סרטן שלפוחית השתן (Bladder Cancer) הוא הרביעי בשכיחותו בישראל בקרב הגברים והשמיני בקרב הנשים. הוא נפוץ פי שלושה יותר בגברים לעומת בנשים. מדי שנה, מאובחנים בישראל סביב 1,500 איש, מרביתם בשנות ה-60 וה-70 לחייהם והמספר נמצא בעלייה מתונה בשנים האחרונות. חשוב להדגיש, כי ללא אבחון מוקדם או בהיעדר טיפול רפואי בשלבים המוקדמים של המחלה, התהליך הסרטני בשלפוחית עלול לחדור דופן השלפוחית ולהפוך לגרורתי. "בכל מקרה של הופעת התסמינים האופיינים של סרטן שלפוחית השתן, פנייה דחופה לרופא ובירור המתאים עשוים לשפר במידה ניכרת את סיכויי ההחלמה", אומר ד"ר דוד סריד, מנהל השירות לגידולי מערכת השתן במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל אביב ויו"ר החוג הישראלי לגידולי מערכת השתן והמין. "כמו בכל מחלות הסרטן, כשמחלה מתגלה בשלב המוקדם, הסיכוי להחלמה מצויינים. מצד שני - בשלב 4 של מחלה קיימות כבר גרורות מרוחקות ובשלב זה לא ניתן לרפא את המטופל אלא לתת טיפולים מאריכים חיים בלבד. לכן, יש חשיבות רבה בגילוי מוקדם של מחלה וכל תסמין שמדליק נורה אדומה כמו דימום גלוי או סמוי מדרכי השתן לדוגמה, חייב להפנות לבירור רפואי כדי לשלול סרטן".
מה הסטטיסטיקה לגבי גילוי מוקדם של המחלה?
"בסביבות 70 אחוז ממקרי סרטן שלפוחית השתן מתגלים בשלב הכי מוקדם של המחלה, כשעדיין ניתן לרפא מטופלים לחלוטין וזה משמח, בין היתר בגלל שטיבו של הסרטן הזה לחזור שיטחית גם אחרי כריתה מוצלחת הקודמת. הסרטן מתפשט על דפנות שלפוחית השתן וההתמודדות איתו היא באמצעות כריתות חוזרות וטיפולים מניעתיים לאחר מכך. אסור לתת למחלה להתפרץ ולחדור לעומק השכבות דופן השלפוחית".
האם חודשי המלחמה ומצב אי הוודאות במדינה פגעו במספר הפונים לברר חשד לסרטן שלפוחית השתן?
"המצב הביטחוני בהחלט השפיע ובעיקר השפיע בתחילת ימי הלחימה, כשכולם היו במצב של הלם והמדינה הייתה נתונה תחת מתקפת טילים לא שגרתית. אנשים היו בתחושה של סכנת חיים ממשית ותשומת לבם לא הייתה נתונה למצבים בריאותיים, ולכן הייתה ירידה בביקורים של חולים חדשים ובביקורי חולים חוזרים. אך די מהר, המצב חזר לקדמותו, קיבלנו מטופלים לביקורות במועד ורוב החולים במעקב חזרו למרפאות".
עד כמה שיטות שאימצתם במהלך תקופת הקורונה היו בשימוש גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל"?
"בתקופה הארוכה של הקורונה, פיתחנו שיטה חכמה של טלמדיסין ויישמנו אותה בימי המלחמה, כדי להמשיך את המעקב ולשמור על רצף מעקבים וטיפולים באמצעות הכלי הזה. אנחנו, כמערך רפואי, לא צמצמנו בכלל כוח-אדם ובמקביל, תגברנו את התפקוד בתקופה הלא פשוטה הזו, מתוך הכרה בחשיבות הנושא וגם מבחינת הצפי לעתיד".
בין הגורמים לסרטן שלפוחית השתן מדורג גבוה עישון ועישון פאסיבי. להערכתך, הסטרס שאנשים נתונים בו יבוא לידי ביטוי בעלייה במספר האנשים המעשנים וכתוצאה מכך במספר החולים?
"במידה מסוימת, אולם חשוב לציין שהעלייה בעישון, לדוגמא, היא זמנית ולא משפיעה על הטווח הארוך או על שכיחות המחלה בימי מלחמה. לגבי מצבים נפשיים אחרים כדכאון וחרדה, אנחנו לא יכולים להצביע על עליהם כסיבות לעלייה בשכיחות המחלה. מה שברור זה שמצבי חרדה ודיכאון פוגעים באבחון מוקדם ומשפיעים על הרצף הטיפולי, מאחר שהמטופלים פחות נשמעים להנחיות הרופאים".
