עוד מימי בית הספר, דרך הלימודים באוניברסיטה ועד לעבודה כמבוגרים - רובנו התרגלנו להאמין שאנחנו מוכרחים לתפקד במשך חמישה או שישה ימים רצופים בכל שבוע - עד שנזכה ליהנות מקצת שלווה בסופ"ש. הבעיה היא שהשלווה הזאת נוטה לחלוף מהר מדי בסוף השבוע - ולהתחלף בהמון פחד ותסכול מהמחשבות על שבוע חדש וארוך שיתחיל ממש בעוד רגע.
בעולם העבודה המודרני, תחושות כמו חרדה, שחיקה ועומס נתפסות כמעט כמו תחושות שמוכרחות ללוות אותנו כדי להראות שאנחנו "עובדים קשה מספיק" ועומדים בציפיות. בפועל, יותר ויותר אנשים מבינים כיום שאפשר, בדרכים יצירתיות, לעבוד במתכונת הרבה יותר מקלה - ולהגיע לאותן התוצאות.
מתוך ההבנה הזאת, ביוני 22 יצא לדרך בבריטניה "הניסוי הגדול בעולם". במסגרת הניסוי, כ-3,300 עובדים בכ-70 חברות ברחבי הממלכה המאוחדת התחילו לעבוד ארבעה ימים בשבוע למשך ששה חודשים. העובדים התחייבו לעבוד במתכונת של 100:80:100 - כלומר, הם יקבלו 100 אחוזים מהשכר, בתמורה לעבודה בהיקף של 80 אחוזים משעות העבודה הקבועות שלהם, תוך החייבות ל-100 אחוזי תפוקה בתקופת הניסוי.
נכון לכתיבת שורות אלו, באוגוסט 22, הניסוי כמובן עוד רחוק מסיום, אך בכלי תקשורת ברחבי העולם מסקרים אותו בהרחבה כדי להבין איך הוא משפיע בפועל על העובדים ועל החברות שמשתתפות בו. ב-CNN ראיינו עובדים שלוקחים חלק בניסוי ושוחחו גם עם אמילי מוריסון, מנהלת חשבונות בחברת Unity, שסיפרה בגילוי לב על התמודדות עם חרדה שמלווה אותה כל חייה הבוגרים.
"כשיש לי יותר זמן חופשי, אני גם מרגישה פחות את הפחד של ימי ראשון. סוף השבוע הארוך מאפשר לי להשקיע יותר בבריאות הנפשית שלי ולהתחיל את השבוע בגישה חיובית יותר, במקום להגיע לעבודה בסטרס".
גם ליסה גילברד, מנהלת שירותי הלוואות ב-Charity Bank סיפרה על השינוי הדרמטי בחייה בעקבות ההשתתפות בניסוי. גילברד מטפלת בבנה ובשני הוריה המבוגרים - ולדבריה היום החופשי הנוסף הוא לא פחות מ"פנומנלי" בשבילה: "עכשיו אני באמת יכולה ליהנות מסוף השבוע כי יש לי את יום שישי למטלות. אני אפילו יכולה לקחת את אמא שלי לטיולים בלי להרגיש אשמה או ויתור".
לא הכול ורוד - אבל העובדים לא מוותרים
כפי שאתם יכולים לדמיין, המעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע אולי נראה כמו החלטה מדהימה בתיאוריה, אך מייצר לא מעט בעיות ומורכבויות. סמנתה לוסי, מנהלת בחברת Unity הגדירה את המעבר כ"כאוטי", וסיפרה כי נדרש לה ולצוות שלה הרבה זמן כדי להסתגל אליו. "אם להיות כנה לגמרי, השבועיים הראשונים היו ממש אסון. חשבתי שעשינו טעות גדולה. פשוט לא ידעתי מה אני עושה".
