זו נחשבת לתופעה מביכה במיוחד, אבל האמת היא שהיא ניתנת לפיתרון בכמה דרכים - אחת מהן היא פשוט לבדוק מה אתם מכניסים לפה. מחקר חדש מצא שאכילת יוגורט ומזונות מותססים אחרים יכולה להיות התשובה לריח רע מהפה. חוקרים בסין אומרים שחיידקים פרוביוטיים במזונות כמו יוגורט, לחם מחמצת ומרק מיסו יכולים להיות הפיתרון לבעיה המביכה.
ריח רע מהפה (הליטוזיס או באשת הפה) משפיע על כ-25 אחוזים מהאוכלוסייה, והוא הסיבה השלישית בשכיחותה לפנייה לרופא שיניים, אחרי עששת ומחלות חניכיים. מדובר בתופעה מטרידה שעלולה לגרום למבוכה ואף לחרדות משמעותיות בקרב הסובלים ממנה.
במחקר החדש טוענים מדענים כי התרכובות מגיעות מחיידקי פה הנובעים מערבוב חיידקים ושאריות מזון הקשורות להיגיינת שיניים לקויה. אפשרויות אופייניות למלחמה בהליטוזיס כוללות שטיפות פה, לעיסת מסטיק ואפילו ניקוי לשון. עם זאת, החוקרים מציינים כי ישנן עדויות המצביעות על חיידקים פרוביוטיים כחלופה פשוטה יותר לטיפול בתופעה.
החוקרים במחקר החדש סקרו מאגרי מידע של ניסויים קליניים רלוונטיים שפורסמו עד פברואר 2021. מתוך 238 רשומות ראשוניות, הצוות התמקד בשבעה מחקרים, שכללו סך של 278 אנשים. מספר המשתתפים בכל מחקר היה קטן, נע בין 23 ל-68, עם טווח גילאים בין 19 ל-70 שנים. המחקרים נמשכו בין שבועיים ל-12 שבועות.
הצוות הגדיר את חומרת הריח הרע על פי רמות תרכובות גופרית נדיפות שזוהו בפה או על פי ציון המודד את ריח הנשימה במרחקים שונים מהפה. ציוני ציפוי הלשון (שלושה מחקרים) ואינדקס הפלאק (שלושה מחקרים) נכללו גם הם בניתוח מכיוון שלשון לא נקייה והצטברות אבנית בין השיניים הם לרוב גורמים עיקריים לריח רע מהפה.
ניתוח הנתונים, שפורסם ב-BMJ Open, מראה כי ציוני מדד הריח ירדו באופן משמעותי בקרב אלו הנוטלים פרוביוטיקה בהשוואה לאלו בקבוצות הביקורת, ללא קשר לאורך תקופת הניטור. החוקרים הבחינו בתוצאה דומה עבור רמות תרכובות גופרית נדיפות שזוהו, אם כי אלו השתנו "באופן מהותי" במחקרים הבודדים. ההשפעות שנצפו גם היו קצרות יחסית - עד ארבעה שבועות, ולאחר מכן לא היה הבדל ניכר. עם זאת, לא היו הבדלים משמעותיים בציוני ציפוי הלשון או באינדקס הפלאק בין אלו שצרכו פרוביוטיקה לבין אלו שלא.
מחברי המחקר מאמינים כי פרוביוטיקה "עשויה לעכב את הפירוק של חומצות אמינו וחלבונים על ידי חיידקים אנאירוביים בפה, וכך לבלום את הייצור של תוצרי לוואי מסריחים". עם זאת, החוקרים מזהירים כי הממצאים הללו מגיעים ממחקרים עם גודל מדגם קטן, כאשר חלק מהנתונים מספקים תוצאות לא שלמות.
"סקירה שיטתית ומטה-אנליזה זו מצביעות על כך שפרוביוטיקה (למשל, Lactobacillus salivarius, Lactobacillus reuteri, Streptococcus salivarius ו-Weissella cibaria ) עשויות להקל על הליטוזיס על ידי הפחתת רמות הריכוז (תרכובת גופרתית נדיפה) בטווח הקצר, אך אין השפעה משמעותית על הגורמים העיקריים להליטוזיס, כגון רובד וציפוי הלשון", מסכמים מחברי המחקר בהודעה לתקשורת.
"נדרשים יותר ניסויים קליניים אקראיים באיכות גבוהה בעתיד כדי לאמת את התוצאות ולספק ראיות ליעילות של פרוביוטיקה בטיפול בהליטוזיס".