תרומת זרע אינה תהליך קל כמו שחלק חושבים. מחקר חדש מגלה שפחות מארבעה מתוך 100 גברים שתורמים זרע מגיעים לשלבים האחרונים של התהליך.
צוות מאוניברסיטת שפילד עבד עם בנקי הזרע הגדולים בעולם, Cryos International, כדי לבחון מה קרה ליותר מ-11,700 גברים בארצות הברית ובדנמרק שביקשו להיות תורמי זרע. התוצאות מראות שיותר מחצית מהגברים שהגישו מועמדות (54.91%) פרשו מהתוכנית לפני שדגימות שוחררו לשימוש.
בערך אחד מכל שישה גברים במחקר (17.41%) נדחו בגלל בעיות בריאותיות - היו נשאים של מחלה גנטית, או שהיתה להם מחלה זיהומית לא מטופלת. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Human Reproduction, חשפו גם כי קצת יותר מאחד מכל 10 מועמדים (11.71%) נכשל בשאלון מיון לגבי אורח חייהם. מספר דומה (11.2%) לא עמד ברמת איכות הזרע לתרומה.
"למיטב ידיעתנו זהו המחקר הגדול ביותר של מועמדים לתורמי זרע מחוץ לסין, ובהתחשב בעובדה שבריטניה מסתמכת במידה רבה כל כך על זרע מיובא מארה"ב ודנמרק, חשוב לנו להבין את תהליכי הגיוס שם ולהרגיע את עצמנו שהם בטוחים, וכן לראות אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר אותם", אומר המחבר הראשי פרופסור אלן פייסי, פרופסור לאנדרולוגיה וראש המחלקה לאונקולוגיה ומטבוליזם באוניברסיטת שפילד.
עוד בנושא:
ל-1 מ-100 גברים אין זרע בכלל. למה זה קורה?
מדאיג: ספירת הזרע של גברים ירדה ב-50% ב-50 השנים האחרונות
למחקר החדש, פרופ' פייסי והצוות בדקו כמה מהתורמים ב-Cryos הסכימו לזיהוי בהשוואה לאלו שלא. הם גילו שיותר מארבעה מתוך 10 מועמדים לתורמים (41.27%) הסכימו בתחילה לזיהוי. זה היה נפוץ יותר שמועמדים בדנמרק הסכימו לוותר על האנונימיות שלהם בהשוואה למועמדים מארה"ב. הצוות גם מצא שככל שתהליך המיון והתרומה נמשך, יותר מהתורמים שרצו בתחילה להיות אנונימיים, הסכימו להפוך למזוהים.
"המחקר מדגיש כמה קשה להפוך לתורם זרע. זה לא כמו תרומת דם שבה ברגע שזה נעשה אתה יכול לשתות כוס תה וללכת הביתה. תרומת זרע היא התחייבות קבועה עם הרבה בדיקות סקר ובדיקות קבועות, כמו גם השלכות לכל החיים על התורם אם יש ילדים שנולדים מהתרומה שלו", אומר פרופ' פייסי. "מה שמרתק במיוחד הוא שיותר תורמים, שבהתחלה רצו להישאר בעילום שם, היו מוכנים להיות ניתנים לזיהוי ככל שתהליך המיון והתרומה נמשך".