וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

1 מכל 3 נשים: כל מה שצריך לדעת על מחלת העצם השכיחה בעולם

בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל

עודכן לאחרונה: 24.1.2024 / 10:41

ד"ר מרב פרנקל, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה בבי"ח סורוקה, על בריחת סידן שגורמת לריבוי שברים בקרב נשים וגברים והרצף הטיפולי הקריטי למניעת שברים

איש מבוגר מחזיק את הרגל. ShutterStock
"יש מוּדעות מצד אחד, מאחר שמדובר במחלה שכיחה, אולם למשל בקרב גברים, היא אינה מאובחנת מספיק"/ShutterStock

מחלת העצם השכיחה ביותר בעולם היא אוסטאופורוזיס (המכונה בלשון העם בריחת סידן או דלדול עצם), שפוגעת ב-1 מתוך 3 נשים ובניגוד למה שנהוג היה לחשוב, נפוצה גם בקרב גברים (1 מכל 5). מדובר במחלה כרונית "שקטה", שמתאפיינת בירידה במסת העצם ובאיכותה. "בעקבות הירידה בתכולת הסידן בעצם, היא הופכת למחוררת והסכנה היא שבנפילה שגרתית, יחסית, העצמות הפריכות יישברו בקלות", אומרת ד"ר מרב פרנקל, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" בבאר שבע.

עד כמה גבוהה המוּדעות בציבור לנושא דלדול העצם?

"יש מוּדעות מצד אחד, מאחר שמדובר במחלה שכיחה, אולם למשל בקרב גברים, היא אינה מאובחנת מספיק. להבדיל מנשים, שבגיל 50, עם המעבר למנופאוזה וירידה ברמות האסטרוגן מתחילות גם לאבד מסת עצם, , אצל גברים התהליך מתחיל יותר מאוחר בדרך כלל . גם אצל חלק מהגברים תתכן תרומה של ירידה בהורמון המין הגברי, טסטוסטרון, שגורמת להאצת התהליך של איבוד העצם. בעבר, היחס שדובר עליו בין גברים לנשים בכל הנוגע לאוסטאופורוזיס היה 9:1. כיום ידוע שהפער הצטמצם משמעותית וליתר דיוק, זה לא שהשכיחות עלתה כמו שהמוּדעות למחלה, גברה בשנים האחרונות".

האם יש סימנים מקדימים לדלדול העצם?

"אוסטואופורוזיס כשלעצמה היא לא מחלה כואבת. אובדן גובה, של כ 4 ס"מ , צריך לעורר חשד לשבר דחיסה בחוליה שיכול להוביל לירידה בגובה . אישה בגיל ממוצע של 50 או אישה שיש לה מנופאוזה (גיל המעבר) מוקדמת בגיל 40, נמצאת בסיכון מסוים, כמו גם נשים שחלו בסרטן שד המקבלות טיפול "הורמונאלי". אצל גברים גורמי הסיכון כוללים סרטן הערמונית המטופל בטיפול הורמונאלי, וכן ירידה בהורמוני המין. בנשים וגברים או רקע משפחתי של שברים, מחלות שגורמות לתת-ספיגה של ויטמינים ומסת גוף מאוד רזה מהווים גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס. כשהשלד לא נושא משקל, הוא מאבד מהחוזק שלו, ולכן אנשים מבוגרים שיושבים או שוכבים כל היום נמצאים בסיכון למסת עצם נמוכה. מרגע שנעשתה אבחנה של אוסטאופורוזיס היא מלווה את המטופלים עד סוף ימיהם . מצד שני, גם כשמישהו מאובחן כבעל סיכון מוגבר לשבר, זה לא אומר שהוא יהיה מטופל כל חייו. לעתים, אפקט התרופות נמשך גם לאחר הפסקת לקיחתן. זה לא 'שגר ושכח'".

אישה מבוגרת סובלת מכאבים ביד. ShutterStock
״הדבר הכי חשוב הוא למנוע נפילות ולשמור על מסת שריר טובה״/ShutterStock

כיצד מתבצע תהליך האבחון?

"לעיתים האבחנה של המחלה נעשית עם הופעת השבר הראשון, מאחר שאין תסמינים מקדימים. זו מחלה שמתפתחת לאורך שנים שבהם היא שקטה. יש סימנים מעוררי חשד, כמו אובדן של מעל 4 ס"מ. בדיקת הסקר לאבחנה עוד לפני שמתפתח שבר היא בדיקת צפיפות עצם שנמצאת בסל הבריאות בישראל לגברים ונשים מעל גיל 60 במטרה לזהות אנשים בסיכון גבוה לשבר. בנוסף, יש קבוצות סיכון ואז יש לבצע את בדיקת הסקר של צפיפות עצם בגיל יותר צעיר למשל כשמדובר באנשים עם רקע משפחתי של אנשים ששברו חוליות או את עצם הירך, אנשים בעלי משקל גוף נמוך וגורמים נסיבתיים כמו עישון ושתיית אלכוהול. יש גם גורמי סיכון נרכשים, כמו תרופות נגד מחלת הסרטן".

