וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המחלות שחיות המחמד עלולות להעביר לכם

היתרונות הפסיכולוגים והבריאותיים שבגידול חיות מחמד כבר הוכחו במחקרים רבים, אך במקביל, הן גם עלולות להעביר לנו מספר מחלות שכדאי שתכירו

כלב ותינוקת. ShutterStock
חלק מהמשפחה/ShutterStock

חיות בית הן חלק מרכזי ממשפחות רבות בישראל ובעולם, ומחקרים רבים כבר הוכיחו כי ילדים שגדלים עם כלבים וחתולים הם בעלי אינטלגנציה רגשית מפותחת יותר ובעלי חמלה רבה יותר בהשוואה לילדים שלא גדלים עם בעלי חיים. מחקר שפורסם בדצמבר האחרון אף הראה שיפור בכישורים החברתיים של ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בזכות גידול של חיית מחמד. מחקר אחר מאוניברסיטת וויסקונסין שבחן את ההשפעות של כלבים על פעוטות, מצא כי ילדים שבביתם היה כלב בהיותם פעוטות נטו לפתח הרבה פחות אלרגיות מסוג אטופיק דרמטיטיס (12% לעומת 27%) וצפצופים בנשימה (19% לעומת 36%), בהשוואה לילדים שגדלו ללא כלב.

היתרונות שבגידול חיות בית אינן רק נחלתם של ילדים, הן עשויות לשמש כמזור גם עבור קשישים. מחקרים שונים הראו כי טיפול בבעל חיים מוביל להורדת לחץ הדם וקצב הלב, מפחית את הורמון הלחץ קורטיזול ומעלה את רמות ההורמון שגורם להרגשה טובה - סרוטונין. בשנים האחרונות גם הוכחו יתרונות של טיפול בבעלי חיים עבור חולי אלצהיימר.

וטרינר מחזיק גור כלבים. ShutterStock
תשמרו על הבריאות שלהם, והם ישמרו עליכם/ShutterStock

מסתבר שגם אנחנו בני האדם, יכולים לעשות לכלבים טוב. מחקר יפני חדש שפורסם בשבוע שעבר הראה לראשונה כי ההשפעה המיטיבה היא דו כיוונית. במחקר נמצא כי כלבים הפרישו את ההורמון אוקסיציטין לאחר מבט של פנים מול פנים עם בני אדם שמגדלים אותם. האוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" הוא אותו ההורמון שמופרש באימהות, ואשר בין היתר גורם להיקשרותן הרגשית לתינוק.

עוד באותו נושא

כלבים נגד חרדות

לכתבה המלאה

תולעים, חיידקים ונגיפים

אבל למרות כל היתרונות הללו, בעלי חיים עלולים להעביר אלינו ולילדנו גם מחלות. מודעות וטיפול נכון ימנעו זאת.

תולעים

תולעת הסרט (דיפילום קנינום) היא התולעת הנפוצה ביותר בכלבים ובחתולים, והיא מועברת אליהם על ידי בליעה של פרעושים הנושאים את זחלי התולעת. התולעים יכולות לעבור לבני אדם, אם כי הסיכון לזיהום הוא נמוך מאוד. הידבקות מהתולעת היא שכיחה יותר בילדים קטנים שעלולים לבלוע בטעות פרעוש נגוע, אך טיפול נגד תולעים אצל הווטרינר וטיפול בפרעושים ימנעו גם את ההעברה לבני אדם.

תולעי קרס מועברות דרך הצואה של כלבים וחתולים, והעברתן לבני אדם היא באמצעות מגע עם צואה נגועה או חול שבו נמצאת צואת החתול. התולעים הללו עלולות לחדור לעור ולגרום לפריחה מגרדת ובמקרים נדירים אף לגרום להדבקה ולזיהום במעיים שמתבטא בכאבי בטן ושלשול.

גם זיהום של תולעים עגולות שקרויות Toxocara עלול לעבור מצואה של כלבים וחתולים. יחד עם זאת, רוב האנשים שנדבקים לא מפתחים תסמיני מחלה. במקרים נדירים אנשים עלולים לסבול מפגיעה בראייה ובאיברים נוספים לרבות המעיים. הטיפול התרופתי במקרים שבהם מתפתחים תסמינים הוא בעיקרו טיפול נגד תולעים.

