גם אם אתם לא "אנשי כלבים", בטח שמעתם לא פעם ולא פעמיים על היתרונות שיש לגידול ילד לצד חבר מכשכש בזנב. כעת מחקר חדש מראה שגידול ילדים לצד כלב עשוי להוריד את הסיכון לסכיזופרניה בשיעור של עד 24 אחוזים. באופן מפתיע, ואולי שלא, לא נמצא קשר כזה כאשר מדובר היה בחתולים.
המחבר הראשי של המחקר, פרופסור רוברט יולקן, מנהל מעבדת נוירו-וירולוגיה בג'ונס הופקינס, אמר כי "גילינו שחשיפה לכלב המשפחתי בגיל הלידה או לפני גיל 3 קשורה לשכיחות נמוכה יותר של סכיזופרניה, בהשוואה לאנשים שלא חוו חשיפה זו.
מה הסיבה לכך? את זה החוקרים עדיין לא יודעים. ראשית, המחקר פשוט סקר כ-1,400 גברים ונשים שהיו בעלי חיות מחמד, כלבים וחתולים. זה לא מוכיח שכלבים גורמים באופן ישיר להורדת הסיכון לסבול מסכיזופרניה. כמו כן, לא ברור אם תועלת פוטנציאלית כלשהי מקורה בקשר בין הילד הצעיר לחברו הטוב ביותר של האדם, או בדרך בה כלבים עשויים להשפיע על מערכת החיסון של הילד.
פרופסור יולקן אמר כי "אחד ההסברים היא שמשפחות שמגדלות כלבים כחיות מחמד שונות ממשפחות ללא חיות מחמד - או עם חתולי מחמד - בדרך כלשהי הקשורה לשיעורים שונים של סכיזופרניה". פירוש הדבר שיכולים להיות הבדלים שקשורים למקום המגורים של בעלי הכלבים, לסוג האוכל שהכלבים מקבלים, להכנסה של המשפחה או הרקע ההשכלתי שלהם, או מספר גורמים אחרים הקשורים לאורח חייהם. "יתכן גם שלכלב יש השפעה רגשית חיובית על ילדים", ציין.
"בנוסף, יתכן שחלק מהמיקרוביום של הכלבים - מיקרואורגניזמים מועילים השוכנים בכלבים בריאים - מועברים לתינוק, ואורגניזמים אלו מספקים סוג כלשהו של הגנה מפני התפתחות סכיזופרניה בהמשך החיים", הוסיף פרופסור יולקן.
עוד בוואלה!
מחלה כרונית נטולת מרפא
סכיזופרניה היא שם כולל למספר הפרעות פסיכוטיות הנובעות מפיצול, או הפרדה, בין תפקודי הרגש לתפקודי החשיבה, או ההכרה. מדובר במחלה כרונית חשוכת מרפא, ועל פי ארגון הבריאות העולמי, סכיזופרניה היא אחת מ-10 המחלות המגבילות ביותר במדינות המפותחות. היא פורצת אצל אחוז אחד באוכלוסייה, לרוב בגילאים צעירים (15-45), ופוגעת בגברים ונשים כאחד, וללא הבדל גזע.
במחקר זה, שפורסם בגיליון האחרון של PLOS One, התמקדו החוקרים בבעלות קודמת של כלבים וחתולים בקרב 1,371 אנשים בבולטימור בגילאי 18 עד 65. אלה שחיו עם חיית מחמד במהלך ילדותם חולקו אז לארבע קבוצות לפי גילם כאשר חיית המחמד הייתה נוכחת: לידה עד גיל 3, 4 עד 5, 6 עד 8, ו-9 עד 12.
לא נמצא קשר מגן בין חשיפה לכלב בנעורים לבין סיכון נמוך יותר להפרעה דו קוטבית, או בעלות על חתולים ואחת מהמחלות. אך החוקרים כאמור מצאו כי קיום כלב בבית לפני גיל 13 היה קשור לסיכון נמוך משמעותית לחלות בסכיזופרניה. היתרון הגדול ביותר היה עבור אלה שהיו להם כלב לפני גיל 3.
"מחקרים אחרונים הראו כי כלבים מפחיתים מתח, חרדה, דיכאון, מקלים על בדידות, מעודדים פעילות גופנית ומשפרים את הבריאות הכללית של אנשים", אמר ד"ר אלן מנביץ, פסיכיאטר קליני מבית החולים לנוקס היל בניו יורק, שלא היה קשור למחקר, לאתר Webmed.
ד"ר טימותי סאליבן, יו"ר מדעי הפסיכיאטריה וההתנהגות בבית החולים באוניברסיטת סטטן איילנד בניו יורק, הוסיף כי: "חשיפה לכלבים בינקות מסייעת גם להפחתת שכיחות מאוחרת יותר של אלרגיות ואסתמה". "לדבריו, הראיות מצביעות גם על כך שחשיפה לכלבים מייצרת רמת לחץ קלה המסייעת לתינוקות לפתח מנגנוני התמודדות נאותים לניהול חרדה ואיום". בנוסף, אנשים עם כלבים נוטים לסבול מלחץ דם נמוך יותר וסיכון נמוך יותר למחלות לב.
"רק משחק עם כלבים הוכח ככזה שמעלה את האוקסיטוצין והדופמין, ויוצר רגשות חיוביים וקשירה לאדם ולחיית המחמד שלו", אמר ד"ר סאליבן. בעלות על כלבים, הוסיף, יכולה גם לסייע בחיזוק הלכידות והכישורים החברתיים. גם סאליבן וגם מנביץ חזרו על ההסתייגות של יולקן כי מחקר זה רק ממחיש אסוציאציה ודרוש מחקר נוסף.