וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך אפשר להיפטר ממחשבות טורדניות? יש לנו תשובה

עודכן לאחרונה: 14.11.2022 / 12:42

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הוכיחו שאנשים יכולים לדכא באופן פעיל מחשבות מסוימות. אז אם אפשר לגרום למחשבות ש"לא באות לנו בטוב" להיעלם, למה פסיכולוגים ממליצים שלא לעשות זאת?

אישה ג'ינג'ית מודאגת. ShutterStock
אישה ג'ינג'ית מודאגת/ShutterStock

כמה פעמים קרה שניסיתם להתרכז במשימה חשובה, אבל אז המוח התחיל לנדוד לכביסה שלא קיפלתם או למחשבות על מה שתאכלו הערב? כמה פעמים אחרי פרידה, כשחשבתם שאתם סוף סוף מצליחים להשתחרר ולהמשיך הלאה, פתאום הרגשתם געגוע בלתי נשלט לחיבוק המנחם בסוף היום? מחשבות טורדניות מתעוררות בכולנו ומגיעות במגוון צורות וסוגים. חלקן סתמיות וחסרות משמעות, בעוד שאחרות מעוררות רגשות עוצמתיים ומסרבות להרפות.

ד"ר אריק קלינגר הוא מומחה לפסיכולוגיה ולמדעי ההתנהגות. במחקרים שפרסם בשנות ה-80 וה-90 הוא הראה שבמוח האנושי חולפות בממוצע כ-4,000 מחשבות שונות לאורך היום. רוב המחשבות הן כאלו שאנחנו בכלל לא מייחסים אליהן חשיבות והן נוטות להישאר בתודעה כחמש שניות בלבד בממוצע. עם זאת, מחשבות טורדניות, כידוע, נוטות להדהד הרבה יותר ולמרבה האירוניה הן רק מתעצמות ככל שאנחנו מנסים להילחם בהן.

איך נפטרים מהמהחשבות האלה?

אז האם באמת אפשר להיפטר ממחשבות טורדניות? ובכן, חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים טוענים שכן, והם השתמשו בשיטה מעניינת כדי להוכיח את זה. במחקר, שפורסם השנה בכתב העת PLOS Computational Biology, ביקשו החוקרים מ-80 משתתפים לצפות בסדרה של שקופיות, כאשר כל שקופית חזרה חמש פעמים לאורך הניסוי.

הנבדקים ביקשו לדווח על אסוציאציה לכל מילה שראו על המסך (כמו לדוגמא "כביש" כאשר הופיעה מולם התמונה "מכונית"). המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, כאשר בראשונה הובטח להם תשלום אם לא יחזרו על אותן המילים כשאותן התמונות יעלו שוב. בקבוצה השנייה, ששימשה כקבוצת ביקורת, המשתתפים הורשו לחזור כמה פעמים שרצו על אותן המילים.

התוצאות הראו שברוב המקרים, האסוציאציה הראשונה "קפצה" למוחם של חברי הקבוצה הראשונה באופן אוטומטי, והם היו צריכים לדכא מחשבה זו ולהחליפה באסוציאציה אחרת באופן אקטיבי. כלומר, נבדקים אלו לא הצליחו למנוע ממחשבות חזרתיות אלו להופיע בראש. יתרה מכך, בשתי הקבוצות, הקשר שנוצר במוח בין המילה שהנבדקים ראו לבין האסוציאציה שקפצה לראשם הלך והתחזק עם הזמן. במילים אחרות, נמצאה עדות לכך שכאשר אנו חושבים מחשבה מסוימת, הסיכוי שמחשבה זו תחזור להופיע באותו ההקשר עולה. יחד עם זאת, חברי הקבוצה שהתבקשו להימנע מלחזור על אותן האסוציאציות הצליחו להפחית את ההשפעה של תהליך זה.

ד"ר יצחק פרדקין, מומחה לפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית, הסביר כך את הממצאים: "לא מצאנו ראיות לכך שאנשים יכולים להימנע לחלוטין ממחשבות לא רצויות. אבל מצאנו עדות מרתקת לקיומם של מנגנונים מוחיים המאפשרים לוודא שמחשבות לא רצויות לא יתחזקו במידה מוגזמת בכל פעם שאנחנו חושבים אותן".

