ב-2019, קצת לפני עידן הקורונה והסגרים, ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה שטלטלה את העולם, על החלטתו להכניס לראשונה בהיסטוריה את השחיקה בעבודה לסיווג הבינלאומי הרשמי של מחלות. כיום, רופאים יכולים לאבחן שחיקה בעבודה כמחלה לכל דבר - והמחקרים המטרידים שנספר לכם עליהם מיד מראים בדיוק למה.
אבל לפני הכול, כדאי להתעכב לרגע על מהי שחיקה בעבודה ואיך לגלות אם גם אתם סובלים ממנה. אנשים נוטים לחשוב שתחושות כמו לחץ וחרדה במקום העבודה הן נורמליות ופשוט צריך להתגבר עליהן ולסבול אותן כדי לטפח קריירה מוצלחת. בפועל, אם אתם סובלים כבר תקופה ארוכה מלחץ שמתבטא גם בשינויים קיצוניים במצב הרוח, "ערפול מחשבתי", עייפות כרונית או התקפי זעם וחרדה - ייתכן שיש כאן בעיה שחשוב להתייחס אליה ואפילו לשתף בה את הרופא שלכם.
במחקר מעניין שנערך בנושא על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם, ביצעו הדמיות לפעילות המוח של 40 אנשים שעובדים יותר מ-60 שעות בשבוע וקיבלו אבחנה רפואית רשמית של שחיקה בעבודה. הנתונים של אותם עובדים הושוו לאלו של אנשים בקבוצת ביקורת, מרקע דמוגרפי דומה, שלא סובלים משחיקה כמוהם. סריקות המוח סייעו למדענים להעריך איך בדיוק השחיקה באה לידי ביטוי בשינויים נוירולוגיים מדידים ואפילו במבנה המוח.
במאמר שפורסם בכתב העת של האגודה למדעי הפסיכולוגיה (APS) סיקרו בהרחבה את המחקר המסקרן וציינו כי "ההבדלים העיקריים בפעילות המוחית של שתי הקבוצות ניכרו בעיקר באזור האמיגדלה, מבנה מוחי שנחשב קריטי לתגובות רגשיות הכוללות פחד ותוקפנות. אצל המשתתפים שסבלו משחיקה, האמיגדלה הייתה גדולה יותר באופן יחסי ונראה שהיו להם קשרים חלשים יותר בין האמיגדלה לבין שאר אזורי המוח ובמיוחד בינה לבין קליפת המוח הקדם מצחית".
כדי להבין את הממצאים האלו, אפשר להשוות את האמיגדלה לסוג של מערכת אבטחה, שמפעילה אזעקה עוצמתית בכל פעם שאנחנו עומדים בפני "מצב חירום". כשסובלים משחיקה, האזעקה הזאת מופעלת הרבה יותר מהרגיל, מה שהופך אנשים לרגישים יותר, עצבניים ולחוצים הרבה יותר. במצב כזה, המוח מתקשה לתפקד בבהירות, להתמקד, או לשלוט ברגשות עוצמתיים. בנוסף, קליפת המוח הקדם מצחית, שהיא האזור שאחראי על היכולות הניהוליות שלנו, מתקשה לנטרל את ה"אזעקה" ולהחזיר את השלווה למוח.
מעגל מסוכן שמזין את עצמו
את התרחיש הבא אתם בטח מכירים - אתם לחוצים מאוד בעבודה, הלחץ לא מאפשר לעשות שום דבר, אז אתם נלחצים יותר, מספיקים פחות וחוזר חלילה. כדי להבין לעומק את המנגנון האירוני והמסוכן הזה, חוקרים יוונים מאוניברסיטת סלוניקי עברו על 15 מחקרים שנערכו על שחיקה בעבודה ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי International Journal of Work, Health & Organisations.
הממצאים הראו בין היתר כי שחיקה מתמשכת מובילה לירידה משמעותית ביכולות הקשב והריכוז. אנשים שסובלים מהמצב הזה חווים גם פגיעה בזיכרון, לא מצליחים לשמר קשב לאורך זמן ובאופן כללי מתקשים לנהל את עצמם כמו שצריך. כל אלו, מדגישים החוקרים, עלולים גם להגביר את הסיכון להתמכרויות, לאכילה רגשית ולנטילת סיכונים, כמו לדוגמה בנהיגה או ביחסי מין.
כאן עולה השאלה האם מדובר בהשפעה בלתי הפיכה, או שיש מה לעשות כדי לשפר את המצב? ובכן, כמה מחקרים שנערכו בעבר על עכברים הראו שבהחלט אפשר לתקן את הנזק ומחקר עדכני שנערך על בני אדם ב-2018 ופורסם בכתב העת Cerebral Cortex מבית אוקספורד הראה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) סייע להפחית את נזקי השחיקה ואף להקטין מחדש את גודל האמיגדלה, אותו האזור במוח שכאמור מקשה לשלוט ברגשות ולחשוב בבהירות.
ולצד הטיפול הרגשי, מארק רגו, מרצה לפסיכיאטריה מאוניברסיטת ייל, מציע גם לבצע יותר פעילויות פיזיות כדי להילחם בשחיקה. במאמר שפורסם בכתב העת של האוניברסיטה היא ציין כי בהקשר הזה ניתן לבצע מגוון פעילויות, לרבות "אומנות, בישול, טיול בטבע או אפילו שיחה עם אנשים אמיתיים". בנוסף, הוא מציע לכולנו ובייחוד למי שסובלים בשחיקה, לחשוב על דרכים "להשקיט את הנפש, בין אם באמצעות ספורט, תרגול מדיטציה או חופשות ארוכות יותר".
והנה המלצה לחופשה ממדור התיירות שלנו
ברחבי העולם כבר מתחילים להבין עד כמה השחיקה מסוכנת לבריאות ואף בוחנים יוזמות שונות ושאפתניות לשינוי צורת העבודה המקובלת. בבריטניה מתנהל בחודשים האחרונים "הניסוי הגודל בעולם" שבמסגרתו אלפי עובדים ברחבי הממלכה המאוחדת יעברו לעבוד ארבעה ימים בשבוע. עד שהמיזם המהפכני (אולי) יעשה עלייה לישראל, מדינה שבה עובדים יותר מבכל מדינה מערבית אחרת ב-OECD, חשוב שכל אחד יגלה ערנות למצבו ויחשוב איך גם בתקופות של לו"ז עמוס ודרישות תובעניות מדי, אפשר בכל זאת למצוא מרווחים שיאפשרו להשקיע בבריאות הנפשית, לפני שיהיה מאוחר מדי.