חיידקים

חיידק הקמפילובקטר שהוא אחד הגורמים השכיחים לזיהומי מעי עלול לגרום לשלשולים, כאבי בטן וחום. בעוד שרוב מקרי ההדבקה נגרמים בשל חשיפה למזון מזוהם - במיוחד בשר, ביצים ומים, העברה יכולה להיגרם גם באמצעות חשיפה לצואה של בעלי חיים נגועים. לפי הנתונים קרוב ל-49% מהכלבים וכ-45% מחתולי הרחוב מפרישים קמפילובקטר בצואה שלהם, והוא נפוץ בעיקר בגורי כלבים וחתולים מתחת לגיל 6 חודשים.

צב צעיר ששוחרר לשמורת טבע ביער האמזונס בברזיל, 05 בפברואר 2015. רויטרס
ס ל מ ו נ ל ה!/רויטרס

חשוב לציין כי זיהום בקמפילובקטר אינו מהווה סכנת חיים, אלא רק לעתים נדירות, אולם אנשים עם מערכת חיסון חלשה ואנשים שסובלים ממחלות כרוניות או שנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, ילדים צעירים וקשישים - נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.

סלמונלה היא חיידק נוסף אשר יכול לעבור לבני אדם בעיקר מזוחלים ומצבים באמצעות נגיעה בהם או מגע מקרי עם הפרשותיהם ובליעת החיידקים. צבים נחשבים למקור ההדבקה העיקרי במדינות מערביות, ובארה"ב לבדה מדווחים מדי שנה למעלה מ-70,000 מקרי הדבקה כתוצאה ממגע עם זוחלים שונים. ההדבקה מתבטאת בשלשולים, חום וכאבי בטן כאשר בחלק מהמקרים המחלה יכולה לעבור מעצמה, אך במקרים מסוימים יש צורך בטיפול אנטיביוטי, מתן נוזלים ואף אשפוז. גם במקרה של חיידק הסלמונלה, גילם הצעיר או המבוגר של האנשים, ומצבם החיסוני, משחקים תפקיד קריטי בסיכון להיווצרות מחלה קשה.

קדחת התוכים הוא זיהום חיידקי נוסף שעלול לעבור לבני אדם והמחולל הוא חיידק ממשפחת הקלמידיה, ושמו המלא קלמידיה פסיטצי. למרות שמו, מקור המחלה הוא לא רק תוכים באופן בלעדי אלא כמעט כל זן של בעלי כנף, כולל תרנגולי הודו וברווזים. ההדבקה נעשית דרך שאיפת הפרשות של הציפורים, כולל שתן וצואה. התסמינים מופיעים בדרך כלל סביב 10 ימים לאחר החשיפה וכוללים חום, בחילות והקאות, שלשולים, עייפות, כאבים בחזה וקוצר נשימה. למרות שמדובר בזיהום שעלול להיות קשה מאוד, בישראל מדובר על זיהום נדיר מאוד.

מחלת שריטת החתול היא מחלה שנגרמת על ידי החיידק ברטונה הנסלי. גם אם מדובר בשריטה קטנה מהטפר של החתול שלנו יש לה את הפוטנציאל לגרום למחלה. החיידק נמצא ברוק של חתולים נגועים והוא הוא נפוץ יותר בגורים מתחת לגיל שנה. הסימן הראשון של המחלה הוא זיהום מקומי באזור השריטה ימים ספורים עד שבועיים לאחר המקרה, כמו גם נפיחות, הגדלה של בלוטות לימפה הקרובות לאתר הנשיכה, כאבים ואודם מקומי. בהמשך עלולים להופיע גם חום,עייפות וחוסר תיאבון . במקרים בהם המחלה אינה עוברת מעצמה או במקרים בהם התסמינים קשים - יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי. ילדים מתחת לגיל 5 ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה נמצאים בסיכון מירבי לפתח את מחלת שריטת החתול.

נגיפים

הנגיף הידוע ביותר והמסוכן ביותר הוא הכלבת, וגם פה, מדובר על מחלה שיכולה לעבור לא רק מכלבים אלא גם מחתולים, חמוסים וחיות נוספות. מדי שנה מתים בעולם כ- 59 אלף אנשים מהמחלה שפוגעת במערכת העצבים המרכזית. התסמינים הראשונים של כלבת הם חום, כאבי ראש וחולשה, אך בהמשך הם מחמירים וכוללים בין היתר הזיות, שיתוק, תנועות בלתי רצוניות, חרדה, קשיי בליעה ולבסוף מוות. על פי רוב, המקור לכלבת הוא לא חיות בית משום שאלה לרוב מחוסנות ולכן הסכנה העיקרית היא דווקא מנשיכה על ידי חיות בר נגועות, כמו שועלים, בואשים ועטלפים.