אבל עם הזמן, לוסי והעובדים גיבשו פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם העומס שנוצר. בין היתר, הם הגבילו כל פגישה פנימית ביניהם לחמש דקות, הגבילו פגישות עם לקוחות לחצי שעה וגם שמו על המסכים שלהם "רמזור" - שמאפשר לכל עובד להצהיר לשאר העמיתים שלו אם הוא פנוי לשיחה, עסוק אבל יכול לדבר, או עסוק מדי בשביל כל סוג של אינטראקציה.
אחרי ארבעה שבועות, לוסי כבר ראתה שיפור משמעותי בתפוקה, אך באותה נשימה גם אמרה שהיא בהחלט תשקול לחזור למתכונת של חמישה ימי עבודה בסוף הניסוי, אם רמות התפוקה ירדו שוב. עם זאת, העובדים שלה לא מתכוונים לוותר כמובן - ויילחמו בכל הכוח כדי שהניסוי יוגדר כהצלחה. "יש סיכוי של 25 אחוזים שלא נישאר במתוכנת הזאת, אבל הצוות נלחם ועובד מאוד קשה בשביל זה", אמרה.
הניסוי שכבר הסתיים ומעורר תקווה
תשומת הלב הרבה שמקבלים ניסויים מהסוג הזה נובעת בין היתר מההבנה שעובדים בכל רחבי העולם מרגישים שחוקים, לחוצים ומותשים יותר בשנים האחרונות - וההבנה הזאת, למרבה הצער, מגובה גם בנתונים. שנתיים לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, מכון המחקר המוביל מקינזי אסף נתונים על כ-5,000 עובדים ברחבי העולם והראה כי כמחצית מהנשאלים דיווחו שהם מרגישים שחוקים ברמה כזאת או אחרת.
הניסוי השאפתני בבריטניה נערך ביוזמת ארגון ללא מטרות רווח בשם 4 Day Week Global, שכפי שאפשר להבין משמו, שואף שהמסקנות ייושמו גם ברמה העולמית. היוזמה יצאה לדרך לאחר קמפיין מוצלח בממלכה המאוחדת, שבו לקחו חלק גם חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אוקספורד ומכללת בוסטון.
על אף שהוא מוגדר בכל כותרת ברחבי העולם כ"ניסוי הגדול בעולם" בתחומו, ניסוי דומה כבר נערך באיסלנד בין השנים 2015 עד 2019 וזכה לתיאור זהה בזמנו. בניסוי ההוא, כ-2,500 עובדים במגזר הציבורי קיצרו את שבוע העבודה שלהם במתכונת דומה, והמסקנות הראו באופן חד משמעי שהדבר לא התבטא בפגיעה בפרודוקטיביות - תוך שהוביל לעלייה משמעותית באיכות החיים של העובדים.
והשחיקה הזאת, נדגיש, משפיעה לא רק על הקריירה כמובן. ב-2019, הכניס ארגון הבריאות העולמי את התופעה בפעם הראשונה בהיסטוריה לסיווג הבינלאומי של מחלות - והיא מהווה כיום אבחנה רפואית לכל דבר. דו"ח נוסף שפרסם הארגון לאחר מכן, קבע כי שעות עבודה מרובות מובילות לכ-745 אלף מקרי מוות בשנה ברחבי העולם, בין היתר כתוצאה מהגברת הסיכון לשבץ מוחי ומחלות לב.
כיום, עדיין לא ברור מה יהיו מסקנות הניסוי בבריטניה ובטח שקשה להעריך אם הרעיון המהפכני יעשה עלייה לישראל, מדינה שבה עובדים יותר מבכל מדינה מערבית אחרת, על פי נתוני ה-OECD. עם זאת, אולי המסקנות שהולכות ונאספות יגרמו ליותר ישראלים להבין שכדאי לאפשר לעצמם ולעובדים שלהם לפנות יותר זמן במהלך השבוע - מתוך שאיפה לשפר גם את הבריאות, גם את היעילות בעבודה וגם את היציבות המנטלית.