באופן כללי, מומחים רבים מאמינים שאפשר די בקלות להיפטר ממחשבות טורדניות בטווח המיידי, על ידי נקיטת יוזמה והתמקדות בפעולה אחרת שדורשת מידה רבה של ריכוז ותשומת לב, אבל להחלטה הזאת יכולה להיות משמעות בעייתית שנרחיב עליה בהמשך.

עוד בוואלה!

מדיטציה בלי מדיטציה: 8 דרכים פשוטות לנקות את הראש בכל יום

לכתבה המלאה

למה דווקא המחשבות המטרידות ביותר הן אלו שמסרבות להרפות?

המחקר של האוניברסיטה העברית בחן את היכולת של אנשים לדכא מחשבות כלליות, שאינן מערבות רגשות עוצמתיים, בשונה מזיכרונות מהאקס או געגועים לבן משפחה שכבר לא בחיים. במאמר שסיקר את המחקר במגזין Medical News Today, הסבירה הפסיכולוגית ד"ר לורן וודסוורת' למה כדאי לבחון את המסקנות האלו בזהירות.

"בעבודתם, החוקרים טענו שאפשר לדכא מחשבות מסוימות, אבל המשימה של משתתפי המחקר הייתה כרוכה בדיכוי אקטיבי של המחשבות האלו, מה שלדעתי עדיין לא מלמד על אפשרות של הטמעת תהליך פסיבי להפחתת ההופעה של מחשבות טורדניות והמשמעויות של דיכוי מחשבות בטווח הארוך".

גיף גבר עצוב. Giphy
על ידי הניסיון לשלוט במחשבות – אנחנו רק נותנים להן יותר כוח. איור של גבר מודאג/Giphy

באופן כללי, וודסוורת', כמו גם מומחים אחרים, מאמינה כי אפשר לדכא מחשבות שאנחנו לא מעוניינים בהן, אם כי בטווח הארוך, הנטייה הזאת עלולה לפעול לרעתנו. ג'ושוע מגי, פסיכולוג קליני, הסביר זאת כך בראיון ל- Live Science: "כשאנחנו מדכאים מחשבה מסוימת, אנחנו שולחים למוח שלנו מסר. המאמץ הזה גורם למוח לתייג את המחשבה הזאת כמשהו שצריך לפחד ממנו. על ידי הניסיון לשלוט במחשבות - אנחנו רק נותנים להן יותר כוח".

גם סקירה השוואתית שבחנה 31 מחקרים בנושא הגיעה למסקנה דומה וקבעה כי בטווח הקצר אפשר להימנע מחשבות לא רצויות, אבל כפי שמגי הסביר, המחשבות האלו יחזרו לבקר בתדירות ובעוצמה שרק ילכו ויתעצמו. בנוסף, נטייה להדחיק ו"לברוח" ממחשבות או רגשות מסוימים עלולה לפתח דפוסי התמכרות ולהעצים אתגרים נפשיים כמו חרדה ודיכאון.

אז מה כדאי לעשות במקום? בהקשר הזה, רוב המומחים כיום מסכימים שדווקא הגברת המודעות תעזור לשחרר את האחיזה של מחשבות טורדניות. אם לומדים לשהות בתוך כאב וסבל, להתמודד עם מחשבות וזיכרונות מורכבים כשהם עולים, במקום לעשות הכול כדי שייעלמו, כך היכולת לנהל את כל אלו תשתפר.

זו אחת הסיבות שתרגול מדיטציה ומיינדפולנס הפך פופולרי כל כך בשנים האחרונות. שורה ארוכה של מחקרים שפורסמו לאורך השנים הראו כי התרגול הפשוט הזה, שנועד להגביר את המודעות למה שמתרחש במוח ובשאר חלקי הגוף, משפיע לטובה על תפקוד המוח בשורה ארוכה של היבטים ואף מסייע לשפר את ההתמודדות עם אתגרים נפשיים כמו חרדה כרונית, פוסט טראומה והפרעות קשב וריכוז.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully