מעדיפים להישאר בבית כל ערב? כדאי שתקראו את זה

לאחרונה שמעתי שהמילה החמה בטיקטוק היא "אינטרוברט". מי שסיפרה לי את זה לא זכרה מה המילה, וכדי לנסות להסביר לי היא תיארה "איזו הגדרת אישיות כזאת, של אנשים שנמנעים מאינטראקציות חברתיות, אבל יש לזה איזה שם יותר טרנדי כזה, שעוזר לאנשים לשאת את זה קצת יותר בגאון". עלה לי לראש ביישנות וחרדה חברתית, אבל היא אמרה שלא, ובסוף נזכרה שמדובר באינטרוברטים. לא סתם חשבנו שנינו בהתחלה על חרדה חברתית או ביישנות - שלושת המושגים האלה נמצאים בשימוש יום יומי וכמעט חופף, ומבחינה התנהגותית יכולים להיראות כמעט זהים. אך למעשה, למרות שהביטויים ההתנהגותיים שלהם דומים למתבונן מהצד, יש ביניהם לא מעט הבדלים וסיבות שונות לחלוטין.

על מנת שלא להתבלבל ולהגיד למישהו שהוא "סתם" ביישן כשלמעשה הוא סובל מחרדה חברתית, או להגיד לו שיש לו חרדה חברתית כשהוא בעצם אינטרוברט, חשוב להכיר כל אחד מהם.

המילה "introvert" מגיעה מלטינית, והמשמעות שלה היא "פונה פנימה". נהוג לחשוב על אינטרוברסיה כתכונת אישיות, שנמצאת למעשה על ציר המשכי שבקצה השני שלו נמצאת אקסטרוברסיה ("פונה החוצה"). בפשטות, התיאור המקובל למיקום על הציר שבין השניים הוא מהיכן נובע העניין והסיפוק שלנו כבני אדם. אצל אינטרוברטים, האנרגיה הנפשית מופנית כלפי פנים, והם שואבים עניין, סיפוק והנאה מחשיבה רפלקטיבית על העולם הפנימי שלהם. הם ייטו להעדיף פעילויות שקטות ויחידניות, "זמן עצמי", ופחות פעילויות חברתיות. למרות שאירועים חברתיים עשויים לדרוש מהם המון אנרגיה ולרוקן אותם, הם לא מפחדים מהם, ולא מתביישים מאנשים, אלה פשוט לא הדברים שמסבים להם עונג, העולם הפנימי שלהם הוא זה שממלא אותם.

סימנים שכיחים של אינטרוברסיה כוללים העדפה לעבוד לבד ועל משימה אחת בזמן נתון, העדפה לקבוצות קטנות של אנשים ולא קבוצות גדולות, חלימה בהקיץ והעדפה לביטוי עצמי בכתיבה על פני דיבור.

ניתן לחשוב על אינטרוברסיה כעל סוג של טמפרמנט במובן מסוים, ומנקודת המבט הזו, מדובר בדבר מולד. מעבר לכך, ישנם גורמים גנטיים ברורים בעלי השפעה: מידת הרגישות לדופמין אצל מי שהם אינטרוברטים נמוכה באופן מובהק מזו של אקסטרוברטים. בניסוח אחר, אינטרוברטים מונעים פחות ממערכת התגמול והחיזוק המבוססת על דופמין. למרות זאת, לסביבה שבה אנחנו גדלים, ולתרבות ולערכים שאנחנו גדלים לתוכם בהחלט יכולה להיות השפעה על מידת האינטרוברטיות ועל המיקום שלנו בציר שבין אינטרוברטיות לאקסטרוברטיות (ארה"ב למשל, היא תרבות מוחצנת הרבה יותר מאשר יפן).

ביישנות היא תחושת עצבנות או חוסר נוחות הנגרמת בדרך כלל מפחד מאירועים חברתיים, ומקושרת על פי רוב להערכה עצמית נמוכה. שלושה מאפיינים מרכזיים של ביישנות הם מודעות עצמית מוגזמת, הערכה עצמית שלילית והתעסקות עצמית שלילית. סימנים שכיחים של ביישנות כוללים בין השאר תחושות שליליות כלפי העצמי, דאגה בנוגע לאיך אחרים תופסים אותנו, נסיגה או הימנעות מאינטראקציות חברתיות, הסמקה, הזעה, ואפילו דופק מואץ. כל אלה מאפיינים גם של חרדה ונפגוש אותם בהמשך, אך ננסה להבין מה ההבדל בכל זאת.

שלושת המאפיינים של ביישנות שהוזכרו דורשים כולם תחושת עצמי. מכיוון שזו אינה מתחילה להתפתח לפני גיל שנה וחצי בערך, נהוג לחשוב שביישנות היא לא דבר מולד (אם כי לא מושפעת באופן בלעדי רק מהסביבה). מחקרים מלמדים שביישנות מתפתחת בילדות ומושפעת באופן מובהק מחוויות והתנסויות חברתיות (גני ילדים, בתי ספר, תרבות, קהילתיות ושכונתיות כולם בעלי השפעה על ההתפתחות שלנו), ולאינטראקציה של הילד עם ההורים יש השפעה מכרעת על כך. הורות מגוננת מדי או סמכותנית מדי עלולה לגרום להתפתחות של ביישנות אצל ילדים. אצל בוגרים סביבה ביקורתית באופן קיצוני והשפלה פומבית עלולות להוביל לביישנות.