מחקרים מעלים, כי אחרי השבר הראשון, הסיכון לשבר נוסף גבוה.

"אכן, לאחר שבר אוסטאופורוטי, בעיקר בצוואר הירך, הסיכוי לשבר נוסף בשנה שלאחר השבר הקודם עולה פי חמישה ולכן גם יש חשיבות לקבלת טיפול ובמקביל, להקפיד על רצף הטיפולי במטרה למנוע הידרדרות במצב ושברים נוספים. חשוב לזכור, כי במקרים של עצמות בריאות, נפילה מגובה של עמידה לא אמורה להביא לשבר בעצמות, אולם צפיפות עצם נמוכה יכולה להוביל לאירועים של שבר במפרק כף היד, בצוואר הירך או בחוליה של עמוד שדרה גם בנפילה מגובה עמידה".

מהן ההמלצות הרפואיות למניעת שברים ולהתמודדות עם דלדול העצם?

"הדבר הכי חשוב הוא למנוע נפילות ולשמור על מסת שריר טובה. המצב שונה, למשל, ממקרה של סרקופניה (דלדול שריר), שנפוץ בעיקר בקרב קשישים, גורם לחולשת שרירים והפחתה ביכולת נשיאת הגוף, ונובע בין היתר בעקבות תזונה לקויה, ירידה במשקל ובעיות נוירולוגיות. בנוגע לאוסטאופורוזיס, המוטו הוא 'אם לא נופלים, לא שוברים'. חשוב להתאים את הבית, להסיר מכשולים, לדאוג לתאורה הולמת ולא לטפס על סולמות או שרפרפים. זו מחלה של גיל מבוגר, שבו מרבית הסיכונים לנפילה לא נובעים מספורט אתגרי אלא כתוצאה מטיפוס על סולם להחליף נורה או טיול עם הכלב. חיוני גם לשמור על השלד בריא, לא לעשן ולא לשתות אלכוהול, לשמור על תזונה שכוללת מספיק חלבון וסידן, טחינה גולמית ומוצרי חלב, לקחת תוספים, לתרגל פעילות גופנית מתונה ולהקפיד על רמת ויטמין D טובה. בישראל, אנחנו נזהרים מסרטן עור ולכן משתמשים במקדמי הגנה שמונעים חשיפה לשמש, שהיא מקור מרכזי לוויטמין D".

מה בנוגע לטיפול התרופתי?

"התרופות לאוסטאופורוזיס נחלקות לשתי קבוצות: תרופות שמונעות פירוק עצם ותרופות בונות עצם. הסוג השני נועד לאנשים בסיכון גבוה או לחולים שמקבלים תרופות המכילות סטרואידים, שפוגעים מאוד בעצמות. בדור החדש של התרופות, יש תרופות שניתנות אחת לחודש ובמקרים מסוימים אחת לשנה, מה שמקל מאוד על המטופלים ועל שמירה על הרצף הטיפולי. יש גם תרופות שניתנות בהזרקה אחת לחצי שנה. חשוב מאוד לעקוב אחר התגובות לתרופה ולא לדלג על טיפול, כי ההשלכות חמורות והמטופלים יכולים לאבד מסת עצם ואז יש סכנה של שברים ספונטניים. בעולם דמיוני, אנחנו הרופאים היינו רוצים תרופה יעילה, לא יקרה וכזו שניתנת אחת לשנה. יש אמנם טיפולים נוחים של אחת לשנה, אם כי הם לא מתאימים לכולם, ובעיקר לא לבעלי תפקוד כלייתי לקוי. יש גם הגבלה על מספר הפעמים שניתן לתת תרופה בתדירות כזו. היא נוחה הרבה יותר מתרופות שנלקחות אחת לשבוע או חודש. הסוג השני של התרופות, פועלות במנגנון שבו הן בונות עצם, מיועד לאנשים בסיכון גבוה מאוד לשבר והתרופות ניתנות בהזרקה אחת לחודש למשך שנה או אחת ליום למשך שנתיים. לשמחתי, התרופות לאוסטאופורוזיס נמצאות בסל התרופות בהתוויות שונות לפי חומרת המחלה".