עד כמה קיימת בקרב הציבור מוּדעות למחלה?
"מוּדעות היא חלקית, לצערנו. לא כולם מבינים את המשמעות גילוי מוקדם. אנחנו מעלים מודעות בלא מעט ערוצים ופעולות יזומות".
מהם הסימפטומים העיקריים?
"דימום גלוי או סמוי בשתן, צריבה בעת מתן שתן ודחיפות ותכיפות במתן שתן. אלה תסמינים שלעתים נוצרים גם במצבים שפירים כמו זיהום בדרכי השתן, הגדלה שפירה של הערמונית או אבנים בדרכי השתן ולכן, אם מופיע אחד או יותר מהסימפטומים הללו, יש לפנות בהקדם לרופא אורולוג על מנת לעבור סדרת בדיקות ואבחון מקיף. כאמור, מומלץ לתפוס את המחלה בשלב המוקדם. ברגע שהגידול חודר לשריר, הסיכוי לרפא יורדים משמעותית ויש סיכון גדול לשובה של המחלה גם לאחר כריתת הגידול או מתן טיפול קרינתי חיצוני לרפואי. כשמדובר במחלה גרורתית, תוחלת החיים הממוצעת היא כשנה וחצי בלבד. בשלב זה של מחלה אפשר להפוך מאדם בריא לחלוטין לחולה מאוד בתוך זמן קצר".
מהם קווי הטיפול העיקריים?
"האורולוג מפנה את המטופל לבדיקות הנדרשות, ובראשן לבדיקת שתן הכללית ולתאים ממאירים, ציסטוסקופיה ובדיקת CT מיוחדת, העוזרת בגילוי מוקדי מחלה במערכת המאספת של שתן. בשלבים המוקדמים של מחלה, לאחר כריתה של הגידול נעשה הזלפה לתוך השלפוחית השתן תרופות שונות, אשר חלקם מעוררות תגובה של מערכת חיסון על מנת למנוע את חזרת הגידול בשלפוחית השתן. אם הסרטן התגלה בשלבים מתקדמים יותר או שהפך לגרורתי, אנחנו נאלצים לתת לעיתים טיפול כימותרפי או אימונותרפיה, כדי להאריך את תוחלת החיים של מטופלים. לשמחתינו, היום יש שילוב חדש ופוטנטי מאוד של תרופה אימונותרפיות ותרופה חדשנית מסוג ADC אשר הכפילה למעשה את תוחלת החיים הצפויה של המטופלים הגרורתיים שלנו, אבל שוב בחשיבות העליונה כאמור, זה אבחון מוקדם שיכול להציל חיים של מטופלים רבים".
ד"ר תמר פישמן, רוקחת קלינית וחברת מועצת ארגון הרוקחות בישראל, מוסיפה: "ממאירות שלפוחית השתן היא מבין סוגי הסרטן הנפוצים בישראל. שכיחות המחלה עולה עם הגיל ונפוצה יותר בקרב גברים. מרבית הגידולים נוצרים בתאים המצפים את השלפוחית וישנם 2 סוגים עיקריים: סרטן שלפוחית שטחי וסרטן שלפוחית חודרני (חודר מעבר לרירית אל השריר ועלול להתפשט לבלוטות לימפה או לאיברים נוספים). בחירת הטיפול תלויה בשלב המחלה ומאפייני המטופל. האפשרויות הטיפוליות הן ניתוח, קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים. אחוז גבוה ממקרי הסרטן מאובחנים בשלב התחלתי, והטיפול הוא ניתוחי להסרת הגידול. ישנה חשיבות רבה למעקב רפואי עקב אחוזי ההישנות הגבוהים. במקרים מסוימים, ובכדי להקטין את שיעור ההישנות, ניתן לעשות שטיפות מקומיות מיוחדות של השלפוחית (כימותרפיות או אימונותרפיות), שמטרתן לגרום לתגובה מקומית בשלפוחית ולסייע במניעת חזרה של הגידול. חשוב להדגיש כי גורם סיכון הניתן למניעה להתפתחות סרטן השלפוחית ומקרי ההישנות שלו הוא עישון. למעשנים סיכון גבוה פי 4 לחלות בסרטן השלפוחית. גמילה מעישון מועילה בהורדת סיכון להתפתחות המחלה".
*בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
**המידע נכון לפברואר 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
***מוגש כשירות לציבור על-ידי אסטלס פארמה אינטרנשיונל בי.וי וארגון הרוקחות בישראל (ללא מעורבות בתכנים).