אף שהקורונה היא לא במרכז סדר היום שלנו כעת, היא עדיין פה, ואנשים עדיין נדבקים בנגיף, וסובלים מההשלכות ארוכות הטווח שלו. גם היום, עולם הרפואה התמודד עם שאלות ודילמות רבות בנושא הטיפול באנשים שנדבקו בנגיף הקורונה, והדילמות האלה קשות אך יותר כאשר מדובר בנשים הרות.
כעת, מחקר ישראל חדש עשוי לסייע בטיפול בנשים הרות שחולות בקורונה קשה. המחקר גילה כי יש יתרון לילד נשים בהריון המגיעות לאשפוז ביחידות לטיפול נמרץ בשל נגיף הקורונה, לפני שחלה הידרדרות במצבן המתקרב לצורך בהנשמה. המחקר נערך על ידי פרופ' יהודה גינוסר, מנהל היחידה להרדמה אם וילד של מרכז רפואי הדסה וראש החוג להרדמה, טיפול נמרץ ורפואת כאב של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, והוא פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Lancet Respiratory Medicine.
"בזמן המגיפה, במיוחד כשהגיע הווריאנט דלתא זיהינו כי מהלך המחלה בנשים הרות קשה יותר מאשר בנשים שאינן הרות", מסביר פרופ' גינוסר, "מספר הנשים ההרות שהגיעו לאשפוז בטיפול נמרץ ונזקקו לטיפול תומך ואף ליותר מכך, היה גדול יותר ממספר הנשים שהגיעו לטיפול נמרץ ולא היו בהריון. הגעתן של נשים הרות החולות בקורונה ליחידה לטיפול נמרץ העלו שאלות רבות בהיבט הקליני ועל אופן הטיפול בהן ואחת מהשאלות הגדולות היו האם כדאי לילד אותן והאם עצם הלידה ישפר את מצבן או יחמיר אותו".
הוא הוסיף כי במהלך ההיריון מתרחש לחץ על הסרעפת ועל הריאות, "ואנחנו יודעים שלידה תוריד את הלחץ הביטני ובכך אולי ישתפרו תפקודי הריאות של המטופלת. לעומת זאת, אנחנו יודעים שבימים הראשונים לאחר הלידה יש עלייה בנפח דם ובנשים הסובלות מפגיעה לבבית זה עלול לגרום לאי ספיקת לב. חולי הקורונה שהיו במצב קשה סבלו גם מפגיעה בתפקוד לבבי וזה העלה חששות שבגלל הלידה מצבן יחמיר".
בהובלתו של פרופ' גינוסר יחד עם ד"ר אלנה פאטניק, רופאה בכירה במערך ההרדמה בהדסה עין כרם ופרופ' ורנון ואן הירדן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בהדסה עין כרם, החל מחקר בהדסה אליו גויסו כמעט כל בתי החולים בארץ. "במשך שנתיים בחנו את מצבן של כל הנשים ההרות שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ בשל נגיף הקורונה ועקבנו אחר מצבן כל ימי האשפוז בטיפול נמרץ" מסביר פרופ' גינוסר, "לאחר איסוף כל הנתונים, התמקדנו במיוחד בתקופה של חמישה ימים לפני הלידה ועשרה ימים אחרי הלידה. לאחר שניתחנו את כל הנתונים ראינו התפלגות מובהקת בין קבוצות הנשים: יום הלידה היה נקודת מפנה שהבדילה בין הנשים - מצבן של אלו שהיו מונשמות או בעלות מדדים שהצביעו על כך שהן בדרך להיות מונשמות החמיר לאחר לידה, לעומת הנשים אשר היו מאושפזות בטיפול נמרץ רק עם טיפול תומך, ולא היו קרובות לצורך בהנשמה - שהשתפרו בצורה מאוד מהירה לאחר הלידה".
"הנתונים מצביעים באופן חד משמעי על הזמן בו עלינו להתערב", מסכם פרופ' גינוסר. "כאשר מגיעה לטיפול נמרץ אישה בהריון עם דלקת ריאות חריפה בשל נגיף הקורונה, ורמת החימצון שלה בדם לא משתפרת למרות הטיפול התומך, יש לשקול לילד אותה בהקדם (בדרך כלל בניתוח קיסרי) על מנת לטפל בה בצורה הטובה ביותר ולא לחכות להידרדרות במצבה עד שהיא קרובה לצורך בהנשמה. אנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לצוותים רפואיים רבים לקבל החלטות הנוגעות לטיפול בנשים בהריון החולות בנגיף הקורונה בכל העולם".