נדרשים לבידוד בהגיעם לבית חולים. ישראל היא מבין המדינות אשר מנטרות את התפשטות החיידקים בבתי החולים, וחלה עליהם חובת דיווח למשרד הבריאות על רכישות חיידקים והימצאות של חיידקים עמידים.
איך ניתן להאט התפשטות חיידקים עמידים?
1. היגיינה, היגיינה, היגיינה. באמצעות התערבויות פשוטות, כגון שמירה על היגיינה נאותה, חיסונים שגרתיים ושמירה קפדנית על כללי סניטציה. לנוכח הקשר שנמצא במחקרים רבים בין אשפוז בבית חולים לסיכון לנשאות של חיידקים, מלמד כי ניתן למנוע את התפשטותם המהירה על ידי חיטוי ידיים באלכוהול וכן ערנות של המטופלים ביחס להיגיינת ידיים של הצוותים המטפלים טרם מגע או טיפול. ערנות זו מצד המטופל הינה בעלת חשיבות כה רבה, עד כי בחלק מבתי החולים הפכו את אקט זה לסלוגן מקובל המבקש מהמטופלים לשאול את אנשי הצוות המטפל האם רחצו ידיים.
2. לצמצם ביקורים בבית חולים. נכון שנחמד כשבני משפחה וחברים מגיעים לבקר באשפוז, אך הגעתם מביאה ללא מעט סכנות. מטופלים מאושפזים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק במחלות מכל מיני סיבות כגון: גיל מבוגר, דיכוי חיסוני, מחלות רקע, טיפולים תרופתיים ועוד. ביקורי חוץ לא מועילים ואף מזיקים להחלמה.
3. העדיפו שחרור הביתה כמה שיותר מהר. אין כמו בבית וזו לא קלישאה. ישנם לא מעט חיידקים שניתן להיחשף אליהם ועל כן אם אתם לא צריכים להיות באשפוז, העדיפו להשתחרר הביתה.
4. שימוש בעזרים סניטריים. נכון שרק בתקופת הקורונה נחשפנו למסכות וכפפות, אך במקומות כגון בתי חולים, מרפאות או בכלל מקומות עמוסים, הרשו לעצמכם לעטות מסיכה וכפפות. זה כבר מקובל בחברה ואם זה מצמצם חשיפה לחיידקים ווירוסים הרי זה משובח.
ד"ר הילה וידל היא מנהלת איכות ומניעת זיהומים, הרצליה מדיקל סנטר, סגל בכיר, מרכז אקדמי לב