התמר הישראלי הוא אחד מסמלי ט"ו בשבט. מדובר, אם לא ידעתם, בפרי היבש היחיד שגדל בישראל ומתייבש על העץ באופן טבעי ללא צורך בתוספת סוכר או חומרים משמרים, ולכן הוא הבריא מכולם. לעומת התמר, מרבית הפירות המיובשים נדרשים לעבור "טיפול מלאכותי" הכרוך בשימוש בטמפרטורות גבוהות ובחומרים משמרים כמו גופרית דו-חמצנית כדי לשפר את צבעם, למנוע חמצון וקלקול ולהאריך את חיי המדף שלהם. לחלק מהפירות המיובשים מוסיפים גם שמנים, חומרי הזגה (ליצירת מראה מבריק) וצבעי מאכל מלאכותיים - האחרונים גם עלולים לגרום לתופעות שונות בקרב אנשים רגישים וילדים. לכן, פרט לתמר, שמהבחינה הזו דומה יותר למעשה לפרי טרי, מומלץ לצרוך דווקא פירות טריים.
הוכחה נוספת לסגולותיו הבריאותיות של התמר, התקבלה לאחרונה. מחקר חדש, שסקר את ממצאי הספרות המדעית, ופורסם בכתב העת International Journal of Food Properties, חושף אינסוף מנגנונים, בהם רכיבים רבים ושונים בתמרים, תורמים לשמירה על בריאות מערכת העיכול ולמניעת עצירות.
מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית ויועצת מדעית למועצת הצמחים, מסבירה כי "התמר הישראלי עשיר בסיבים תזונתיים, מינרלים ונוגדי חמצון (כמו פנולים) והוא דל בנתרן. הרכבו הייחודי מסייע בשמירה על בריאות כלי-הדם והלב, בהקניית תחושת שובע, בשמירה על משקל גוף בריא ובמניעת סרטן. כעת מתברר, כי המנגנונים בהם תורם התמר לבריאות מערכת העיכול, רבים משחשבנו. אנחנו רגילים להתייחס לפיטוכימיקלים (רכיבים צמחיים פעילים), בעיקר כאל נוגדי חמצון ונוגדי דלקת. הסקירה הנוכחית שופכת אור גם על תרומתם למניעת עצירות".
הנה כל היתרונות של תמרים לטובת מערכת העיכול שלכם:
קוורצטין
פלבנואידים הם רכיבים צמחיים המצויים בירקות, פירות, שורשים, גבעולים ועוד, והם ידועים בתכונותיהם נוגדות החמצון והדלקת. קוורצטין, הוא אחד מהפלבנואידים שנמצאים בפירות כמו תמרים.
ממחקרים חדשים מתברר שקוורצטין עשוי לסייע גם במניעת עצירות. במחקר שנערך לאחרונה, נמצא שקוורצטין הפחית את הביטוי של חלבונים ייחודיים המכונים "אַקוופוֹרינים". חלבונים אלה הם חלק ממנגנון הבקרה על מעבר של מים לאורך המעי הגס (אוסמוזה). כך הם משפיעים על תכולת המים במעי ועל הרכב הצואה. לכן הפחתת הביטוי של אַקוופוֹרין, על-ידי קוורצטין, יכולה לסייע בריכוך הצואה ובמניעת עצירות.
קוורצטין גם משפיע על המיקרוביום. הוא מעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים במעי, במיוחד ביפידובקטריה ולקטובצילוס, ועיכוב של חיידקים מזיקים. מה שמסייע בסופו של דבר בשיפור תנועתיות המעי. קוורצטין תורם גם לשמירה על בריאות רירית המעי.
