לבעלי חתולים יש סיכון מוגבר יותר לפתח סכיזופרניה, כך לפחות טוען מחקר חדש (אם כי מפוקפק מעט). סכיזופרניה היא שם כולל למספר הפרעות פסיכוטיות הנובעות מפיצול, או הפרדה, בין תפקודי הרגש לתפקודי החשיבה, או ההכרה.
סקירה של מגוון מחקרים מציעה כי החזקה של חתול כחיית מחמד עשויה להכפיל את הסיכון להפרעות הקשורות לסכיזופרניה. צוות מחקר מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה סקר 17 מחקרים בנושא ומצא סבירות גבוהה פי 2.35 לסכיזופרניה אצל בעלי חתולים. עם זאת, המחקר שפורסם בכתב העת Schizophrenia Bulletin, לא לקח בחשבון גורמים תורמים פוטנציאליים אחרים.
הצוות ביצע את המחקר שלו על בסיס מחקרים אחרים שבוצעו ב-11 מדינות, כולל ארה"ב ובריטניה, שפורסמו ב-44 השנים האחרונות. "זיהינו 1,915 מחקרים, מתוכם 106 נבחרו לסקירת טקסט מלאה, והביאו בסופו של דבר להכללה של 17 מחקרים. מצאנו קשר בין בעלות על חתולים המוגדרת באופן נרחב לבין סיכויים מוגברים לפתח הפרעות הקשורות לסכיזופרניה", כתבו החוקרים.
הרעיון שבעלות על חתולים עשויה להיות קשורה לסיכון לסכיזופרניה הוצע כבר במחקר משנת 1995 שבדק את האפשרות לפתח סכיזופרניה אצל בעלי חתולים בגלל הידבקות בטפיל טוקסופלזמה גונדי (Toxoplasma gondii) הנפוץ אצל חתולים. הטפיל יכול לחדור לגופו של אדם דרך נשיכות חתולים, שריטות ומגע עם נוזלי גוף או צואה של חתולים. ההערכה היא שכ-40 מיליון אנשים בארה"ב עלולים להידבק בטפיל, כשהוא בדרך כלל ללא תסמינים. על אף שהמחקר הגיע למסקנות מעורבות, הצוות התעקש כי חתולי בית מהווים גורם סביבתי חשוב בהתפתחות סכיזופרניה.
מחקרים הראו שבבעלי חיים, זיהום שנובע מטוקסופלזמה גונדי יכול לשנות את ההתנהגות ואת תפקוד הנוירוטרנסמיטר (המוליך העצבי), בעוד שבבני אדם, זיהום חריף עלול לגרום לתסמינים כמו אשליות והזיות דומות לאלו שמציגים אנשים הסובלים מסכיזופרניה.
ברגע שהוא נכנס לגופנו, הטוקסופלזמה גונדי יכול לחדור למערכת העצבים המרכזית ולהשפיע על נוירוטרנסמיטורים. הטפיל נקשר לשינויים באישיות, להופעת תסמינים פסיכוטיים ולכמה הפרעות נוירולוגיות, כולל סכיזופרניה. עם זאת, אין הוכחה לכך שהטפיל מועבר לאדם מהחתול.
סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה המשפיעה על התנהגותו, מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו היום-יומיות של האדם. התסמינים כוללים דלוזיות, הזיות, חשיבה לא מאורגנת והתנהגות מוטורית חריגה. המטופלים עלולים לסבול גם ממגוון רגשות שליליים, חוסר קשר עין או הפגנת רגש וחוסר בהיגיינה אישית. הם עלולים גם לפתח פרנויה, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. המצב משפיע על כ-24 מיליון אנשים ברחבי העולם.