חרדה חברתית היא אחת מחמש הפרעות חרדה ומוגדרת כחשש או פחד קיצוניים מפני סיטואציות חברתיות בהן אנחנו חשופים לבחינה או שיפוט על ידי אחרים (למשל דיבור בפומבי, לפגוש אנשים חדשים, להיות באירועים חברתיים, להביע את דעתנו ועוד). סימנים של חרדה חברתית כוללים בין השאר תחושת השפלה או מבוכה, פחד מאינטראקציה עם אנשים זרים, ניתוח יתר של ביצוע ושל אירועים, הימנעות מאירועים בהם אנחנו עשויים לקבל תשומת לב, הסמקה, דופק מואץ, עליה במתח שרירים, תחושת מועקה באזור החזה ו/או הבטן ועוד. חלק מהסימנים חופפים לאלו של ביישנות, אך כשמדובר בחרדה חברתית הם יהיו קשים וקיצוניים יותר. ניתן להסתכל על חרדה חברתית כביטוי קשה וקיצוני של ביישנות, שפוגע באיכות החיים של מי שסובלים ממנה הרבה יותר מביישנות.

אז מה בכל זאת ההבדלים בין ביישנות וחרדה חברתית?
ביישנות וחרדה חברתית חולקות מאפיינים רבים, ובשונה - ובנפרד - מאינטרוברסיה, נמצאות על ציר המשכי, כך שניתן להתייחס לחרדה חברתית כתופעה דומה, אך מוקצנת. המאפיינים הגופניים בשתי החוויות דומים מאוד, בעיקר במימד הרגשי, אך העוצמה משתנה בהתאם למיקום על הציר שבין ביישנות וחרדה חברתית. ככל שנתקרב לקצה של חרדה חברתית, כך הסימפטומים יהיו בעוצמה גבוהה יותר.

אלה הם חלק מהמאפיינים המשותפים לביישנות ולחרדה חברתית:

• תחושות שליליות לגבי העצמי

• דאגה בנוגע לאיך אחרים תופסים אותי

• מבוכה או שיפוטיות

• הסמקה

• הזעה

• דופק מואץ

• תחושת לחץ באיזור הבטן העליונה והחזה

הבדלים בין ביישנות לחרדה חברתית:

• עוצמת הפחד והחרדה

• עוצמת הפגיעה בתפקוד היום יומי

• רמת ההימנעות

באופן כללי, מי שסובלים מביישנות חווים סימפטומים ברמת חומרה נמוכה בהרבה מאשר אלו הסובלים מחרדה חברתית, ולרוב גם אינם סובלים מפגיעה ממשית בתפקוד היום יומי (אחד הגורמים לכך הוא שהימנעות מפעילות חברתית היא מאפיין שרמת החפיפה שלו נמוכה).

בניגוד לביישנות וחרדה חברתית הנמצאות על אותו הציר, אינטרוברסיה היא תופעה שאולי נראית דומה מבחינה התנהגותית, אך שונה לגמרי במקור ובמהות שלה. אלה הם ההבדלים העיקריים:

• בעוד שאלו הסובלים מחרדה חברתית חווים פחד של ממש מאינטראקציות חברתיות ולכן נמנעים מהן, אינטרוברטים מתמלאים באנרגיה נפשית כשהם לבד.

• אינטרוברסיה היא תכונה אישיותית וככזו היא מולדת, בעוד שחרדה חברתית (על אף שיש לה גורמים גנטיים) היא אינה תכונת אישיות ואינה מולדת.

• אינטרוברסיה היא למעשה דרך חיים, כאשר האדם נמצא בשליטה על הבחירות שלו, בניגוד לחרדה חברתית שעלולה לגרום להימנעות מדברים שדווקא היינו רוצים לעשות (כלומר, אין בחירה של מה אני עושה).

• התבודדות מספקת הקלה זמנית לאלו הסובלים מחרדה חברתית, אך מספקת וממלאה את האינטרוברטים.

• אינטרוברטים אינם פוחדים ממה אחרים יחשבו עליהם, בעוד שבחרדה חברתית קיים פחד גדול משיפוטיות וביקורת.

• אינטרוברטים אוהבים לשמור על המעגל החברתי שלהם מצומצם, הם בונים מערכות יחסים משמעותיות ומשתתפים באירועים חברתיים בתנאים שלהם. הסובלים מחרדה חברתית רוצים להשתתף באירועים חברתיים ולפגוש אחרים, אך פוחדים מכך עד כדי הימנעות.

• אינטרוברטים בהחלט נהנים מפעילויות חברתיות, בעוד שהסובלים מחרדה חברתית מתקשים בכך מתוך חשיבת יתר ותחושות שיפוטיות, מבוכה והשפלה.

אדם כמובן יכול להיות אינטרוברט ובנוסף לסבול מחרדה חברתית, בדיוק כשם שאדם אקסטרוברט יכול לסבול ממנה. אולם חשוב לזכור שאינטרוברסיה אין משמעותה חרדה חברתית.

עכשיו כשההבדלים בין אינטרוברסיה, ביישנות וחרדה חברתית ברורים יותר, יהיה לכם קל יותר להתייחס בצורה אחרת ומדויקת יותר להתנהגויות שונות של אנשים סביבכם, וגם להבין מעט יותר את המניעים שלהם. זה נכון גם לגבי עצמכם - אם אתם מזהים את המאפיינים ולא הייתם בטוחים מה הם בדיוק אומרים, אולי עכשיו זה עוזר לכם להבין מעט יותר את החוויה האישית שלכם, ולהחליט טוב יותר מה אתם רוצים לעשות לגביה.