בריחת סידן. ShutterStock
"אוסטאופורוזיס היא מחלה ׳שקטה׳, אין לה סימפטומים ולא מרגישים אותה"/ShutterStock

עד כמה קיימת מוּדעות למחלה בקרב רופאים בקהילה?

"זו מחלה שכיחה מאוד, כאמור ורופאי המשפחה מכירים אותה היטב. הם מגיעים לכנסים שנתיים בתחום והנושא נוכח בעבודה היומיומית שלהם. אם מדובר בחולים מורכבים, שיש להם מחלות רקע, המודעות גבוהה יותר. לא מדובר בילד ששיחק בשכונה עם חברים ונפל על היד. מעבר לאי נעימות, שברים כרוכים בתחלואה רבה. למשל, כשמדובר בשבר צוואר הירך, תקופת ההחלמה והשיקום ממנו ארוכה ויש גם סכנת תמותה. שברים בחוליות מסוכנים ועלולים להביא לעקמת של הגב".

במהלך חודשי מלחמת "חרבות ברזל", הבחנת בירידה בהקפדה על הרצף הטיפולי והמעקב הרפואי?

"להבדיל מתקופת הקורונה, בה אנשים לא יצאו מהבית וזמינות הרופאים פחתה, יש אמנם צפי שחולים יפספסו גם בחודשים הללו טיפולים, אבל מערכות הבריאות מתפקדות ובנוסף, יש שירות תזכורות למטופלים ואני ממליצה עליו לכל מטופל. כשאנחנו מצויים במצב של מתח, ענייני היומיום נשכחים וחשוב שגם הרוקחים יהיו בתמונה. תדירות הטיפול היא פרמטר חשוב. אצלנו, בבית החולים "סורוקה", יש פרויקט מניעת שברים לאחר שברי צוואר ירך ואנו נעזרים גם במכשור צפיפות העצם שלנו לאבחון. ככלל, יש הקפדה על מעקב אחר המטופלים, שיקום לאחר שברים, בבית החולים או בקהילה ואנחנו משקיעים מאמצים רבים על מנת לוודא שהחולים יקבלו טפול תרופתי למחלת האוסטאופורוזיס כדי שזה יהיה השבר האחרון והיחיד".

ד"ר שני פרוינד, רוקחת קלינית מהמערך הקליני של ארגון הרוקחוּת בישראל, מוסיפה:
"אוסטאופורוזיס היא מחלה 'שקטה', אין לה סימפטומים ולא מרגישים אותה. אם לא נחפש אותה באופן יזום על ידי בדיקה שגרתית של צפיפות עצם (בגיל המתאים לפי גורמי הסיכון), נגלה אותה רק אחרי שבר, שעלול להוביל למוגבלות ולנכות קשה. למטופלים שאובחנו עם אוסטיאופורוזיס יש כיום מגוון טיפולים תרופתיים בצורות מתן שונות, שמפחיתים בצורה ניכרת את הסיכון לשבר. אפשר להתאים את התרופה לנוחותו של המטופל, וכמעט שלא נותנים היום כדורים שלוקחים פעם ביום, מדי יום. לחלק מהתרופות לאוסטאופורוזיס שנוטלים דרך הפה יש הנחיות מתן מיוחדות לספיגה מיטבית: נטילה בצום, עם כוס מים מלאה ולא משקה אחר, ויש להישאר במנח זקוף ולא לאכול או לשתות או ליטול תרופות אחרות במשך חצי שעה. לאור ההנחיות המעט מגבילות האלה ומשך הפעילות הארוך של הטיפולים, ניתן להציע לחלק מהמטופלים נטילת תרופה פעם בשבוע או פעם בחודש. אם אינכם בטוחים שהנכם נוטלים את הטיפול כפי שצריך או שקיים חשש, מומלץ להיוועץ בצוות הרוקחים/ות או בכל צוות רפואי מקצועי. כיום, קיימים גם טיפולים נוספים הניתנים בזריקות יומיות, חודשיות או חצי שנתיות ואף עירוי הניתן אחת לשנה.

מומלץ לכל מטופל לשמור על אורחות חיים שתורמות לבריאות העצם, בין היתר באמצעות הפסקת עישון, פעילות גופנית נושאת משקל, צריכה מספקת של ויטמין D וסידן והימנעות מצריכת אלכוהול מוגברת".

seperator

*בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
**המידע נכון לינואר 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
***מוגש כשירות לציבור על-ידי מדיסון פארמה וארגון הרוקחות בישראל (ללא מעורבות בתכנים).

בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל
  • עוד באותו נושא:
  • עצמות
3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully