למה יש אנשים שהאף שלהם כל הזמן דולף?

יש לא מעט אנשים (בעיקר ילדים, אבל לא רק) שמסתובבים כמעט באופן קבוע עם אף דולף. בחלק מהמקרים הסיבה לכך היא הצטננות או וירוס, אבל במקרים אחרים מדובר בנזלת אלרגית שעשויה ללוות אותם המון זמן. ד"ר שירה בן אור, רופאה בכירה ביחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרפאה לאלרגיה בילדים באיכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר למה זה קורה ואיך זה משפיע על הבריאות.

נזלת אלרגית היא נזלת כמעט קבועה, ויש לה לרוב מאפיינים נוספים שעוזרים לאשש את החשד, כמו גרד באף, בחך או בעיניים, והתעטשויות בהתקפים. בנוסף נזלת אלרגית מתגברת בחילופי עונות, בעיקר באביב, בשונה מנזלת זיהומית שמתגברת בחורף. היא מתחילה בדרך כלל בגיל שש, והשיא הוא בעשור השני לחיים. "הפציינט הטיפוסי הוא ילד בגיל בית ספר יסודי, שיש לו התקפים של התעטשויות. לפעמים זה ילדים שבגיל צעיר יותר היה להם ביטוי אחר של אלרגיה, כמו אסתמה של העור או אלרגיה למזון", הסבירה ד"ר בן אור.

"המנגנון של יצירת הנזלת האלרגית הוא שהגוף מייצר נוגדנים כנגד חומרים שאנחנו חשופים אליהם בנשימה, חומרים שהוא לא אמור לייצר אליהם נוגדנים", הסבירה ד"ר בן אור, "יש שילוב של נטייה גנטית, לרוב נראה מופעים אלרגיים אצל כמה בני המשפחה, ויש גם עניין של חשיפה". ד"ר בן אור הוסיפה כי יש עלייה אלרגיה בעשורים האחרונים, וזה כנראה קשור לאורח החיים שלנו. "אנחנו חשופים פחות למזהמים חיידקיים וטפיליים, ואורח החיים שלנו יותר סטרילי מבחינת חשיפה לחיידקים טובים, אנחנו פחות במגע עם חיות ועם אדמה, דשא וצמחיה, והגוף שלנו מייצר נוגדנים בעודף כנגד דברים שלא מזיקים לנו", הוסיפה.

בישראל הגורם הכי שכיח לנזלת אלרגית הוא קרדית אבק הבית. "זה יצור, אפילו לא חרק, שמסתתר בתוך האבק הביתי, בכריות שמיכות, מזרונים, הייצור הזה ניזון מקשקשי עור שלנו, אז הוא נמצא איפה שאנחנו נמצאים הרבה", הסבירה ד"ר בן אור. לרמת הניקיון של הבית יש השפעה מסוימת על קרדית האבק, אבל לא לגמרי. "שאיבת אבק עוזרת, היא לא מצליחה לגמרי לפנות את כל הקרדית אבל כן מפנה את קשקשי העור שאנחנו משילים בכל מקום, כך שיש לה פחות מזון".

מלבד שאיבת אבק תכופה, עוד משהו שעוזר להתמודד עם קרדית האבק זה חשיפה לאור שמש. "כמו שהסבתות היו מוציאות את השמיכות והשטיחים החוצה לשמש. אור השמש הורג את קרדית אבק הבית, ולכן בחדרים חשוכים או אצל מתבגרים בחדרים סגורים יש יותר קרדית", הוסיפה ד"ר בן אור.

"המצוקה היא אמיתית, ויש ילדים וגם מבוגרים שמעבר לנזלת האלרגית, מסתובבים גם עם סיבוכים של זה - חסימה כרונית של האף יכולה לגרום גם לדלקת בסינוסים, לסינוסיטיס כרוני; עצם זה שהאף חסום ונושמים דרך הפה מייבש את הפה וזה גורם סיכון לעששת ולשינויים מבניים בפנים - כי ישנים עם פה פתוח כל הזמן; זה מעלה את הסיכון לאסתמה אלרגית, כי לאף יש תפקיד לסנן את האוויר, ואם נושמים מהפה האוויר מגיע לריאות מזוהם", הסבירה ד"ר בן אור, והוסיפה כי זו הסיבה שכל כך חשוב לטפל בנזלת אלרגית.

השלב הראשון בטיפול בנזלת אלרגית הוא להפחית את החשיפה, אבל כדי לעשות זאת צריך לאבחן ולהבין בדיוק למה האלרגיה. "רופא משפחה או רופא ילדים שרואה מולו מקרה מאוד טיפוסי, יכול להתחיל טיפול ראשוני עוד לפני שמגיעים לרופא אלרגיה", אמרה ד"ר בן אור. לאחר מכן אצל רופא אלרגיה "עושים טסטים - מטפטפים על העור אלרגניים ואז שורטים קצת, זה לא כואב, אבל זה מציק ומגרד. לפי התמציות השונות, במקום שיש אלרגיה יש נפיחות קטנה כמו עקיצת יתוש. לפי התוצאה אפשר לנסות להפחית חשיפה", הסבירה, "אם רואים שאדם אלרגי לחתול, אומרים לו ליטול אנטי-היסטמין לפני ביקור בבית עם חתול. זה מפחית את כל הסימפטומים האלה, זה מקל".

הטיפול המקובל בנזלת אלרגית הוא אנטי-היסטמינים, בכדור, בסירופ או בתרסיס. "דווקא התרופות ללא מרשם שמקלות על גודש הן מסוכנות במקרים האלה, כי הן יוצרות תופעה של התמכרות. מומלץ לקבל תרסיס אנטי אלרגי אצל רופא", הבהירה. "במקרים קשים שהשימוש בתרופה לא עוזר, יש טיפול שנקרא אימונותרפיה שזה להרגיל את הגוף להפסיק לייצר נוגדנים". מדובר בטיפול שניתן כבר עשרות שנים. מדובר בטיפול של 3 שנים שבו מזריקים את החומר שהאדם אלרגי אליו. את הטיפול אפשר לקבל רק במרפאות אלרגיה שערוכות לטפל בתגובה רב מערכתית אם תתרחש.