מומחים מאמינים שסכיזופרניה נגרמת משילוב של גורמים שונים, כולל גנטיקה, כימיה של המוח והסביבה. מספר מחקרים מצאו קשר לשימוש בסמים מסוימים, במיוחד בכמויות גדולות ובשלבים מוקדמים של החיים. למרות שהסיבה המדויקת אינה ידועה, החוקרים מאמינים כי היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה וסיבוכי הריון ולידה מסוימים, כגון תת תזונה או חשיפה לרעלים או וירוסים, מגבירים את הסיכון.
עוד בנושא:
ההשפעה המפתיעה שיש לכלבים על הבריאות של ילדכם
נמצא גן חדש שמגביר את הסיכון לסכיזופרניה אצל אשכנזים
@beccagtv This brings a whole new meaning to CRAZY cat lady #cats #catsoftiktok #schizophrenia #cat ♬ Holiday Bae Instrumental - SAMUEL GRACE
הביקורת על המחקר לא איחרה להגיע
המחקר שהגיע למסקנה המפוקפקת זכה לביקורת על כך שלא לקח בחשבון גורמים תורמים פוטנציאליים אחרים לסכיזופרניה, כמו רקע חברתי וכלכלי, והיסטוריה משפחתית. המחקר גם לא מספק שום הסבר לקשר האפשרי בין הדברים.
מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי הימצאות בקרבת חתולים במהלך הילדות עשויה לגרום לאדם לפתח סכיזופרניה. עם זאת, לא כל המחקרים בנושא מצאו קשר. אלו שכן מקשרים בין החשיפה לחתולים לציונים גבוהים יותר בסולם המודד תכונות הקשורות לסכיזופרניה - המשפיעה על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגויותיו של אדם - אך שוב, מחקרים אחרים אינם מראים את הקשר הזה. 15 מתוך 17 המחקרים היו מחקרי מקרה-ביקורת. מחקר מסוג זה אינו יכול להוכיח סיבה ותוצאה, ולעתים קרובות הוא אינו בוחן את דברים שעלולים היו להשפיע הן על החשיפה והן על התוצאה.
מספר מהמחקרים שנבדקו היו באיכות נמוכה - וזה גם משהו שהמחברים מדגישים. הממצאים לא היו עקביים בין מחקרים, אך אלו באיכות גבוהה יותר הצביעו על כך שהקשרים במודלים לא מותאמים עשויים להיות עקב גורמים שיכולים היו להשפיע על התוצאות.
מחקר אחד לא מצא קשר מובהק בין בעלות על חתול לפני גיל 13 לבין התפתחות מאוחרת יותר של סכיזופרניה, אבל הוא כן מצא קשר משמעותי כאשר צמצמו את הבעלות על חתולים לתקופה מסוימת (גילאי 9 עד 12). חוסר עקביות זה מצביע על כך שמסגרת הזמן המכריעה לחשיפה לחתול אינה מוגדרת בבירור.
מחקר מארה"ב, שכלל 354 סטודנטים לפסיכולוגיה, לא מצא קשר בין בעלות על חתול לבין ציוני סכיזוטיפיה. עם זאת, אלה שקיבלו נשיכת חתול היו בעלי ציונים גבוהים יותר בהשוואה לאלה שלא קיבלו.
מחקר אחר, שכלל אנשים עם וללא הפרעות נפשיות גילה קשר בין נשיכות חתולים לציונים גבוהים יותר במבחנים שמדדו חוויות פסיכולוגיות מסוימות, אך הם טוענים שפתוגנים אחרים כמו Pasteurella multocida עשויים להיות אחראים לכך.
בסופו של יום, החוקרים מסכימים שדרוש מחקר מעמיק יותר ורחב יותר לפני שיוכלו לצאת בהצהרות. "לסיכום, הסקירה שלנו מספקת תמיכה לקיומו של קשר בין בעלות על חתולים והפרעות הקשורות לסכיזופרניה", כותבים המחברים, "אבל יש צורך במחקרים איכותיים יותר, המבוססים על מדגמים גדולים ומייצגים כדי להבין טוב יותר בעלות על חתולים כגורם אפשרי לסיכון לחלות בהפרעות נפשיות".