פנולים
לפנולים בצמחים יתרונות בריאותיים רבים. הרכב הפיטוכימיקלים בתמרים כולל סוגים שונים של פנולים, להם השפעות מיטיבות על תפקוד מערכת העיכול:
חומצה קפאית מיוצרת על ידי מספר מיני צמחים, ונמצאת גם במשקאות כמו יין ותה. מלבד תכונותיה נוגדות החמצון, היא גם מעודדת את תנועתיות המעי, מגדילה את זמן המעבר במערכת העיכול ותורמת להגברת הפריסטלטיקה (התנועה הגלית של השרירים במערכת העיכול).
חומצה גאלית, חומצה פרולית וחומצה כלורוגנית הם פנולים נוספים בתמרים. בדומה לקוורצטין, גם הם מעודדים את שגשוג החיידקים הידידותיים, ועיכוב החיידקים המזיקים. מה שבסופו של דבר מעודד את המעבר במערכת העיכול. חומצה כלורוגנית מסייעת גם בשמירה על שלמות המעי, ומונעת התיישבות של חיידקים טפילים.
סיבים תזונתיים
סיבים תזונתיים הם מרכיבים צמחיים, שאינם מתפרקים על ידי האנזימים המופרשים במערכת העיכול העליונה של האדם, ולכן אינם מתעכלים שם. מנת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת עומדת על כ-25 גרם ומעלה, ברוב קבוצות הגיל. צריכה מועטה של סיבים קשורה לסיכון מוגבר לעצירות. תמרים הם מקור מצוין לסיבים תזונתיים, ומכילים כ-7-5 גרם סיבים תזונתיים ל-100 גרם. כלומר כ-20% ממנת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת.
במחקר שפורסם לאחרונה נמצאו בתמרים 7 סוגים של סיבים תזונתיים: 4 מסיסים: פקטין, בטא-גלוקאן, גלקטומנאן ופרוקטאן ו-3 בלתי מסיסים: צלולוז, ליגנין וארבינוקסילאן. לבטא-גלוקן, סוג של סיב תזונתי מסיס בתמרים, יש השפעה מונעת עצירות חזקה. הוא מהווה מצע מזון לאוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעי (סיב 'פְּרֶה-בִּיוטי'). כך הוא יכול להחזיר את האיזון למעי. בטא-גלוקן גם תורם לשמירה על שלמות רירית המעי ולויסות מערכת החיסון.
בכלל, הסיבים המסיסים סופחים במעי מים, מה שיוצר מעין ג'ל. כך הם מגדילים את הצמיגות במערכת העיכול ומאפשרים את מעבר הצואה בצורה חלקה ויעילה יותר. גם לסיבים הבלתי מסיסים בתמרים, הסופחים מים בדומה לספוג, יש חשיבות רבה בשמירה על תפקוד תקין של מערכת העיכול.
מגנזיום
מגנזיום הוא המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף, המשמש כרכיב חיוני לפעילותם של יותר מ-600 אנזימים. המנה היומית המומלצת, הממוצעת, של מגנזיום במבוגרים עומדת על כ-370 מ"ג. תכולת המגנזיום בתמרים עומדת על לפחות 50 מ"ג/100 גרם, כך יכול לתרום התמר כמעט 15% מסך המגנזיום. מגנזיום יכול ליצור במעי מלחי סולפט או ציטראט, מה שמגביר את אצירת המים במעי, בעיקר בשל האפקט האוסמוטי שלו. הדבר משפיע על תנועתיות מערכת העיכול. מגנזיום גם מעודד פריסטלטיקה, מסדיר את תנועות המעיים ומקל על עצירות.
סירופ תמרים
באופן מסורתי מאמינים, במיוחד במדינות המזרח, שכדי להשיג את ההשפעות המקסימליות של תמרים במניעת עצירות, יש להשרות 5-6 תמרים במים. את הסירופ שנוצר, שותים למחרת בבוקר. על אף שהנושא לא נחקר דיו והמנגנון הבסיסי עדיין אינו ידוע, ניתן לשער כי סירופ התמרים עשיר ברכיבים אקטיביים משוחררים שונים, במיוחד מגנזיום.