אישה בהיריון. ShutterStock
טוקסופלזמוזיס. הסיבה שלנשים בהיריון אסור לנקות את הקקי של החתול/ShutterStock

התסמינים מתחילים ימים ספורים לאחר הדבקה וכוללים הפרשת מוגברת של רוק, שיתוק ושינויים התנהגותיים.
בכל מקרה של נשיכה על ידי חיה נגועה בכלבת או חשד לכך יש לפנות מיידית לחדר המיון. הטיפול כולל חיטוי של הפצע, חיסון נגד טטנוס ובמקרים חשודים לפי תיאום מול משרד הבריאות גם מתן סדרת חיסונים נגד כלבת.

טפילים

טוקסופלזמוזיס היא מחלה הנגרמת על ידי טפיל חד תאי בשם Toxoplasma gondii. הדרך השכיחה ביותר להידבק בטפיל הוא על ידי אכילת בשר נגוע שלא בושל או שבושל חלקית. יחד עם זאת, בני אדם עלולים גם להידבק בטפיל על ידי מגע עם צואת חתול. הטפיל נכנס לגוף האדם על ידי בליעה לא מכוונת שלו ולרוב המערכת החיסונית מתגברת עליו ביעילות. זיהום קשה מתבטא בבלוטות לימפה נפוחות וכאבי שרירים ועד לכדי נזק לאיברים פנימיים, כולל המוח. גם במקרה הזה קשישים, חולים וילדים צעירים נמצאים בסיכון מוגבר בשל מערכת חיסון מוחלשת. אוכלוסייה מיוחדת שנמצאת בסיכון היא נשים בהיריון אשר צריכות להימנע ממגע עם הפרשות חתולים במהלך ההיריון.

מה ניתן לעשות כדי למנוע זיהומים?

אין דרך אמיתית למנוע באופן מוחלט קיום של מזהמים בחיות המחמד, בדיוק כמו שגופם של בני האדם מוקף מבחוץ ומבפנים בכמות עצומה של חיידקים. חשוב לזכור כי למרות האמור, רוב הזיהומים שמועברים לבני אדם מקורם בבני אדם אחרים ולא בבעלי חיים. יחד עם זאת, קיימות מספר דרכים פשוטות שיעזרו למזער את הסיכון ללקות בזיהומים הקשורים בחיות מחמד, ולכן חשובה מאוד המודעות לכך.

מעקב וטרינרי: חיית מחמד שנמצאת במעקב וטרינרי, מקבלת את חיסוני השגרה ואת הטיפול למניעת מחלות ואוכלת אוכל מתאים נמצאת בסבירות נמוכה הרבה יותר להעביר מחלות לבעליה.

טיפול בהפרשות: סילוק של ההפרשות בייחוד באזורים בהם משחקים ילדים ימנע העברת מחלות לבני אדם או לבעלי חיים אחרים בבית. אנשים עם כשל חיסוני על רקע של מחלה או טיפול תרופתי צריכים לנהוג במשנה זהירות כאשר באים במגע על בעלי חיים בייחוד עם הפרשותיהם. הדבר נכון גם לגבי נשים בהיריון.

שטיפת ידיים והיגיינה בסיסית: המפתח למניעה רוב הזיהומים הקשורים לחיות מחמד. לאחר מגע עם חיות מחמד, הרוק או הצואה שלה, יש לשטוף ידיים היטב במים חמים וסבון. הדבר נכון כפליים כשמדובר בילדים קטנים אשר נוטים להכניס את ידיהם לפה. עקרון זהה נכון למקרה של שריטה שטחית או נשיכה "חברית" של חיית מחמד. במקרים של נשיכה, כשאין חיסון עדכני לטטנוס או אם מתפתחים סימני זיהום בפצע יש לשטוף אותו גם כן ולפנות לרופא.

הסבירות ללקות במחלות מחיות המחמד היא נמוכה ולכן הקפדה על אמצעי הזהירות הפשוטים שציינו תסייע לכם להמשיך ולהינות משלל היתרונות ולמזער את הסיכונים למינימום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully